בג"ץ חוק הלאום | הכנסת: לבג"ץ אין סמכות להיכנס לנעלי הכנסת
הכנסת הגישה לבג"ץ את תגובתה ל-15 העתירות שדורשות לבטל את חוק יסוד: הלאום, כאשר לעמדת הכנסת אין לבג"ץ את הסמכות "להיכנס לנעלי הכנסת" ולקבוע במקומה את תוכן עקרונות היסוד של מדינת ישראל
עו"ד אביטל סומפולינסקי הגישה לבג"ץ את תגובת הכנסת ל-15 העתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: הלאום, כאשר לעמדתה אין לדון כלל בטענות העותרים ויש לדחות את העתירות חסרות התקדים הדורשות לבטל את חוק הלאום – על הסף.
על פי עמדת הכנסת, לבג"ץ אין מקור סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד בכלל, ועל חוק יסוד הלאום בפרט. העותרים מבקשים מבג"ץ להיכנס לנעליים של הכנסת ולקבוע במקומה את תוכן עקרונות היסוד של המדינה ואת מעמדם הנצחי, וכן מבקשים כי בג"ץ ישתמש בסמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד – סמכות שאינה מעוגנת בחוקי היסוד בשום דרך שהיא.
סומפולינסקי מדגישה כי למרות שלעמדת הכנסת אין בחוק הלאום כדי לשנות את אופייה של המדינה כמדינה 'יהודית ודמוקרטית', היא אינה סבורה שיש לבחון את הטענות האלה כיוון שדין העתירה להידחות בשלב מוקדם יותר.
בתגובה הוסברה הסמכות לביטול חוקים, אותה בית המשפט נטל בעצמו: "כידוע, כאשר בית משפט מבקש לבטל חקיקה ראשית של הרשות המחוקקת, הוא עושה כן כדי ליישם את דברה של הרשות המכוננת, והכרעתו מבוססת על הלגיטימציה הדמוקרטית שניתנה לכנסת, על ידי העם – הריבון, לחוקק חוקי יסוד, אשר אותה היא מממשת בכובעה כ'רשות מכוננת'".
"לעומת זאת, במסגרת הפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד, נבחן היחס בין חוק היסוד לבין עקרונות על-חוקתיים, אשר נטען כי הם מצויים במעמד נורמטיבי גבוה יותר ושהם "נצחיים", ועל כן הרשות המכוננת אינה יכולה לסתור או לשנות אותם". בתגובה מודגש כי "העקרונות העל-חוקתיים הנטענים, אינם מעוגנים בחוקי היסוד עצמם ותוכנם אינו ידוע, וגם אם הם מעוגנים בהם, הרשות המכוננת לא הציבה אותם במעמד נורמטיבי עליון לחוקי יסוד אחרים, וכל שכן לא במעמד 'נצחי'".
סומפולינסקי הדגישה כי העמדה המסורתית של הכנסת היא כי "אין לבית המשפט מקור סמכות במשפט החוקתי להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. זאת, משום שהעקרונות העל-חוקתיים על בסיסם מתבקשת הפעלת הביקורת השיפוטית, לא נקבעו על-ידי הרשות המכוננת ואף לא עוגנה סמכותו של בית המשפט הנכבד לבטל חוקי יסוד מכוחם". לדבריה, בשל כך "כבר מבחינת הסעד שהתבקש בעתירות דנן – ביטול חסר תקדים של חוק יסוד (כולו או חלקו), יש לדחות את העתירות שבפנינו על הסף".
עוד הדגישה, כי לא מדובר ב'תיקון' חוקתי: "חוק-יסוד: הלאום הוא חוק יסוד תשתיתי, המעגן במישור החוקתי את זהותה היהודית של המדינה ויוצק לזהות זו תוכן עקרוני קונקרטי. משכך, חוק-יסוד: הלאום איננו "תיקון חוקתי", וזאת משום שהוא אינו "מתקן" רכיב קיים בחוקה. חוק-יסוד: הלאום הוא בגדר פרק נוסף במלאכת הרכבתה של החוקה עצמה. זאת, בדומה לפרקים האחרים של "החוקה" אשר עיגנו את היסודות המשטריים והדמוקרטיים של המדינה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו