פרשנות: האם הוועדה למינוי שופטים כונסה בניגוד לחוק?
הוועדה למינוי שופטים כונסה אמש בהרכב חסר על פי חוות דעת של יועמ"שית משרד המשפטים, אך פסק דין מלפני כשנתיים סותר את פרשנותה לחוק וקובע; יש צורך ב-7 חברים לכינוס חוקי של הוועדה

הוועדה למינוי שופטים כונסה אמש (ראשון) ללא נבחרי הציבור וחברי הגוש הלאומי בוועדה – השרה מירי רגב, ח"כ אוסנת מארק וח"כ צביקה האוזר – זאת לאחר שהשלושה החרימו את דיוני הוועדה לאחר שהודיעו כי הם מסרבים להיות חותמת גומי למינוי שופטים שאינם ראויים לטענתם. ח"כ צביקה האוזר ביקש לדחות את הדיון במינויי המחלוקת לפעם אחרת בכדי לאפשר להגיע להסכמות, אך שר המשפטים סרב וגרם לפיצוץ בוועדה.
השלושה סברו כי כאשר שלושתם לא יתייצבו, הוועדה לא תוכל להתכנס היות ולטענתם, על פי חוות דעת משפטית בה הצטיידו, יש צורך בשבעה חברים לכל הפחות בכדי לכנס את הוועדה, ככתוב בחוק, וכאשר שלושתם יעדרו מהוועדה המונה בסך הכל תשעה חברים – לא יהיה מספיק חברים בכדי לכנס אותה.
למרות זאת, הוועדה התכנסה אמש ומינתה במחטף, באופן סיטונאי, 61 שופטים. כינוס הוועדה אמש התבצע על פי חוות דעת אותה כתבה יועמ"שית משרד המשפטים, לאה רקובר, המניחה כי אין צורך בקוורום, מניין חוקי מינימלי של משתתפים, בכדי לכנס את הוועדה למינוי שופטים.
פרשנותה של יועמ"שית משרד המשפטים לחוק מעלה תמיהה קלה. מבדיקה שנערכה על ידי גורמים שונים, הפסיקה היחידה שקיימת בעניין הקוורום הנדרש בכדי לכנס את הוועדה למינוי שופטים היא מחודש פברואר 2019, בפסק דין שנכתב על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר, כחלק מעתירה מנהלית בעניין בחירת נציג לשכת עורכי הדין בוועדה במקום יו"ר לשכת עורכי הדין הקודם, אפי נוה, לאחר שפרשת מין תמורת מינוי התפוצצה.

הישיבה הקודמת של הוועדה למינוי שופטים (דוברות שר המשפטים)
פסק הדין שקובע: צריך מינימום 7 חברים בכדי שכינוס הוועדה יהיה חוקי
בפסק הדין כתב השופט ברנר באופן ברור: "הוראת סעיף 4(ג) לחוק יסוד: השפיטה, אשר קובעת כי הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה, משמיעה לנו כי הקוורום החוקי לישיבות הוועדה הוא שבעה משתתפים".
כלומר, על פי הפסיקה הקיימת בעניין קוורום הוועדה למינוי שופטים, פרשנותו של השופט לחוק יסוד: השפיטה היא כי יש חובת מינימום של 7 נוכחים בישיבות הוועדה בכדי שכינוסה יהיה חוקי. המשמעות היא כי יתכן וכינוס הוועדה אמש היה לא חוקי, וכי אין תוקף לאף אחד מאותם עשרות מינויי בזק שבוצעו אמש.
למה רק 'יתכן מאוד' ולא באופן וודאי? מהסיבה הפשוטה שמדובר בפרשנות כאמירת אגב שאינה עומדת במרכז פסק הדין בעתירה, וכי מדובר בפסיקה של בית המשפט המחוזי ולא של העליון וכן כי היא מנוגדת לכוונת המחוקק כפי שיפורט בעוד רגע – אך עם זאת, הפסיקה הקיימת עומדת בניגוד מוחלט לפרשנותה של יועמ"שית משרד המשפטים.
יתכן וחוות דעתה של רקובר מתבססת על הדברים אותם הביא אמש המומחה למשפט חוקתי, עו"ד שחר בן מאיר, ציטוטים מתוך דיון בוועדת חוקה לגבי כוונת החוק בהם נאמר: "זה לא עניין של קוורום. אם נפטרו שניים מחברי הוועדה ועדיין לא נבחרו חדשים, זה לא קוורום בישיבות הוועדה אלא ברכב ממשי שלה". עדיין, עולה השאלה איך יועמ"שית משרד המשפטים אפילו לא התייחסה לפסיקה הקיימת בנושא בחוות דעתה.
הסיבה להתעלמות מהפסיקה: מחזור חוות דעת מלפני שלוש שנים
ההסבר שיכול להניח את הדעת לסיבה שיועמ"שית משרד המשפטים לא התייחסה לפסיקה שעולה מחיפוש פשוט במאגרי המידע המשפטיים, היא כי ממידע שהגיע לסרוגים חוות הדעת עליה מופיע כי נכתבה לפני פחות מחודש, נכתבה בפועל עוד בשנת 2017 – לפני שהייתה פסיקה בנושא.
הצעה אישית שלי להבא; כשיועמ"שית משרד המשפטים רוצה לשלוף מהבוידעם חוות דעת בנוגע לנושאים רגישים כל כך כמו מינוי שופטים – ראוי לעשות בדיקה חוזרת של כל האלמנטים המשתנים, כמו פסיקה, ובמידה והיא קיימת – לפחות להוסיף איזו התייחסות אליה ולהסביר מדוע חוות דעתה שונה.

הנשיאה חיות. במידה ותוגש עתירה נגד הוועדה בה היא חברה, שופטי בג"ץ הכפופים לה ידונו בה (צילום:יונתן זינדל/פלאש 90)
הבעיה בעתירה לבג"ץ: השופטים כפופים לנשיאה חיות שיושבת בוועדה
אמש הודיעו רגב ומארק כי במידה ופעילות הוועדה לא תעצור והחלטותיה בנוגע למינוי שופטים יפורסמו, השתיים יעתרו לבג"ץ. במידה והשתיים אכן יגישו עתירה לבג"ץ, הסיכויים שלהן להצליח אינם גבוהים.
נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים חברים בוועדה, כך שלמרות הפסיקה המצדדת בעמדת רגב ומארק באופן חד משמעי, השתיים לא יאבקו רק מול פרשנות של יועמ"שית משרד ממשלתי – אלא עם חבריהם לכס השיפוט של החברים בוועדה, ועם שופטי עליון הכפופים לנשיאה חיות שהייתה חלק מהכינוס הלא חוקי לכאורה של הוועדה למינוי שופטים.
עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה מסר לסרוגים: "גם אם הפרשנות של רקובר היא נכונה יותר או נכונה פחות, ויש את פסיקת בית המשפט המחוזי, אנחנו נמצאים בסיטואציה שמדגישה את הבעייתיות בוועדה לבחירת שופטים ובהרכבה – שכן אלו שיכריעו בסופו של דבר על פרשנות החוק וכשרות הישיבה, הם הקולגות של חברי הוועדה, השופטים, שנמצאים במחלוקת".
במשרד המשפטים בחרו שלא להגיב לדברים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו