הבחירות לרבנות שהעסיקו אותנו מאוד בחודשים האחרונים, יגיעו השבוע אל קיצן. הציבור הדתי ייצא אל חופשת הקיץ, ויחזור לשלוותו אחרי שתי מערכות בחירות סוערות (טוב, חוץ מהמו"מ המדיני שיספק לנו פוליטקה במיטבה).

בניגוד אלינו, הדמויות המרכזיות סביב הבחירות כנראה לא תלכנה לשום מקום, והנה מה שעשוי להתרחש בגזרתם ביום שאחרי הבחירות לרבנות.

נפתלי בנט

נכון לעכשיו, לא ברור אם המהלך של בנט לתמיכה ברב סתיו הועילה לו. בהתחלה הוא התעכב לקבל החלטה על תמיכה ברב סתיו, אמנם זה מוצג היום כמהלך מתוכנן עד שחוק עמאר-אריאל יירד מסדר היום, אך בזמנו זה לא היה נראה טוב. כעת, כשהוא מבין שהתמיכה ברב סתיו לא מבטיחה את בחירתו, הוא מכין את הקרקע ליום שאחרי, למקרה שהוא לא ייבחר, ואומר שהרבנות הראשית זה לא דבר כל כך חשוב.

מבחינה זו הפסיד בנט נקודות בתוך המגזר ומחוצה. אם הרב סתיו יינצח לא יזוהה בנט עם הנצחון, אך הפסד של הרב סתיו יירשם על שמו של בנט.

מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

מה שאולי יכול להוציא את בנט מהבור אליו נכנס ייתכן שיקרה ולא במתכוון ויהפוך להצלחה גדולה. המאבקים בתוך תנועת ש"ס באו לידי ביטוי בבחירות לרבנות הראשית וחושפים קרע עמוק בתוך המפלגה. אנשי דרעי נגד אנשי אלי ישי כשברקע נמצא קרבות הירושה על כסאו של הרב עובדיה יוסף יבדל"א, כשגם מחוץ לש"ס הרב עמאר המוערך נפגע מכך שש"ס עצמה היא שהפילה את החוק שהיה מאפשר לו להמשיך לקדנציה נוספת.

לפני שלושים שנה היו אלה המפד"ל שמנעו מהרב עובדיה יוסף כהונה נוספת וכעת ההיסטוריה חוזרת על עצמה רק הפוך. הפעם ש"ס היא זו שמנעה מהרב עמאר כהונה נוספת. אמנם, לכאורה לא במתכוון, ולא על רקע אישי, אלא כדי למנוע את היבחרו של הרב סתיו, אך בכך גרמה לקרע מסויים בינו לבינם. הרב עמאר מצידו, מריץ את הרב בוארון – איש אמונו, וטוען שהוא לא מתערב, ובכלל אסור לו להתערב עפ"י הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. פגיעה זו של ש"ס ברב עמאר, אולי תוליד לימים חזרה של חלק מש"ס בדמות הרב עמאר, לבית היהודי.

אם בנט ישכיל ויירקום קשרים עם הרב עמאר, אולי הוא עוד יוכל למנף את המחנאות בש"ס, למנדטים נוספים על חשבון ש"ס בבחירות הבאות, ואז אולי ייצא לו משהו טוב מהבחירות לרבנות.

הרב דוד סתיו

במידה והרב סתיו ייבחר, הוא אמנם יסתום פיות של רבים בציונות הדתית, אך צפויה לו מועצת רבנות ראשית לעומתית, וכל הניסיון לשינוי אמיתי ברבנות הראשית ייתקל בקשיים. מצב שכזה, יגרום לציבור גדול שכה ציפה לבחירתו (ראו מקרה יאיר לפיד). במצב שכזה אל תתפלאו אם יגיע חוק שטרן 2 לקיצוץ סמכויות מועצת הרבנות הרשאית, כדי לסייע לרב סתיו.

במידה והרב סתיו יפסיד, הוא ימצא את עצמו במצב קשה בתוך הציונות הדתית. אם עד עכשיו קיבל הרב סתיו שקט כדי להבחר, הביקורת נגד הקמפיין ובעיקר ההחלטה שלו שלא לפנות את המקום לרב אריאל, תפעל נגדו. גם בתוך ארגון צהר בראשו הוא עומד, תצוף הביקורת.

הרב דוד לאו

הרב דוד לאו הוא אחד המנצחים הגדולים של מסע הבחירות הנוכחי. גם אם יפסיד בבחירות, הרי שאת מעמדו הציבורי קנה, והוא ימתין בסבלנות עשר שנים לבחירות הבאות, אז יהיה מועמד לגיטימי.

במישור הציבורי, ייתכן כי דווקא נצחונו יהיה הפסד. הרב לאו על כסא הרב הראשי כנראה לא יוביל לשינויים מהותיים בתוך הרבנות הראשית. במקרה כזה ברור כי הרב דוד סתיו וארגון 'צהר' יחטפו מכה קשה בטווח הקצר. אולם בטווח הארוך (בכל זאת זו כהונה של 10 שנים) הם ייכנסו למתקפה חריפה יותר ממה שידעו עד היום, ועם הכח הפוליטי שצברו בכנסת הם יוכלו להביא לחוק צהר 2 לקיצוץ בסמכויות הרבנות הראשית.

במקרה שכזה דווקא המלחמה של החרדים ברב סתיו, תתברר להם כטעות גדולה. צהר מאיים עליהם הרבה יותר מבחוץ מאשר מכיסא הרב הראשי.