אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

איך נמנע משה רבנו מ"שיימינג"?

נגיף הקורונה מספק לנו הצצה מיוחדת לחיבור בין סוגיות ה"שיימינג" וה"חיסיון הרפואי" ומעמידה בפנינו דילמה אמיתית, האם להפר את החיסיון ואת זכויותיו של המטופל עבור ערך השמירה על הציבור והסביבה?

איך נמנע משה רבנו מ"שיימינג"?
  (צילום: שאטרסטוק; תמונה קטנה: אלירן גלילי-בנצ'יק)

פרשת דברים מתחילה בסדרת הנאומים שנושא משה לפני מותו, בנאומיו מוכיח משה את עם ישראל על חטאיו, כאשר הוא נזהר בכבודם של בני ישראל ולכן מזכיר רק את שמות המקומות בהם חטאו ולא את החטאים עצמם.

שבת זו, הצמודה לתשעה באב נקראת גם "שבת חזון", על שם הפטרת "חזון ישעיהו" שנקראת בה. תשעה באב הוא יום בו עם ישראל אבל לא רק עם חורבן שני המקדשים אלא גם על חורבן החברה. גם בפרשה וגם בהפטרה אנו מגלים שני מנהיגים אשר מזהירים את העם, האחד, משה, משתמש בדוגמאות מהעבר עם אזהרה לעתיד והשני, ישעיהו, משתמש במצב הנתון בו עם ישראל חוטאים ובעיקר זה לזו.

בימינו מכנים את הלשון הרע – "שיימינג", הונאת דברים שנחשבת מבחינה הלכתית חמורה יותר מהונאת ממון. שכתוב: "שזה נאמר בו (ויקרא כה, יז) 'ויראת מא-לקיך' וזה לא נאמר בו 'ויראת מא-לקיך' ור' אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו. רבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להישבון (להשיב), וזה לא ניתן להישבון".

"ביוש" היא תופעה מסכנת נפשות לאנשים אשר לא יכולים לשאת אותה, ממון ניתן להחזיר ולתקן אך "שיימינג" בפרהסיא אינו ניתן לתיקון.

אנו נמצאים בימי בין המצרים, המסתיימים בתשעה באב – סימן לחורבן אשר קרה בעקבות שנאת החינם בעם. ומהי אותה השנאה? מסביר הנצי"ב מוולוז'ין: "שהעלילו האחד על חברו, וחשדו אחד בזולתו שאינו נוהג כדרכו" (מתוך הקדמת הנצי"ב לבראשית). חכמינו שבים ומבקשים להדגיש את התהליך שהוביל לחורבן, ההתפוררות החברתית והמוסרית, בכדי לצרוב בזיכרוננו את ההתנהגות שהובילה אליו.

נגיף הקורונה מספק לנו הצצה מיוחדת לחיבור בין סוגיות ה"שיימינג" וה"חיסיון הרפואי" ומעמידה בפנינו דילמה אמיתית, האם להפר את החיסיון ואת זכויותיו של המטופל עבור ערך השמירה על הציבור והסביבה?

בכתובים היהודים, התורה ואף אצל חכמנו אנו מוצאים התייחסות רבה לנושא  'לשון הרע ורכילות', המשנה אומרת ש"המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא" (אבות פ"ג, מי"א), חומרת הלבנת הפנים מובאת גם במעשה יהודה ותמר, "נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" (כתובות ס"ז, ע"ב), בחומש 'ויקרא' נכתב : "לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני השם". הרמב"ם מסיק מפסוק זה כי רכילות עלולה להוביל למוות.

החפץ חיים דן בתנאים שבהם מותר ואסור לדבר באופן ציבורי על מעורבותו של אדם במעשה עוול או חטא, על מנת להציל אחרים מנזק. גם הרב עובדיה יוסף משתף את ההגדרה ההלכתית של האופן שבו אפשר לשתף מידע בציבור אודות אדם שמזיק לאחר, מבלי שהדבר יחשב ל"לשון הרע" והוא משום "לא תעמוד על דם רעך", כי יותר מחובתו של אדם לשמור על עצמו מוטלת עליו החובה והאחריות שלא להזיק לאחרים.

אם כך, מחובתו של מי שהגיע לידיו מידע כזה לפרסמו ברבים משום החשש לפיקוח נפש. עם זאת עלינו "לעטות" היטב גם את מסכות הלשון, השכל הישר, והזהירות- מכיוון שהיתר לבייש את האדם חלילה או לעשות לו שיימינג אינו קיים.

=======

הרב אברהם רזניקוב הוא רב המרכז הרפואי על שם סוראסקי (איכילוב) ורב בקהילות בתל אביב

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
בעתיד הלא רחוק יתווסף חורבן בית שלישי
ייייייישששששש | 24-07-2020 12:00
לצערי הרב כנראה