חג הסוכות - הזדמנות לגרש את הקורונה! צפו: - סרוגים

חג הסוכות – הזדמנות לגרש את הקורונה! צפו:

אנחנו בהחלט יכולים להבין מדוע אוכלים מצות בפסח, או אפילו מדוע צמים ביום הכיפורים, אך איזה עניין יש כאן לארבעת המינים? איך ארבעת המינים מהווים ייצוג נאמן לעניינו של החג? צפו בסרטון:

חג הסוכות - הזדמנות לגרש את הקורונה! צפו:
  סוכות בכותל (צילום: חיים גולדברג/ סרוגים)

חג הסוכות, הוא חג שמח וחביב במיוחד. לא לשווא התורה צוותה אותנו בו על השמחה: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ…וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ: (ספר דברים טז, יג- טו).

עוד באותו נושא

ושמחת בחגיך: איך מונעים מהייאוש להציף אותנו?


3

החג מרובה במצוות: נטילת ארבעת המינים, ישיבת הסוכה וגם העלייה לרגל שכולנו מתפללים שנשוב לקיים מצווה זו ולוואי ועוד השנה.

אלא שהמצוות הללו יש בהם קושי מובנה. אנחנו בהחלט יכולים להבין מדוע אוכלים מצות בפסח, או אפילו מדוע צמים ביום הכיפורים – אלו מצוות שמגלמות נאמנה את רוחו של החג. בפסח לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ – ולפיכך אוכלים מצה; ואילו ביום הכיפורים אנו מענים את נפשותינו כדי לכפר על מעשינו.

אך סוכות הוא חג שמציין את הניסים שאירעו לאבותינו ביציאתם ממצרים והליכתם במדבר: 'זכר לענני הכבוד' (סוכה יא ע"ב; שו"ע או"ח תרכ"ה). איזה עניין יש כאן לארבעת המינים? איך ארבעת המינים מהווים ייצוג נאמן לעניינו של החג?

אפשר עוד לחזק את אי ההבנה – אם לא השתכנעתם שהעסק הזה צריך הסבר.

הזוהר הק' הרי קורא לארבעת המינים מאני קרבא – כלומר כלי מלחמה (תיקוני זוהר כט ע"א). הם דומים לכלי המלחמה איתם עם ישראל יוצא להלחם בכוחות הרע שבעולם.  עוד דימויים רבים אחרים נוספו על ידי חז"ל (זוהר ח"ג רנו ע"א): האתרוג דומה ללב; הלולב לעמוד השדרה; הערבה לשפתיים, ועלי ההדס לעיניים. הכל דומה, דמיון.

למה צריך דמיון?

איזה מן חשיבות יש כאן דווקא לדמיון, ומדוע חשוב כל כך לדמות את ארבעת המינים לדברים מסוימים?

כדי להבין מעט מעניינו של החג ואיך הכל מתחבר, כדאי לזכור את ההקשר בו החג הזה מופיע. עם ישראל עסק במשך חודש וחצי בתשובה. העולם כולו התרענן לשנה חדשה. התנקינו מהעוונות והבטחנו לקב"ה ולעצמנו שנהיה חדשים, טריים ורעננים, כתינוק שמעולם לא חטא.

עתה לאחר ההתחדשות, הגיע הזמן בו ישקו שמים וארץ. האדם יכול להגיע לתכליתו – השראת השכינה! חג הסוכות הוא חג השראת השכינה על ישראל. כל מעשי החג מכוונים לזה.

הסוכה נקראת צילא דמיהמנותא – כלומר צל האמונה, צל השכינה (זהר ח"ב, קפו ע"ב). גם העלייה לרגל נועדה כדי לראות ולהראות במקום השראת השכינה (חסד לאברהם מעין ב נהר לג), וכן שמחת השואבה היא הזמן האידיאלי לשאוב בו ממעיינות השכינה ולקבל את השראתה – הרי יונה הנביא קיבל את נבואתו בזמן שמחת בית השואבה (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א). וכך אמרנו ביום הכיפורים האחרון: "אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. עַם שׁוֹאֶבֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְדִיבָה" (סדר העבודה)

לכן אנו גם מצווים מהתורה להיות שמחים בחג הסוכות – משום שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה (שבת ל ע"ב).

עתה אפשר כבר להבין את משמעותם של ארבעת המינים. ארבעת המינים התפוסים בידינו באים לפעול על כח הדמיון. מרן הרב קוק מסביר שהשראת השכינה חלה ושוכנת דווקא בכח הדמיון. לא בשכל ולא בגוף. תפיסת האלוקות של האדם שנובעת מ'הנגיעה האלוקית' בו, קורית דווקא בכח הדמיון (קבצים מכתב יד קדשו, אחרון בבויסק מא).

ארבעת המינים הם הכלים איתם אנו פועלים על כח הדמיון. אנו מדמים בנפשנו איך על ידי הכלים הללו שבידינו אנחנו מגרשים טללים רעים. אלו ממש כלי מלחמה. כלי מלחמה שבאמצעות השראת השכינה השורה על הדמיון, הופכים להיות רבי עוצמה, ואכן מסוגלים לגרש את כוחות הרע והעוולה מהעולם.

החג הזה הגיע בדיוק בזמן. יש לנו כלי נשק אדירים כדי לגרש טללים רעים, ואין לך מועמד לגירוש יותר ראוי מנגיף הקורונה. ננענע לדרום, לצפון למזרח וגם למערב, למעלה ולמטה, נטהר את העולם כולו מהנגיף הנורא הזה. אם רק נדמה בנפשנו ונהיה משוכנעים בכח שיש במצווה זו שאנו אוחזים בידינו, עוד נספיק לרקוד יחד בשמחת תורה!

 

הרב טל חיימוביץ, מייסד וראש "רבנן דאגדתא"- מכון מחקר ובית מדרש ללימודי אמונה 'אליבא דהלכתא' ע"פ חזונו של מרן הרב קוק זצ"ל

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
די להמציא דברים...
זוהר | 05-10-2020 16:29
די להמציא דברים ולומר שכך אמרו חזל. די! כולם כבר יודעים שספר הזוהר אינו לחזל