אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

החסרונות הם ההוכחה שהקב"ה מאמין בנו

כל החסרונות שקיימים בבריאה: החולי, העצבות, העוני – הכל נובע ממידת הרחמים שמאמינה בנו שנצליח לתקן את העולם. מתוך המקום הזה ניתן להבין את מעלתו של האדם

החסרונות הם ההוכחה שהקב"ה מאמין בנו
  (צילום: שאטרסטוק)

השבת אנו זוכים לפתוח סבב נוסף של פרשות השבוע. פרשת בראשית מהווה חטיבה אחת שכוללת בתוכה את כל עקרונות התורה. כל שאר פרשות השבוע מדגישות צדדים שונים ועניינים מסוימים שמופיעים בתמציתיות בתוך פרשת בראשית.

אם נתבונן היטב נשים לב לכך שבתהליך הבריאה משתמשת התורה אך ורק בשם 'אלוהים'. לאחר מכן משותף שם הוי"ה לבריאת העולם: "ביום עשות ה' אלוהים ארץ ושמים". רש"י מבאר שרצה הקב"ה לברוא בתחילה את העולם במידת הדין אך מכיוון שראה שאין העולם יכול להתקיים, צירף ה' למידת הדין את מידת הרחמים. מה עומד מאחורי שינוי זה? האם הבורא, חלילה, שינה את רצונו?

עוד באותו נושא

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת בראשית תשפ"א

האם לאדם יש מקום בבריאה?

בתפילה, כשאנו משתמשים בשם הוי"ה, אנו מכוונים לכך שהבורא היה, הווה ויהיה, ובעצם מעידים על שייכותו ומלכותו על כל ממדי הזמן. מלבד זאת, אנחנו גם מעידים על כך שהוא זה שמהווה את הבריאה, נותן לה חיים, מאפשר לה קיום, מצמיח באדם כישרונות, רגשות, שאיפות והבנות. שֵׁם הוי"ה מבטא את צד הרחמים, הפן בו לאדם יש קיום, בחירה, התפתחות ואפשרות ליציאה מקטנות לגדלות. מציאות החיים הזו היא חידוש גדול, דווקא כאשר מעמידים אותה מול מציאות של מידת הדין.

בעולם הדין, בשם 'אלוהים', העולם מתנהל על-פי מוחלטות אלוהית. המציאות מופיעה את החיים במלוא עוצמתם. במצב שכזה, במציאות בה "ה' לבדו" – אין מציאות של רע כלל. הטוב מופיע כמציאות אבסולוטית ויחידה. החיים נעדרים כל חיסרון – הן גשמי והן רוחני.

באופן פשוט, בתוך מרחב חיים אלוהי מעין זה, אמור היה האדם 'להיבלע', 'להישאב' ו'להיעלם' בעת עמידתו מול הגודל האלוהי. בסיטואציה שכזו, מה מקומה של הבחירה החופשית בתוך חיים בהם האור האלוהי מופיע באופן מלא? מה מקומה של ההתחבטות בין טוב לבין רע בחיים בהם הנוכחות האלוהית ניכרת? האם מסתבר שיציר חומר שפל שחייו כקש נידף מסוגל לפעול משהו כנגד רצונו יתברך?

שותפים למעשה בראשית

דווקא מפני השאלות הללו, העולם שלנו, עולם בו הרחמים משותפים עם הדין, הוא חידוש עצום. יש בו רחמים גדולים. אמנם מציאות החיים בעולם הדין נשמעת אידאלית, והיא אכן כך, אלא שהקב"ה רצה מהלך עולמי אחר – הוא רצה עולם של דין, של מוחלטות אלוהית, שצומח דווקא דרך הרחמים, דרך השיתוף של האדם במעשה בראשית, דרך היכולת לתת לאדם ליפול ולצמוח, להישבר ולקום, לקיים את מצוותיו ואפילו לפעול נגד רצונו יתעלה.

חווית העצמיות החזקה שאנו חווים, היצרים האדירים שנזרעו בתוכנו שגורמים לנו לפעמים ייסורים גדולים – כל אלה שייכים להנהגת הרחמים. היכולת שלנו ליצור, להשלים פערים ולמלא חסרונות במציאות שייכת לנוכחות שנתן לנו ה' בבריאה.

מסקנת הדברים היא מהפכנית. היא אומרת בעצם שכל החסרונות שקיימים בבריאה: החולי, העצבות, העוני – הכל נובע ממידת הרחמים שמאמינה בנו שנצליח לתקן את העולם. מתוך המקום הזה ניתן להבין את מעלתו של האדם, לא כבריאה שנבראה 'בדיעבד' אלא כיצור שכל מהותו להשלים את חסרונות הבריאה ומגרעותיה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
אם כל החסרונות...
מהרהר | 16-10-2020 14:19
אם כל החסרונות שקיימים בבריאה נובעים ממידת הרחמים, אז לכאורה פחות קשה לחיות בעולם של בחירה חופשית מאשר בעולם שבו הכל מוכתב מלמעלה. אני לא בטוח...
2
ולמה נועד הצער...
אוהד | 16-10-2020 16:15
ולמה נועד הצער של בעלי החיים?
3
סדר אחר או משלים....
משה אהרון | 18-10-2020 9:50
משה אהרון <hoomoshev@gmail.com‏> בסד. בראשית - שמותיו של הקבה שבהשגחה. ================================ בפרשת בראשית מצינו את מדרג שמותיו של הקבה : אלוהים ה' אלוהים ה'. מדרג זה הוא סולם ההשגחה האלוקית בעולם . הקצוות הן : אלוהים מכאן - ושם הוויה מכאן בתווך מן דינמיקה של שם הוויה בהתהוות [ביחס לאדם] . במילים אולי יותר פשוטות : אלוהים = השגחה כללית בעולם - יותר טבעית ה' אלוהים = השגחת ביניים לא רק טבעית . שם הוויה - השגחה אלוקית הצמודה וקרובה לאדם. והנה התחוור בהמשך הפרשה, כי הולדת אדם כאכט שותפות לו לקבה, מקפיצה מיד את האדם לכלל ההשגחה אלוקית קרובה וצמודה. של שם הוויה. שלאחר לידת בנה הראשון של חווה אמרה : קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה . כלומר בעצם מעשה הלידה ,רכשה חווה את הזכות לקרבה הכי קרובה לקבה קנתה בעצם הלידה את ה' כלומר את האינטרקציה עם ה' במדרג הכי צמוד וקרוב כאמור של שם הוויה. והנה בהמשך באה ההתפתחות הנוספת . כשאנוש נולד נאמר שאז : הוחל לקרוא בשם ה' . כלומר הלכה ורבתה עם הלידות התודעה של השגחת ה' במדרג הכי גבוה של שם הוויה . משה אהרון
4
זאת ועוד.......
משה אהרון | 18-10-2020 12:34
בסד. המסקנה הסופית נכונה . כל השאר : עוד עוולה קפאונית כלפי הגאולה. אפשר להיות מעוול או חוטא כלפי תהליך הגאולה. במובן זה שלא מאפשרים לפרספקטיבה הנוספת שנערמה מאז מדרשי חזל משל אנו מדשדשים תמיד ברף חצי הכוס המלאה של דעת ה' ובינתיים הדינאמיקה של ומלאה הארץ דעה את ה' שהמשיכה לטפטף מילאה אור יקרות נוסף של עוד רבע כוס. במקום להתקדם ולשכלל את כל המים מי התורה שבכוס הגאולה . רבנים יקרים מדשדשים וחורזים שוב ושוב מחרוזת של מדרשים . חלקם ארכאיים ופגי תוקף. פתחנו את התגובה בכך שהמסקנה הסופית של המאמר נכונה. היא וזה נובע בפשטות ממשמעות המינוחים של : כי טוב ו טוב מאד . וכמו העיקרון של : ברא אלוהים לעשות. אז הקבה ברא בכל יום בבחינת כי טוב. דהיינו פוטנציאל. דבר שבשכלול נוסף יוביל לשלמותו של טוב וטוב מאד. ואכן אחרי שנברא האדם נאמר והנה טוב מאד. דהייינו הנה זה הכח שישכלל את כל הכי טוב לכלל שלמות של : טוב מאד . לכן גם העיקרון אשר ברא לעשות. כלומר הבסיס והפוטנציאל נבראו . והם דורשים המשך עשייה והשלמה של האדם והנה עצם ברית המילה היא ממין המעשה של שיכלול ושלמות הפיזית של האדם על ידי האדם עצמו. משה אהרון