הכניסה לבית האבלים של משפחת צייג מספרת את הסיפור כולו. עצב וכאב באוויר, 8 יתומים במרכז הסלון, מכרים ובני משפחה שמנסים לעודד ולהגיד משפט מנחם – אולם המבט הכאוב של כולם רומז שאין נחמה לטרגדיה כזו.

הם נשארו 8 יתומים לבד בבית, אחרי שאמם, רותי צייג, נפטרה מניוון שרירים, מחלה ממנה סבלה כארבע שנים.

עזרו למשפחה ולילדים היתומים >>

"המחלה סחטה מאיתנו את כל כוחות הנפש האחרונים שלנו", הם מספרים. "אנחנו יושבים כעת ולא יודעים מהיכן להתחיל, אמא היתה הכל בשבילנו, ובשנים האחרונות סבלה כל כך, השתדלנו לעמוד לצידה בכל מה שיכלנו ביום ובלילה, הבית בקושי תיפקד, אבל שמרנו על המצב רוח בשביל העתיד שלנו".

ביום חמישי, אמא ביקשה שיסדרו לה את הכרית כי היא רוצה להירדם. הכרית סודרה והדלת נסגרה כדי לאפשר לאמא מנוחה רגועה, ושוב אמא קראה להם. היא משוחחת איתם בתנועות עיניים, בהצבעה על לוח אותיות ובעיקר עם הלב.

איילה בת ה-17 מגיעה במהירות. מה את רוצה, אמאל'ה? אמא לא עונה לה. ידיה שמוטות והיא מאבדת צבע. "אמא?" לאה נבהלת. נראה לה מוזר.
עזרו למשפחה ולילדים היתומים >>

"אמא!!!" היא צועקת. אבא והילדים רצים לחדר. מתאספים סביב אמא. כולם בבית, סגר ואין לאן לצאת. "תזמינו אמבולנס!" צועקת הקטנה. אבא נשען על הקיר לבן כולו.

כשהחובשים הגיעו הביתה הפנים שלהם אמרו הכל. אמא איננה. אין איך להציל אותה. "ראינו על המבט שלהם שזה גמור. שזו הפעם האחרונה שראינו את אמא".

נוסף לכאב ושברון הלב הגדול, נאלצת המשפחה להתמודד עם חובות כבדים.

"איך ממשיכים את החיים בלעדיה? הבית התקיים עד היום מקצבת הנכות שלה ומלגת כולל קטנה – ממה ישלמו מחר שכר לימוד לישיבות? איך ניגשים לשידוכים בלי פרוטה?", תוהה אחד מבני הבית.

חברים ובני משפחה התגייסו לסייע על מנת להחזיר את הבית למסלול. "את אמא שלהם לא נוכל להחזיר. גם הכאב יישאר תמיד. אבל להקל על 8 היתומים אפשר וצריך", אומרים המארגנים.
עזרו למשפחה ולילדים היתומים >>