פנימיות בקטנה: צריך לעבוד את ה' גם בלי שלמות
הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת וישלח למה יעקב אבינו שולח לעשיו מלאכים אמיתיים ומוסר לו שהוא גר עם לבן הארמי, ומסביר שגם כשקשה להשיג שלמות - יש לעבוד את ה'

בפרשת השבוע יעקב אבינו ציווה את המלאכים שהלכו בשליחותו לומר לעשיו "עם לבן גרתי…". רש"י כותב, ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים. השפתי חכמים מוסיף: ואין אתה יכול לי, כי אבינו בירך אותך "על חרבך תחיה" אולם תצליח בזאת רק כש"והיה כי תריד", ואני קיימתי את כל התורה.
הזוהר מסביר שלבן היה מפורסם בעולם כמכשף הכי גדול מכל המכשפים, והוא היה ראש לכל הקוסמים. בהבל פיו הוא היה יכול להרע ולהרוג את המתנגדים לו. ובכל זאת לבן לא היה יכול להרע ליעקב.
המסר של יעקב לעשיו היה בכדי שיבין כי אם יעקב ניצח את לבן המכשף הגדול, בוודאי הוא ינצח גם אותו – ולכן לא כדאי לו לבוא ולהילחם ביעקב' אלא לבוא אליו בדרכי שלום.
הסיבות לשליחת מלאכים אמיתיים
יעקב אבינו שולח מלאכים אל עשיו אחיו. גם רש"י הפשטן מדגיש כי מדובר במלאכים ממש. האור החיים מסביר שאם יעקב היה שולח לעשיו בני אדם, הוא היה מתעלם מהם ולא מתחשב בהם. בנוסף, בני אדם היו מפחדים להיות שליחים לעשיו, בגלל הפחד שכבר בתחילת פגישתם איתו, רק כשהם יגידו לו שהם שליחיו של יעקב, עשיו יהרוג אותם.
סיבה נוספת לשליחת מלאכים ממש היא לקוות שכשעשיו יראה את המלאכים, משרתי עליון, הוא יפחד להילחם ביעקב כי הוא יחשוב שאם אלה שומרים על יעקב, אין לו סיכוי לנצח את אותו.
הזוהר לומד מסמיכות הפסוקים "ויפגעו בו מלאכי אלוקים" ו"וישלח יעקב מלאכים אל מעשיו אחיו" שלאחר שיעקב ניצל מלבן התחברה אליו השכינה להיות איתו בתמידות. ועם השכינה היו מסביבו מלאכים רבים לשמירה, ומאלו המלאכים שלח יעקב שליחים לעשיו.
כשקשה, יש לעבוד את ה' גם בלי השלמות
המלאכים הטובים נבראים על ידי המצוות והמעשים טובים שאדם מקיים ושומרים עליו גם בזמנים הקשים. כשיעקב מתכונן לפגישה עם עשיו, "ויחץ את העם אשר אתו לשני מחנות.. והיה המחנה הנשאר לפליטה". הלקוטי הלכות מסביר שכאשר קשה להשיג את השלמות, צריך לעבוד את ה' גם בלתי השלמות, כדי שעל כל פנים יהיה לאדם 'מחנה הנשאר לפליטה'.
כדוגמא לכך, חסיד הרוצה לעשות התבודדות במשך שעה והוא מאד עייף עד שקיים בו חשש שהוא לא יתעורר ויאמר קריאת שמע בזמן, עליו לקצר את זמן אמירת ההתבודדות, בכדי שלא יפספס את קריאת שמע בזמן.
מה עניין השם 'ישראל'?
לאחר ההתגוששות בין יעקב לשרו של עשיו, נאמר ליעקב "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל". הקדושת לוי מסביר שיש שני סוגי אנשים: יש אדם שדבוק בה' רק כאשר הוא עוסק בעבודת ה' בתורתו ובמצוותיו, אבל כשהוא מדבר עם בני אדם הוא לא יכול להיות דבוק בה' – ויש אדם שדבק בה' גם בזמן שהוא מקיים את תורת ה' ומצוותיו, גם כאשר הוא עם בני אדם.
הבחינה הראשונה נקראת יעקב, יוד עקב, והבחינה השנייה נקראת ישראל בחינת ישר אל. ולכן נאמר לא יאמר עוד שמך יעקב כי אם ישראל, כי אתה דבוק באלוקים גם כשאתה מדבר עם בני אדם. וזה עם אלוקים ועם אנשים ותוכל.
בספר הליקוטים, האר"י כותב שהשם ישראל כולל את כל האבות והאימהות: י– יצחק ויעקב, ש– שרה, ר– רחל ורבקה, א-אברהם, ל– לאה, והם כלולים בשם ישראל כי הוא עיקר לכולם. הם השורשים שלו ובאחדות איתו ומתוך שלמות באחדות יעקב בונה את השורשים לעם ישראל בהקמת הבית שבו שנים עשר ילדים שהם השורש לבנית שנים עשר השבטים .
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו