פרשת בלק: האם אכפת לנו מה חושבים הוגי דעות גויים? האם חשוב לנו עולם המוסר שמתפתח אצל אומות העולם, בדתות ובתרבויות השונות?

השאלה הזו מטרידה את גדולי ישראל כבר מאות שנים. הרמב"ם למשל אומר שמע האמת ממי שאמרה, ואת דרך האמצע המפורסמת הוא לומד מאריסטו. ור' נחמן מברסלב, למשל, אומר "תורה בגוים – אל תאמין", דרכי חיים, אמונה – אל תאמין, אל תלמד מהגויים. כל מה שחשוב ואמתי ניתן בתורה, ולא מעניינים אותנו מחשבות הגויים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2020-07-02 at 07.44.50

מה הפרשה מספרת לנו? בני ישראל הולכים במדבר ואין להם שמץ מושג שמעבר להרים יש איזה בלק אחד ובלעם אחד שמקלל פה, מברך שם. משה רבנו מקבל פתאום בנבואה; אתה יודע? שם יש את בלעם שמברך במקום לקלל, ומשה בדבר ה' מעלה את הדברים על הכתב.

מה אכפת לנו מה הוא אמר, קילל/ברך, יש לנו את הקב"ה, יש לנו תורה, מה אכפת לנו מדבריו? אבל הרבה יותר מזה. כשנכנסים לבית הכנסת בבוקר, המילים הראשונות שאומרים הן "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל", מי אמר אותן? – בלעם! ככה מתחילים את התפילה, עם משפט של גוי! איך מסיימים את התפילה לפני שמקפלים את התפילין? יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, עם פניה לגויים! התפילה בבוקר היא כמו סנדביץ', פותחים במשפט של גוי, ומסיימים בתפילה על גויים, ובאמצע מתפללים על עם ישראל. זה מעורר חשיבה ביחס לשאלה בה פתחנו, מה זה מלמד אותנו על היחס לחכמת הגויים…