אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

חג הסוכות – והסכמי שלום עם איחוד האמירויות

חג הסוכות מקפל בתוכו שני רבדים. ברובד הראשוני חג הסוכות הוא חג ישראלי פרטי, וברובד השני עניינו באוניברסליות אנושית. הסכמי השלום עם מדינות המפרץ מקרבות אותנו לשם

חג הסוכות – והסכמי שלום עם איחוד האמירויות
  איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד (לי ברנרד/שאטרסטוק)

חג הסוכות – והסכמי שלום עם איחוד האמירויות

חג הסוכות מקפל בתוכו שני רבדים. ברובד הראשוני חג הסוכות הוא חג ישראלי פרטי, תכליתו מוסברת במקרא. "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוהיכם".

הרובד השני עניינו באוניברסליות אנושית. כדי להסביר את הדברים נזכיר שבתקופה בה היה קיים בית המקדש בו מנוהל פולחן דתי, היו מוקרבים במשך כל חג הסוכות 70 פרים. במדרש ובתלמוד הסבירו את ריבוי הקורבנות באופן הבא: "שבעים פרים כנגד מי – כנגד שבעים אומות". על מהותם של פרים אלו שעם ישראל מקריב בשביל אומות העולם מסביר המדרש במקום אחר. "מה יונה זו מכפרת על העונות, כך ישראל מכפרים על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהם". במילים פשוטות תכליתן של הקורבנות המוקרבים בחג הסוכות נועד כדי לבקש כפרה ורחמים על אומות העולם, כדי שלא חלילה תפגע או 'יצדה' העולם מהם.

אך מעבר לעבודת המקדש הנביא זכריה, שחי בתקופת שיבת ציון ונימנה על עידודם של יהודי הגולה לשוב לציון ובנות את בית המקדש, מנבא בין היתר על תקופת אחרית הימים, ושם חג הסוכות מתואר כחג אוניברסלי לכל אומות העולם. וכך מנוסחים הדברים בלשונו של הנביא: "והיה על הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים, ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות".

מהי אותה אחרית הימים ומהם ימות המשיח היא שאלה מורכבת בהגות הפילוסופית היהודית, אולם לשיטתו של הרמב"ם כפי שזו מובעת בספרו ההלכתי משנה תורה מצינו: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל".

ובהמשך מוסיף הרמב"ם וקובע: "אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד, לתפיסתו של הרמב"ם. ימות המשיח מתאפיינים ברצף החיים המוכר בשינוי אחד, והוא שלום עולמי. בצורה ברורה יותר מנסח הרמב"ם את הדברים בפירושו למשנה: "אבל ימות המשיח הוא זמן שבו תחזור המלכות לישראל, ויחזרו לארץ ישראל, ויהיה אותו המלך העומד מקום מלכותו ציון, ויתגדל שמו ויגיע לקצוי תבל יותר וגדול על ממלכת שלמה, ויכרתו עמו העמים ברית שלום". במילים אחרות לגישתו של הרמב"ם ימות המשיח יתאפיינו בהסכמי שלום שיבקשו עמים לכרות עם מלכות-מדינת ישראל.

האם על מדינת ישראל חלה חובה לחתור לשלום

אז נכון איני יכול להכריע בשאלה האם אנו חיים בתקופת 'אחרית הימים' לה מכוון הרמב"ם, אך חג הסוכות והסכמי הסכמי הנורמליזציה שנכרתו בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין, כאשר, ובהתאם לדיווחים, מדינות נוספות עשויות לחתום על הסכם זה בהמשך. מעלה את השאלה האם מדינת ישראל מחויבת לחתור לשלום עם מדינות שונות בעולם ולשאוף לנורמליזציה של היחסים עם כל משפחת העמים.

נפתח בדברי אחת מהמשניות המוכרות במסכת אבות: "על שלושה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום". בהתאם לתפיסה התנאית המובעת במשנה קיומו של העולם מותנה בשלושה עמודים מרכזים, עקרונות בלעדיהם העולם לא יוכל להתקיים, כאשר אחד מהם הוא 'השלום'. את דברי המשנה מסביר רבינו יונה, בעומדו על משמעות יסוד 'השלום': "שלום הוא כולל לכל טוב שבעולם ואין תכלית לתועלתו ושלום על ישראל".

את אידיאל השלום מנסח הרב קוק באופן הבא: "שיכירו כל העמים כולם, שראוי לכונן שלום עולמים על ידי חלוקת העבודה לכל עם ולשון לפי מה שהוא ראוי להצטיין בו". בחזונו של הראי"ה קוק, השלום צריך להגיע ממקום של הפנמה בין העמים שבמשפחת העמים יש מקום לכולם, ובמקום להתמקד במלחמות ראוי לאחד כוחות ולהשלימם.

אם נתבונן בתפיסה האידאית בהתאם לתוכנית האלוקית שהאל הטביע בעולם, הרי שלכל אומה ואומה יש מקום המיוחד לה, כפי אנו מוצאים בפרשת האזינו: "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". לדעת חלק מפרשני המקרא הפסוק מתאר סיטואציה של 'בהנחל עליון גוים' שעניינו שהאל הנחיל לכל אומה ואומה נחלה. והוא קבע את כל תחומה הטריטוריאלי של כל אומה ואומה, הוא גם הניח מקום לעם ישראל. אלא שלא הכל קיבלו מציאות זו. אולם היעדר הסכמה מצד האומות אינה מציאות ניצחית והיא עתידה להשתנות, שהרי לכל עת "עת מלחמה ועת שלום".

מסביר ר' יחיאל יעקב וינברג, בעל שו"ת 'שרידי אש', ששרד את שנות התופת של שואת אירופה במלחמת העולם השניה, "נביאי ישראל היו הראשונים שהטיפו לאחדות עולמית לביטול מחיצות השנאה והקנאה בין הלאומים השונים המולידות אחדות ומלחמות קרב בקרב המין האנושי במשך גלותנו נשאנו בלבנו את האמונה ואת התקוה לאחדות כללית להשלטת הדעות הנבואיות לשלום ולצדק עולמי דווקא משום זה שמרנו מכל משמר על ייחודנו הלאומי התפללנו וקוינו לשוב לארצנו ולהיות בו עם הפועל ומשפיע על העולם בכחו הנבואי ידענו כי בהשארנו בגולה סופנו שנטמע בין הגויים חלילה והרי אנו הולכים ונטמעים בארצות פזורינו מיום ליום קוינו והאמננו כי בשובנו לא האבות והנביאים יקומו לישראל גם חוזים וגם מבשרים חדשים לתקן עולם בתשועה מוסדית ורוחנית."

בהתאם לתפיסתו של הרב וינברג, החתירה לשלום ואחדות עולמית אינה המצאה של העת החדשה אלא מדובר בתפיסה ישנה שאושיותיה נטועים בחזונם של נביאי ישראל, שביקשו, חתרו ושאפו לתקון עולם, תיקון שמושתת על ערכים אוניברסליים של צדק ושלום עולמי.

כאשר עומד הראי"ה קוק על מידת האהבה ומשמעותה הוא כותב: "אהבת הבריות צריכה להיות בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחומרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי אפשר כלל לבוא לידי רום הרוח של "הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו" בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קנייניהם, לאשר את חייהם".

אהבת הבריות, בתפיסתו של הרב קוק, חלה גם על אהבת העמים. אין שום חובה להילחם איתם אם הם מניחים את צדדי הרשעות והזוהמה בצד, אהבת הבריות שעם ישראל מצווה בה היא כזו שמבקשת להיטיב עם העמים כולם. חובה זו מתעוררת במיוחד עם העמים מצד עצמם מבקשים להיטיב עם ישראל כך גם מלמדנו ר' דוד קמחי, הרד"ק, בפירושו לספר תהילים: "אם עושה הגוי חסד וטובה עם ישראל חייב לעשות הישראל גם כן עמו חסד ולהיטיב עמו". תכונה זו היא טבעו של עם ישראל ומהותו הפנימית כפי שמשרטט אותה הראי"ה קוק: "טבע עם ישראל הוא להיות מכיר טובה למיטיביו, מעולם לא עשה רעה למי שעשה לו טובה מבני האדם".

הנה כי כן יש לברך על כל הסכם שלום שמדינת ישראל מקדמת, שהרי האידיאל של 'אומות מאוחדות' שחורטות על דגלם ערכים אנושיים והכרה בעמים ובגבולות עמים היא ראויה וחשובה, יש לחתור ולשאוף אליה תדיר. השאיפה לשלום צריכה לבוא מתוך תחושת אחריות שהשלום הוא יסוד העולם.

==

אלישי בן יצחק הוא עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
מרתק
חזי | 02-10-2020 0:55
מדהים איך כל פעם מחדש עוד בן יצחק מצליח לקשור את לוח השנה למציאות
2
עת לתקן טעות היסטורית
משאל עם | 02-10-2020 15:03
ערבים לעולם לא יעזבו לבד כל עוד - היהודים מספקים כל התנאים לריבוי ושיגשוג לעם זר בתוך ארץ ישראל. . לכן צעד ראשון והכרחי על מנת להשתחרר מן הנטל הערבי הוא - לשנות אזרחות אצל 2 מיליון ערבים . . יהודים לא חייבים לערבים סנטימטר אחד בארץ או שקל אחד של קיצבאות. . אין מקרה בהיסטוריה כאשר המנצח בכל מלחמות העביר חלקי ארצו לאויבים מובסים או 70 שנה האכיל אותם. . המנצח במלחמה קובע את הגבולות. . עדיף להעסיק בישראל רק ערבים עם תעודות של רשות הערבית. . לאחר ש-2 מיליון ערבים יהפכו לאזרחים של מדינה שלהם, ללא צבא , הם ישלמו מס הכנסה ומס בריאות ברמאללה ויצביעו בבחירות שם. . בהדרגה כל ערבים ייקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, קלקיליה, טולכרם, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'. . אזרחות פלסטינית-ירדנית ☪️ , אבו-דיס ושועפאט - לערבים , אזרחות ישראלית ✡️ וירושלים - ליהודים !
3
איכותי ומעניין
חיים | 04-10-2020 14:18
ישר כח, ועל כגון זה נאמר ויהיו בעינך כחדשים