אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

נחשפה ה"מסבנה" הקדומה בארץ

בית מלאכה להכנת סבון משמן זית, בתי חווה ומשחקים מלפני 1200 שנה התגלו בחפירות רשות העתיקות ובני נוער בעבודות להרחבת העיר הדרומית רהט

נחשפה ה"מסבנה" הקדומה בארץ
  (צילום: אמיל אלג'ם / רשות העתיקות)

בית מלאכה להכנת הסבון (מסבנה), הקדום ביותר המוכר בארץ, נחשף בשבועות האחרונים בחפירה של רשות העתיקות ובני נוער בתוך בית אמידים מהתקופה האסלאמית (לפני כ-1200 שנה) בשכונות הדרומיות בעיר רהט.

בחצי השנה האחרונה מועסקים מאות בני נוער ומבוגרים מהפזורה הבדואית ומהסביבה, סטודנטים וחניכים ממכינות קדם צבאיות, בחפירות הארכיאולוגיות הנרחבות שמבצעת במקום רשות העתיקות בניהולה של ד"ר אלנה קוגן-זהבי ובעזרתם של ד"ר יעל עבאדי-רייס ואבינועם להבי.

המטרה היא לחבר את הקהילה לעבר המקומי. החפירות מתבצעות לקראת פיתוח שכונות חדשות הכוללות כ10,000 יח"ד בדרום רהט, ביוזמת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.

ייצור הסבון משמן זית מוזכר בכתבים מהמאה ה-10 לספירה, והיה ענף תעשייה חשוב מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20. בתהליך הכנת הסבון, שימש שמן הזית כבסיס אליו הוסיפו אפר שהופק משריפת צמחי מלחית הבורית (קילי) המכילה אשלג ומים. התערובת בושלה במשך כשבעה ימים ולאחר מכן הועבר החומר הנוזלי לבריכה רדודה, שם התמצק הנוזל במשך כעשרה ימים, עד שניתן היה לחתוך ממנו חתיכות סבון. אלה, היו נערמות לייבוש נוסף, והתוצר הסופי התקבל רק לאחר כחודשיים נוספים. באתר ברהט נחשפו מתקנים המזוהים עם תעשייה זו. חוקרי רשות העתיקות לקחו דגימות מהממצאים, במטרה לזהות את החומרים שבהם השתמשו בתהליך הייצור.

לוח משחק הטחנה (צילום: אמיל אלג'ם / רשות העתיקות)

לדברי ד"ר אלנה קוגן זהבי, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: "זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה כל כך קדום, המאפשר לשחזר את תהליך הייצור המסורתי של תעשיית הסבון, ומכאן ייחודו. אנחנו מכירים מרכזים חשובים לייצור סבון מתקופה מאוחרת הרבה יותר – התקופה העות'מנית. אלה, נתגלו בירושלים, בשכם, ביפו ובעזה. קוגן מוסיפה, כי "האקלים המדברי הקשה, החום וסופות החול חייבו שמירה על הגיינה. "נראה שבעלי החווה יצרו סבון לשימוש עצמי ולמכירה באזור, ויתכן שזה היה מקור ההתעשרות שלהם, כפי שבא לידי ביטוי באחוזה שחשפנו".

לדברי סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות: "באחוזת האמידים התגלו ממצאים מרגשים נוספים, שמספרים לנו על חיי היום-יום של תושבי המקום – לוחות משחק קדומים. האחד – לוח מעוגל מאבן גיר של משחק אסטרטגיה בשם "הטחנה". משחק זה, מוכר כבר מהמאות ה-2 וה-3 לספירה (התקופה הרומית), והוא משוחק עד ימינו".

(צילום: אמיל אלג'ם / רשות העתיקות)

בסמוך לבית המלאכה לסבון התגלה משחק לוח נוסף המכונה 'כלבים ותנים' או '58 חורים'. המשחק נתגלה לראשונה במצרים סביב שנת 2000 לפנה"ס והתפשט גם למסופוטמיה ולכל אגן הים התיכון. בארץ נתגלה המשחק במגידו ובתל בית שאן. במשחק השתתפו שני שחקנים, ועל ידי זריקת קוביות או מקלות, נקבע מס' הצעדים שכלי המשחק התקדמו על פני הלוח. יתכן שמטרת המשחק הייתה להגיע עם כל כלי המשחק לנקודה מסויימת על הלוח.

לדברי ראש העיר רהט, פאיז אבו סהיבן: "החפירה מגלה את השורשים האסלאמיים של רהט. אנחנו גאים בשורשים האלה ושמחים שהחפירה הארכיאולוגית נעשית בשיתוף עם הקהילה המקומית. מתקיים כאן שיתוף פעולה טוב עם רשות העתיקות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ואנחנו מקווים שאפשר יהיה להקים פה מרכז מבקרים, לרווחת התיירים, העיר והתושבים".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו