אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"ארץ לאבקרפט": המפלצת הכי גדולה היא בתוכינו | ביקורת טלוויזיה

סדרת האימה החדשה של HBO "ארץ לאבקרפט", היא לא עוד סדרת אימה שרוצה להפחיד את הצופה באמצעות שימוש במוטיבים על טבעיים. היא תצליח להפחיד ולצמרר אתכם דווקא בגלל בני האדם שבה ולא המפלצות

הסדרה שהפכה את הגזענות לדרמת אימה | ביקורת טלוויזיה
  (צילום: מתוך יוטיוב/HBO)

לא צריך להיות בעל אבחנה חדה כדי לזהות את האקלים העכשווי ביבול הסדרות הנוכחי שבחסות הסטרימינג: "לא בטוחה", "בזכות עצמה", "כשהם רואים אותנו", ו-"ווטצ'מן", הם רק חלק מאותו מיצג שזכה להבלטה בשנים האחרונות והתחיל מהמסך הגדול.

תעיד על כך ההצלחה של להיט האימה זוכה האוסקר – "תברח", "אנחנו" וממש גם לאחרונה "משחקי הציד". המשותף לכל התוצרים הללו הוא העיסוק הסאטירי בתורת הגזע ומתן פרשנות ייחודית וזהותית לנושא הגזענות. וכשרצח ג'ורג פלויד מרחף ברקע האומה האמריקנית, והפי סי מבצע שמות בקלאסיות מהעבר, זה כבר טבעי לחלוטין שכל סדרה שתעסוק בנושא הרגיש הזה, תעורר סקרנות ועניין רב.

עם נתוני הפתיחה הללו, מתמודדת סדרה האימה החדשה – " ארץ לאבקרפט" שעלתה אמש בישראל (סלקום טי, הוט ויס) ועליה חתומים שניים מהשמות הגדולים של הקולנוע העכשווי: במאי האימה המוערך ג'ורדן פיל ("אנחנו" ו"תברח"), מפיק העל ג'י ג'י אברהמס ("קלוברפילד") והיוצרת מישל גרין.

קשה אגב שלא לראות את השפה הקולנועית והוויזואלית של אברהמס ופיל לאורך כל הסדרה שמתבטאת בפרטים הקטנים, בטקסטים השנונים, בבניית המתח והביזאר שעולה בהדרגה וכמובן – בצילומים המרהיבים (שניכר בהם דמיון ויזואלי ל- "הוליווד" ו"דברים מוזרים").

העלילה מתמקדת ב- אטיקוס (ג'ונתן מייג'ורס) שיוצא לחפש את אביו ששלח לו מכתב אודות חזון סודי. אליו מצטרפים דודו ג'ורג' (קורטני בי ואנס) וחברת ילדותו (ג'ורני סמולט). השלושה מצטיידים ב"ספר הירוק" שכתב ג'ורג' מתוך מטרה להיזהר מפני מקומות ונ.צ אשר מסוכנים לשחורים בתקופת חוקי ההפרדה הגזענית.

כצפוי, זמן קצר לאחר שיצאו לדרך, ייתקלו השלושה ברצף אירועי גזענות מקפיאות דם שיתחילו במזנון דרכים, ויגיעו לשיא במרדף חסר רחמים מצד שוטרים לבנים שמקבלים אורגזמה מהתעללות בשחורים.

באחת מהסצינות המרהיבות והמצמררות שמזכירה את "חסין מוות" של טרנטינו, נקלעים השלושה למסלול התנגשות עם שוטר תנועה לבן שמוביל אותם היישר למלכודת מתוזמנת. השלווה שלו והבעתה שלהם לאורך כל הסצינה הזו, ממחישה היטב את כוונת הבמאי: השמש שמפזרת חמימות ונעימות לאחד – שורפת את האחר. בהמשך, לקראת סצינות השיא של הפרק, שמקבל תפנית על טבעית, נמצאים השלושה במנוסה ומתמודדים עם יצורים ספק זומבים ספק מפלצתיים.

ידו של פיל מתבטאת לאורך הסדרה בניואנסים הסרקסטיים שלה שמגיחים דווקא בסצינות המפחידות שלה. למשל, במהלך המתקפה מול היצורים ג'ורג'ו אומר שהדרך להכניע אותם היא באמצעות האור. באופן טבעי המשפט הזה מופנה ליצורים, אך הבמאי דווקא מבקש לייצר לו כפל משמעות שהרי גם השוטרים הגזעניים שנמצאים במתקפה, מתנהגים כמו מפלצות ואולי ההתנהגות הגזענית שלהם תיעלם כשיצאו מהחושך אל האור.

(צילום: מתוך יוטיוב/HBO)

"ארץ לאבקרפט" היא לא סדרת אימה שרוצה להפחיד את הצופה באמצעות שימוש במוטיבים על טבעיים. בשביל אלה, יש מספיק סדרות אחרות שאף עושות זאת טוב יותר.

השימוש באימה על טבעית רק מעניק לה זהות ייחודית משלה. האימה האמיתית שלה מתבטאת ביחסים בין הלבנים לשחורים שבאה לידי ביטוי במנעד רחב של היבטים: המבטים המצמררים, הניואנסים הקטנים והמימיקות של השחקנים עושים עבודה אפקטיבית. בסצינת הסיום שמזכירה מאוד את "אנחנו", השלושה מגיעים לבית ואת פניהם מקבל איש הלבן שאומר בנינוחות פשוטה "חיכינו לכם".

הצמרמורת שעוברת בגוף לנוכח הסצינה הזו, מסמנת היטב את הפורטה של הסדרה ואת האימה האמיתית שמגיעה דווקא מבני אדם ולאו בהכרח מהמפלצות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו