כשלמדנו בישיבה התיכונית בשנות השבעים הרמי"ם שלנו באו מהעולם החרדי. כמעט ולא היו רמי"ם שגדלו בישיבות הציוניות המעטות שהיו אז. הרמי"ם הטיפו לנו כל העת נגד השימוש בגמרא שטיינזלץ בלימוד שלנו.
הסיבות היו מגוונות. החל מכך שהדבר ימנע מאתנו להתמודד ולשבור את הראש' וכך לא נצליח ללמוד איך ללמוד, דרך הטענה שהפירוש והתרגום מצמצמים את המרחב של המשמעות של הסוגיה לנתיב צר, והמשך בטענות כלפי אי דיוקים ויש שאף ירדו לרמה של תקיפה אישית.
וכך מצאו את עצמם תלמידים רבים שאמנם 'שברו את הראש' אבל לא הצליחו לפצח את השפה הארמית והיו חסרים להם מושגי יסוד להבין את הסוגיה, ולא הצליחו בסופו של דבר להבין.
החוויה המתסכלת הזו הותירה בהם צלקת שגרמה לכך שבסיום הבגרות בגמ' הם לא חזרו יותר לפתוח את הגמ'. לעומתם היו תלמידים לא רבים שבלי להתחשב בדעתם פתחו את הגמ' עם פירוש שטיינזלץ והתפלאו לגלות שהלימוד נעשה קל בהרבה, מרתק, ומותיר בפה טעם של עוד.
אין ספק שבחלק מהטענות שנטענו כלפי הפירוש היה צדק רב. אולם בשורה תחתונה, התועלת שהפירוש הזה הביא לציבור הרחב הייתה גדולה בהרבה. עובדה, לאחר שנים נכתבו פירושים שמבוססים על אותו העיקרון כמו שוטנשטיין חברותא ועוד. הרב שטיינזלץ היה זה שפרץ את הדרך.
הרב עדין שטיינזלץ ז"ל חזר בתשובה בגילאי העשרה. כבר בגיל צעיר בהיותו בן עשרים ושמונה הקים את את מכון התלמוד הישראלי. בגיל שלושים כבר יצאה לאור המסכת הראשונה בפירושו. היה מדובר בפריצת דרך. אמנם כבר היו נסיונות כאלה בעבר במסכתות ספורות. אולם הם היו צנועים יותר ולא התיימרו להנגיש את כל הש"ס לציבור הרחב.
היו כמה רבנים שראו את הנולד ותמכו במהלך, אולם היו רבים מהם שהתנגדו בצורה חריפה. רובם באו מהציבור החרדי אולם גם לא מעט מהציבור הדתי לאומי.
למרות ההתנגדויות הרב שטיינזלץ המשיך במפעלו באומץ, וזכה לסיים את הפירוש על הש"ס כולו. פירושו פתח את שערי התלמוד לרבים, והנגיש אותו ללומדים; דתיים ושאינם דתיים. בזכותו הם זכו להיכנס לתוך עולמה של אחת מהיצירות המופלאות והייחודיות של העולם היהודי, וזכו לטעום מטעמו המיוחד של לימוד הגמ' ודרכי החשיבה התלמודית. ובכך זכה להוסיף ספסלים רבים לבתי המדרש של אנשי מעשה הקובעים עיתים לתורה, בדף היומי ובלימוד עצמאי.
הרב שטיינזלץ ז"ל היה פורה מאוד בתחום הכתיבה התורנית. הוא זכה לכתוב הרבה ספרים ולהנגיש על ידם ללומדים דתיים ושאינם דתיים, את עולם החסידות, והתנ"ך. אולם ללא ספק פירושו לתלמוד הוא גולת הכותרת של יצירתו.
יהי זכרו ברוך ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים. וזכות התורה שתילמד מתוך ספיריו המאירים תהיה נצורה לו לעד.
=======
הרב אליעזר שנוולד (סא"ל במיל') הוא ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין ובאופקים
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
