Additionally, paste this code immediately after the opening tag:
אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אהבתם את 'רצים למשנה'? קבלו את 'רצים להלכה'

ארגון סולמות בראשות הרב יוסף צבי רימון מתחדש לקראת החנוכה, עם סדרת סרטוני רצים להלכה המיועדים לגיל הרך ובה לימוד הלכות חנוכה לקטנטנים. בנוסף שו"ת הלכתי אקטואלי בנושא קורונה וספר חדש על הלכות חנוכה מהמקורות ועד הלכה למעשה

אהבתם את 'רצים למשנה'? קבלו את 'רצים להלכה'
  הרב יוסף רימון (המרכז האקדמי לב)

הרב יוסף צבי רימון, יו"ר ארגון סולמות וראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב, ממשיך לחדש ולהתחדש. האתגרים ההלכתיים, של העידן המודרני, יחד עם משבר הקורונה, והילדים שסגורים בבית ולא יכולים לצאת לפעילות חינוכית, הביאו את ארגון סולמות לפעול בשלושה מישורים כדי להפיץ את ההלכה לציבור הרחב.

רצים להלכה

אחרי סדרת 'רצים למשנה' שריתקה עשרות אלפי ילדים מהמגזר וחיברה אותם למשנה, הפיקו בארגון סולמות סדרת המשך, המיועדת דווקא לקטנטנים – רצים להלכה.

עוד באותו נושא

אביתר ורות בנאי מגיעים ל'רצים למשנה'. צפו

הסדרה שהופקה בשיתוף עם אבני דרך – בית תוכן ארצישראלי, מיועדת לגילאי גן וכיתות א-ב, והרב רימון משחק בה לצד בובה המשוחחת איתו, שואלת ומבררת. כמו בסדרת האם, התסריט מרתק ומציג בשפה קלה וסיפורית קטעי הלכה לשינון ולמחשבה.

על הניסים ועל הבובות (רצים להלכה)

להרשמה לקבלת הפרקים ללא עלות – בחנוכה – היכנסו עכשיו 

שו"ת הלכות קורונה

בנוסף לסדרת הרשת החדשה, הרב רימון עמל על שו"ת קורונה מיוחד ואקטואלי. חלק מהשאלות העלה הרב רימון גם לרשת בצורת שו"ת וידאו, בו הוא משיב על שאלות הלכתיות אקטואליות בנוגע לחג החנוכה.

עוד באותו נושא

אני נמצא בבידוד, איך אני יכול להדליק נרות חנוכה?

האם צריך להדליק נר חנוכה במניין רחוב?

שלום הרב, האם במניין שמתקיים באופן קבוע ברחוב בתקופת הקורונה ניתן להדליק נרות בברכה בין מנחה לערבית (כאשר הדבר מתאפשר מבחינה טכנית)? האם יש הבדל בין מניין שיש לו מקום תפילה מסודר (כגון סככה וכדומה) למקום פתוח לגמרי?

הדלקת נרות חנוכה במניין רחוב

תשובה

בגמרא לא הוזכרה הדלקת נרות בבית הכנסת, ואף לא בדברי הרי"ף או הרמב"ם. בתשובות הגאונים (תשובות הגאונים החדשות, עמנואל (אופק), סימן קע"ז) מוזכר מנהג להדליק נרות בבית הכנסת, אך לא נראה שזו תקנה של הגאונים אלא תיאור מנהג בלבד, ללא הסבר. יש ראשונים שהזכירו מנהג זה והתנגדו לו (שיבולי הלקט ענין חנוכה, סימן קפ"ה).

להרשמה לקבלת הפרקים ללא עלות – בחנוכה – היכנסו עכשיו 

עם זאת, ראשונים רבים ציינו את המנהג להדליק בבית הכנסת בברכה כמנהג מקובל, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (תרע"א, ז), ואף אנחנו נוהגים למעשה להדליק ולברך בבית הכנסת.

טעם ההדלקה בבית הכנסת

מהו טעם ההדלקה בבית הכנסת? הטעם המרכזי המובא בראשונים להדלקה זו הוא משום פרסומי ניסא. כך לדוגמה כותב המאירי (שם):
וזה שנהגו להדליקה בבית הכנסת, עיקר הענין משום פרסומי ניסא, ולא לכונה אחרת.

הסבר נוסף, המהווה מעין הרחבה להסבר הראשון, הוא שרצו לדמות הדלקה זו לנס שהתרחש בבית המקדש ובאופן זה לפרסם את הנס. וכך כותב ספר המנהיג (הלכות חנוכה, סימן קמ"ח, עמ' תקלא):

ויראה לי דאין חיובא בבית הכנסת להדליק נר חנוכה כי אם בבית שאדם דר בו… אלא נהגו כך שהנס בא במקדש, בית עולמים, ועושים כמו כן במקדש מעט בגולה לפרסם הנס שכולם מתקבצים בו.

טעם שלישי כתב הארחות חיים (ח"א, חנוכה, יז; וכן בכלבו, סימן מ"ד), והוא שההדלקה בבית הכנסת נועדה להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי בהדלקה (אם כי לדעת רוב הראשונים גם מי שלא בקי לא יוצא ידי חובה בהדלקה זו).

נפקא מינות

יש נפקא מינות רבות בין הטעמים. לדוגמה: אם הטעם הוא פרסומי ניסא ציבורי, ייתכן שלא תיקנו להדליק אלא בנוכחות ציבור, דהיינו עשרה אנשים (וכן דעת היעב"ץ, מור וקציעה תרע"א). אולם אם ההדלקה נועדה לדמות את הדלקת המנורה במקדש או להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להדליק, ייתכן שניתן להדליק גם אם אין עשרה, כי סוף סוף יש "בית כנסת" ויש אנשים הזקוקים לכך שיוציאו אותם ידי חובה (וכן העלה למעשה הביאור הלכה (ד"ה ויש), שאם אין אפשרות לקבץ עשרה אפשר להדליק גם ללא עשרה).

נפקא מינה נוספת היא מקום הנחת הנרות בבית הכנסת. אם ההדלקה נועדה להוציא ידי חובה את מי שלא מדליק בעצמו, מסתבר שצריך להדליק את הנרות כמו בבית, כלומר בסמוך לפתח (וכן כתב הכלבו שם). אם ההדלקה נועדה בעיקר לשם פרסומי ניסא, מסתבר שההדלקה צריכה להיות במקום הכי בולט בבית הכנסת, כגון ליד ארון הקודש (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, פראג, סימן ס"ו). אם ההדלקה נועדה לדמות את הדלקת המנורה במקדש, מסתבר שכשם המנורה הייתה בצד דרום, כך גם נרות חנוכה צריכים להיות בדרום, וכך כתבו רבים (ספר המנהגים (טירנא), חנוכה; דרכי משה שם; תרומת הדשן, סימן ק"ד, טור תרע"א, בשם הסמ"ק), וכך כותב השולחן ערוך (תרע"א, ז), וזהו המנהג המקובל ברוב המקומות.

הדלקה באירועים ציבוריים

כדי להכריע בשאלה אם להדליק במנייני רחוב, עלינו לבחון אם בהדלקה זו מתקיימים הטעמים השונים. באופן פשוט, אם ההדלקה נועדה לדמות את הדלקת המנורה במקדש הרי שהדלקה זו אפשרית רק בבית הכנסת. אם המטרה היא להוציא ידי חובה את מי שאינו מדליק, מסתבר שיש צורך במבנה ואולי אף בזיקה אל המבנה, אולם ייתכן שאפשר לצאת ידי חובה באופן זה (עיין בהרחבה בספרי, הלכה ממקורה – חנוכה, עמ' 155 והלאה). אם ההדלקה נועדה בעיקר לשם פרסומי ניסא, ייתכן שגם במניין קבוע ניתן להדליק.

להרשמה לקבלת הפרקים ללא עלות – בחנוכה – היכנסו עכשיו 

מקרה דומה שבו מתקיים רק הטעם של פרסומי ניסא הוא הדלקה באירועים ציבוריים. פוסקים רבים סוברים שהטעם העיקרי להדלקה בבית הכנסת הוא הדמיון להדלקת המנורה (שזהו הטעם שהובא בשולחן ערוך להלכה), ולכן ניתן להדליק בברכה דווקא בבית הכנסת ולא במקומות ציבוריים אחרים.

אולם פוסקים אחרים מתירים להדליק בברכה באירועים ציבוריים, משום שלדעתם היסוד העיקרי שעליו מושתתת ההדלקה בבית הכנסת, הוא "פרסום הנס" (כך נוהגים בחסידות חב"ד). אך גם הפוסקים שכתבו שהמדליק בברכה באירוע ציבורי יש לו על מה לסמוך, כתבו זאת דווקא בתנאים מסוימים, כגון שמדובר במקום המיועד לרבים ולא בהתכנסות חד פעמית (שו"ת אז נדברו, ח"ו, סימן ע"ה), או שהתפללו שם ערבית (שו"ת יביע אומר, ח"ז, או"ח, סימן נ"ז אות ו; הרב מרדכי אליהו, הובא במקראי קודש (הררי), י', הערה כג).

הדלקה במנייני רחוב

האם ניתן לדמות בין המקרים? מחד, ייתכן שכיוון שמדובר בהתכנסות קבועה במקום מסוים המיועד לרבים, ובפרט אם יש סככה וכדומה שתחתיה מתפללים, ניתן יהיה להדליק באותו מקום. באופן זה ייתכן שיש אפילו יתרון למציאות הקורונה, כיוון שהמתפללים מתכנסים במקום זה במשך הרבה יותר משלושים יום, ויש בכך קביעות. יתרון נוסף הוא שלדעת הגרי"ד סולובייצ'יק (נפש הרב עמ' רכא), הדלקה בבית הכנסת אפשרית משום שהציבור שמתאסף להתפלל מוגדר "ציבור", והגדרה זו קיימת בין מנחה לערבית (זאת בניגוד לאנשים שהתכנסו לשם אירוע כלשהו, שאינם מוגדרים "ציבור" כי אין תפילה שמצרפת אותם ליחידה אחת). במקרה שלנו, ההתכנסות היא לשם תפילה, והיא טובה מאירועים שבהם ההתכנסות איננה לשם תפילה (למרות שייתכן גם שם, שאם מתפללים הרי זו התכנסות לשם תפילה).

מאידך, יש חיסרון במנייני הרחוב. גם הפוסקים שהתירו להדליק בברכה באירועים ציבוריים הסתמכו על כך שמן הסתם בכל אירוע ציבורי גדול יש לפחות אדם אחד שלא ידליק בעצמו, ושההדלקה נעשית בתוך מבנה. טעמים אלו לא שייכים במנייני רחוב, שבהם מן הסתם כל המשתתפים במניין ידליקו נרות בעצמם בביתם (ועובר ושב שרק רואה את הנרות, בוודאי לא יוצא בהם ידי חובה), וההדלקה נעשית בשטח פתוח. ועוד יש להוסיף, שפעמים רבות במנייני רחוב גם הטעם של פרסומי ניסא לא מתקיים, כיוון שאנשים לא נשארים במקום ההדלקה בין מנחה לערבית ולא אחרי ערבית, ובנוסף, מבחינה טכנית פעמים רבות הדלקה במנייני רחוב דורשת התארגנות נוספת (מציאת בלי רוח, אקווריום וכדומה).

הלכה למעשה

לכן, למעשה נראה שיש לנהוג באופן הבא:

א. אם המניין מתקיים בפתח בניין, רצוי שאחד מדיירי הבניין ידליק בברכה בפתח הבניין את הנרות שלו (גם אם בדרך כלל הוא לא נוהג כך אלא מדליק בחלון או בפתח הבית), וכך תתקיים גם ההדלקה הציבורית.

ב. אם אין בניין סמוך, אבל המניין מתקיים במקום קבוע ומסודר תחת סככה, ויש אנשים שנשארים במקום בין מנחה לערבית ומעט אחרי ערבית, יש מקום להדליק בברכה (אך גם במקרה זה עדיף להדליק בלי ברכה).

ג. אם המניין מתקיים בשטח פתוח לחלוטין, לא ידליקו בו נרות (ואם רוצים ניתן להדליק בלי ברכה).

בין לבין הספיק הרב רימון להוציא ספר הלכה חדש בנושא חנוכה בסדרת "הלכה ממקורה" בה כדרכו של הרב רימון וכפי שם הסדרה, הוא סוקר את ההלכה מהמקורות בתלמוד ובראשונים ועד ההלכה למעשה, כשהכול מלווה בטבלאות המסכמות את הנושא בצורה קלה להבנה.

הלכות חנוכה מהמקורות ועד להלכה למעשה

להרשמה לקבלת הפרקים ללא עלות – בחנוכה – היכנסו עכשיו 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אדון ברקת ....
ישראלי | 13-12-2020 17:40
אדון ברקת . מי בכלל מתייחס אליך בליכוד ? קיבלת אחלה תפקיד בממשלת חבורת הזבל.