קורונה ומחסור בלימוד: הנוער שלנו שותה אלכוהול - סרוגים

קורונה ומחסור בלימוד: הנוער שלנו שותה אלכוהול

שילוב של מחסור בלימודים, התמודדות עם משבר הקורונה ודיסוננס בהדרכה ההורית, והנוער שלנו שותה והרבה, ובצורה לא טובה. אז מה עושים? זה מתחיל עם הסבא והערק, או השתייה בשבתות, שם אתם מלמדים אותם

author-image
קורונה ומחסור בלימוד: הנוער שלנו שותה אלכוהול
  (צילום: שאטרסטוק)

תל אביבים וירושלמים אתם יודעים מאד שונים. תל אביבי הולך לאיבוד בירושלים ולהפך. ירושלמים לא יודעים לשחות, לתל אביבים אין בית"ר. מחנה יהודה זה השוק, שוק הכרמל זה הדבר. עולים לירושלים אבל מתיישרים בתל אביב. בסוף מצאתי מה דומה: וזה לא טוב.

תסתכלו בשכונות. גם בירושלים וגם בתל אביב. בפתחי הבתים, על הספסלים, במרכז העיר, יושבים שעונים על סורגי החנויות הסגורות. הנוער שלנו שותה. אם תאספו את הבקבוקים הריקים בבוקר לפני שמגיעה המשאית שמנקה, תעשו כסף לא רע ממחזור.

אין מקומות בילוי שאפשר ללכת אליהם, אין היכן לפרוק, אין לאן לברוח ו- אין ואקום. החבר'ה בוחרים מקום, קונים שתיה, וזמן יש בשפע. קונים בקבוקים: הכל. אין כסף אז קונים יותר בזול. שתיה זולה היא שתיה לא טובה.

עכשיו תעשו זום אאוט. נוער שותה בכל מקום. בערים וביישובים. בנים ובנות, בני כל הדתות, בני כל המגזרים. ישראל הראשונה, השניה, השלישית, תבחרו.

והעניין הוא- שזה כל כך צפוי. מורכב עכשיו, לימודים לא לימודים, אין עבודה, מתח, כל אחד מכיר מישהו שחולה עכשיו בקורונה, או בדיוק יצא מזה, או בבידוד. לכל אחד מאיתנו יש את הדרכים שלו להתמודד עם המצב. יש ששותים הרבה קפה, יש שמעשנים סיגריות, יש ששותים.

נכון, עדיף שלא. למה לא בעצם? זה חברתי, זה משמח, וסוף סוף אני מרגיש סבבה. ונניח, רק נניח, שבני הנוער שלנו, רוצים לדעת איך לשתות נכון? באופן שלא יעשה להם נזק? איפה הם יכולים לעשות את זה?

בשום מקום.

איך מלמדים את הנוער לשתות?

הם לומדים מקצועות ריאליים והומאניים, שאולי ישתמשו בהם יום אחד, ואולי לא, ולימוד שהוא כל כך רלוונטי- אף אחד לא מלמד אותם.

כלומר- יש גופים שנכנסים לבתי הספר ומלמדים שזה אסור, ומה זה עושה למוח ושזה מסוכן, אבל אז הם חוזרים הביתה לאירוע המשפחתי, ולקידוש, ולסבא עם הערק, והי, יש פה שתיה, יש הרבה מבוגרים ששותים- ולא קורה להם כלום. הם גם מציעים לי. לא פלא שתוכניות המניעה עוברות להם מעל לראש. מה עושים עם דיסוננס כזה?

יושבים ומלמדים איך לשתות נכון. מגיל צעיר. ברצינות. בלי צחוקים. מבררים יחד עם הילד את המקום שלו במרחב השתיה החריפה.

איך עושים את זה? מנצלים הזדמנויות.

בחרתם לתת לילד לטעום משקה חריף?  תשאלו: אתה אוהב את המשקה הזה? הרבה פעמים משקאות אלכוהוליים בריכוז אלכוהול גבוה יגררו את התשובה: לא. כבדו את הבחירה. בלי לצחוק מפרצוף שילד עושה. ילד לא אוהב יין בקידוש? תאפשרו לו לשתות מיץ ענבים. שמתם על השולחן בירה לבנה? שימו גם בירה שחורה. תנו לו לבחור מה הוא מעדיף.

בדקו יחד את התוויות שעל בקבוקים. כמה אחוזי אלכוהול יש במשקאות בבית?  אפשרו לילד לשאול.  אם אתם לא יודעים את התשובה- מעולה. מבררים יחד.

זוכרים שאמרו לנו: "מי שלא עושה- לא טועה"? אז הם עושים. וטועים.

אולי במקום ללמוד מניסיון מר, נלמד אותם מגיל קטן איך לשתות נכון. כי הם ישתו בכל מקרה. אם הם ילמדו- הם ידעו. אם הם ידעו לשתות נכון- חופש הבחירה שלהם יגדל והם יעשו את הבחירות הנכונות.

 

עידית רוזנהיים, מייסדת 'בר-מוח', חוקרת פולקלור, אמא לשבעה וברמנית מוסמכת

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו