אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

שני תנאים להצלחת החינוך

המפתח לחברה מוסרית וטובה הוא החינוך, את החינוך צריך להתחיל כבר בגיל הילדות, ובפרשת "כי ישאלך" מלמדת אותנו התורה איך לנהל את החינוך

שני תנאים להצלחת החינוך
  (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

שתי מצוות כלליות נצטוו ישראל במדבר סיני, האחת: "קדושים תהיו" שהיא מצווה כללית כמו שפירש הרמב"ן [ויקרא יט ב]: "אחר שפירט האיסורים שאסר, ציווה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות", ומטרת המצווה הזו כדי שלא יהיה האדם "נבל ברשות התורה", או כמו שאמרו חז"ל [יבמות כ א]: "קדש עצמך במותר לך".

והנה לקראת כניסתם לארץ ישראל מוסיפה התורה מצוה כללית נוספת: "ועשית הישר והטוב", שגם היא מצווה כללית כמו שגם אותה פירש הרמב"ן: "וזה עניין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה כגון לא תלך רכיל, לא תקום ולא תטור, ולא תעמוד על דם רעך, לא תקלל חרש, מפני שיבה תקום וכיוצא בזה, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, ואפילו מה שאמרו פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל עניין תם וישר".

על פי דברי הרמב"ן אפשר לומר שמצוות "קדושים תהיו" מכוונת ל"בין אדם למקום", ואילו מצות "ועשית הישר והטוב" היא "בין אדם לחברו". וצריך להסביר מדוע את מצות עשיית הישר והטוב נצטוו ישראל רק סמוך לכניסתם לארץ, ואילו מצות "קדושים תהיו" נצטוו ישראל עוד בהיותם במדבר?

ואפשר לומר שישראל כל עוד היותם במדבר, כאשר דאגת הפרנסה הייתה מהם והלאה, שאת כל צרכיהם קבלו ישירות מהשמים, מה שפטר אותם מלהזדקק לקבל סיוע מהזולת, במציאות כזו עיקר עבודתו של האדם הייתה לקדש את חייו עד המעלה של "קדש עצמך במותר לך". וכך חיו ישראל בארבעים שנות המדבר, ורק בשנת הארבעים סמוך לכניסתם לארץ, שהחיים בארץ הם חיים טבעיים, אז יש צורך להכינם לחיים חדשים, לחיים שיש בהם עניים ועשירים, חלשים וחזקים, שבעים ונצרכים.

במציאות חברתית כזו אי אפשר להסתפק בקדושה בלבד, כי על עם ישראל להיות שלם גם בתחום החברתי, כדברי הרמב"ן: ב"הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם", ולכן עוד קודם כניסתם לארץ, כבר מצווה התורה את עם ישראל במצות עשיית הישר והטוב, שבזכותה יהיו זכאים להיכנס לארץ, ככתוב: "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" ותכליתה מפורשת בתורה: "למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך, להדוף את כל אויבך מפניך כאשר דבר ה'".

הכניסה לארץ כשלעצמה אינה מטרה אלא אמצעי, כמו שהמדינה אינה התכלית אלא כלי, שצריך לצקת בו תוכן, ומאחר ויש לחשוש שהבאים לארץ יעדיפו את המסגרת החומרית על התוכן הרוחני. כמו שראינו אצל בני גד ובני ראובן, שאמרו תחילה: "גדרות צאן נבנה למקננו פה" ורק אח"כ "וערים לטפנו", שעשו את הטפל עיקר ואת העיקר טפל. שהדאגה לרכושם הייתה בעיניהם חשובה יותר מהדאגה לטיפול בילדיהם.

כדי למנוע חשש זה, הסמיכה התורה לכניסה לארץ את המעשה החינוכי, ובסמוך לציווי של עשיית הטוב והישר כתבה התורה: "כי ישאלך בנך מחר לאמור". המפתח לחברה מוסרית וטובה הוא החינוך, את החינוך צריך להתחיל כבר בגיל הילדות, ובפרשת "כי ישאלך" מלמדת אותנו התורה איך לנהל את החינוך: תנאי הראשון להצלחת החינוך הוא שיתנהל דו שיח קבוע בין דור ההורים לדור הבנים: "כי ישאלך בנך", שהחינוך ייעשה בהידברות הדדית ולא בהכתבה מלמעלה.

תנאי נוסף להצלחת החינוך הוא שמאפשרים לילד לשאול את כל השאלות, אפילו אם השאלות הן קשות, דברים העומדים ברומה של האמונה, כמו השאלה: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלקינו אתכם", שאלה הכוללת את כל חלקי המצוות. ואת התשובה יש להשיב בנחת כדברי הכתוב: "ואמרת לבנך", ש"אמירה" שהיא לשון רכה, כמו כן התשובה לא תהיה כדי לצאת ידי חובה, אלא תינתן בהרחבה, ואם יש צורך אפילו להתחילה בסקירה היסטורית מאז היינו עבדים במצרים, סקירה המחברת את השואל אל העבר וגם אל העתיד, ככתוב: "ואותנו הוציא משם (העבר), למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו (העתיד)". ואולי זה המקור לדברי הראי"ה קוק שכתב [אג' קע]: "מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית היא לעשותו טוב וישר".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אני מבין שהתמיכה...
אחד בפה ואחד בלב .... ודי לחכם ברמז | 26-07-2020 17:58
אני מבין שהתמיכה הבלתי מסויגת שלכם בביבי , מציבה אותו כדמות מופת חינוכית .... הוא מתאים בול לתיאור הרב ....
מה זה קשור לנושא אפשר גם בלי ביבי
חושם | 29-07-2020 13:53
יש אנשים חולי נפש שאם יעירו אותם באמצע הלילה הם יגידו ביבי - רחמנות עליהם
2
"הישר והטוב" ערך העל כיפת ברזל המיירטת עשיית
משה אהרון | 26-07-2020 22:00
ערך העל של : הישר והטוב כעין כיפת ברזל לעשיית כל מצוות התורה 26/07/2020 21:58:26 בסד. המקרא: =========== וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ. הדברים: ============ ערך זה אמור ליירט כל ביצוע של מצווה שיש בה משום עשיית עוול למי אחר. ערך העל של :הישר והטוב איננו עוד מצווה פרטנית לעצמה. וודאי לא בהיקשר המצומצם של החינוך בלבד. הוא כאמור ערך על הסוכך על כל המצוות . לשלוט ולגונן על ביצוען הנכון והנקי מכל עוול ולכל אדם אחר. והסיפור פשוט משה לאחר פרספקטיבה של כארבעים שנה . חש שהוא חייב לצייד את בני ישראל בערך על כאמור אשר ישמש כעין מסננת לנקות מכל עוול את קיום וביצוע כלל מצוות התורה.. לכן בנאומו האחרון [כל חומש דברים] שב לערך על זה ובהיקשרים שונים. לבטא את עליונותו ואת יישומו בכל צעד ושעל בקיום המצוות . הנה כי כן מגדר ערך על זה, מוטל על האיש היהודי לקיים את מצוות התורה כשהביצוע לעולם נקי יהא מכל עוול אפשרי לאדם אחר. ועתה מהם תכניו ומהותו של ערך על זה: גם כאן לכאורה פשוטים הדברים הישר הוא ביטוי לכלל ערכי המוסר ההומניים אותם המגולמים בספר בראשית ואשר ביסודם היות האדם כל אדם - צלם אלוהים. זו הסיבה גם שספר בראשית גם מכונה : ספר הישר. והטוב הוא כלל מצוות התורה שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. הנה כי כן, הוא אשר אמרנו : הטוב איננו יכול לדור ללא המסילות של הישר. והאופטימום של קיום מצוות התורה הוא אך בפריזמת המזיגה של שניים אלה. ועתה לעובדה המכרעת בעינינו והיא :מתי בפעם הראשונה נזקק משה לציין את הערך כאמור ובאיזה היקשר. כלומר באיזה היקשר של ביצוע מצווה.ואיזה מצווה והנה כמצוטט לעיל משה העלה והציף ערך זה לראשונה דווקא בהיקשר של : ירושת הארץ . שחשוב היה בעיניו של משה שבני ישראל ירשו את הארץ ככל האפשר במסגרת הישר והטוב. אחת הסיבות שמשה לא נכנס לארץ להנחילה לבני ישראל משום שמשה על פי סולם ערכיו כאמור לא היה עומד בהרג המוני של בני אדם.........