הלילה זה יקרה. מחוגי השעון יוסטו לאחור וכולנו נקבל עוד שעה במתנה. מה עושים עם שישים הדקות שקיבלנו פתאום? האם נבלה אותם בשינה? בצפיה בסרט? בעלעול בעיתון?
קבלו הצעה מקורית. לא קשה ליישום אבל עשויה לשנות באופן דרמטי את חייהם של כמה אנשים.
הקדמה קצרה: כשאלוקים ברא את העולם הוא היה מאוד מרוצה מהתוצאה. "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". לכלל הזה היה רק יוצא דופן אחד: "לא טוב היות האדם לבדו".
הכול בעולם טוב חוץ מדבר אחד: הבדידות. לחזור הביתה בסופו של יום ולשמוע את השקט הצועק. להיכנס בלילה לבד למיטה קרה ולשמוע את פעימות הלב שלך רעב לאהבה, להקשבה, לתמיכה. לעלות על גדותיך בחוויות מרגשות ותובנות מדהימות אך ללא אוזן קשבת שתהיה שותפה ותשמע אותן. זהו החור השחור שנפער בעת הבריאה.
השנה, בעקבות התפרצות הקורונה לחיינו, רבים מאיתנו טעמו קורטוב מהמרירות הזו. מאות אלפי ישראלים קיבלו הודעה שעליהם להיכנס באופן מיידי לבידוד אחרי שנחשפו לחולה מאומת. התחושה היא נוראית. אתה מרגיש מיובש ומתוסכל, משועמם וממורמר, כשכל תוכניותיך לעת הקרובה נגוזו באחת.
מה שמנחם הוא הידיעה שכל זה הוא זמני. תוך מקסימום ארבע עשר יום תקבל חזרה את חייך הקודמים ותתאחד בשמחה עם יקיריך.
אבל מה עושים כשאתה רווק שנמצא בבדידות שסופה לא ידוע? אולי זה ייקח חודשים, אולי שנים, ואולי (חלילה) לעולם לא? איך מתמודדים עם הדקירה בלב כשאתה רואה עוד חבר ועוד מכרה מתחתנים ואתה נשאר שוב בודד מאחור? מה לעשות עם הפחד המצמית מכך שאני לעולם לא אזכה לעמוד תחת החופה ואסיים את חיי בודד וגלמוד בלי אהבה, בלי משפחה ובלי ילדים? מישהו יכול להבטיח שלי זה לא יקרה?
חברים יקרים, בואו ונקדיש שעה אחת השבוע כדי לחולל שינוי מהפכני בחייהם של כמה אנשים. ניצור ביחד נחשול סוער שיוביל למטרה המקודשת שבה עוסק הקב"ה מאז שסיים לברוא את העולם: לזווג זיווגים ולחבר לבבות.
איך עושים את זה?
הנה שלושה רעיונות פשוטים:
1. הבסיסי: לוקחים דף נייר, עורכים רשימה של כל הרווקים/ות שאנחנו מכירים (מהמשפחה, העבודה, הקהילה, השכונה…) ומנסים לעשות התאמות.
2. הווירטואלי: מעלים פוסט לפייסבוק / לסטטוס ומספרים על רווק אחד ורווקה אחת שאנחנו מכירים. מה כותבים בו? מאפייני אישיות בולטים ואיזה בן/בת זוג עשוי להתאים. מצרפים תמונה טובה ומס' טל' לבירור ולוחצים על SEND. מתייגים בסוף: בשעה טובה.
מה עוד? משתפים עוד פוסט כזה שמישהו אחר העלה.
3. הקבוצתי: 'קהילת רימונים', 'הגולדמנים', 'הגיסות הכי שוות' הן חלק מאינספור קבוצות הווטסאפ שלנו. למשך שעה אחת (מוצ"ש הקרוב בתשע) הן הופכות לקבוצות שידוכים. משתפים ברווקים/ות שאנחנו מכירים, שומעים על אחרים ומרחיבים את מאגר האופציות שלנו.
רווקים/ות יקרים. איפה החלק שלכם בסיפור? אתם שמים את הביישנות בצד ובשעה הנ"ל מפיצים לאנשי הקשר שלכם תזכורת חיננית: 'היי, זאת ענבל. אני יודעת שאתם מתים עליי כמו שאני, אבל בטוחה שתאהבו לא פחות את החצי של הנשמה שלי. מה שנשאר הוא רק להפגיש בינינו. הנה בכמה מילים מה שאני מחפשת…יש מצב שפגשתם אותו לאחרונה?'.
שימו לב!
כשאמרנו רווקים/ות התכוונו, כמובן, לכל מבקשי הזוגיות כולל גרושים/ות ואלמנים/ות. דווקא בגלל שלגמו פעם משיקוי האהבה הם צמאים אליו הרבה יותר.
אז סיכמנו: מוצ"ש הקרוב בתשע. "יש קונה עולמו בשעה אחת". שישים דקות שבע"ה יחממו את החורף ויאירו את הלב להרבה אנשים.
אתם איתנו?
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
