פרשת שלח-לך מבטאת בתמצות את מורכבותו של דור המדבר, דור דעה, דור החווה טלטלות רוחניות ופיזיות רבות. חטא המרגלים המעלה למוקד השיח הלאומי את חטאם של עשרה נשיאים בישראל, מגדולי האומה ומנהיגיה, מעורר בכל שנה מחדש את התמיהה הגדולה: כיצד חטאו גדולים אלה בהוצאת דיבה על הארץ? כיצד הצליחו למצוא טעם לפגם בארץ אשר עיני ה' אלוקינו בה?
המדבר – איזור נוחות
המדבר הוא מקום שמעבר למרחב והזמן העירוניים. הכבישים הסואנים, הפקקים של ימי ראשון, המיסים, הארנונה, מגפות ותחלואים שונים ומשונים אינם פוקדים את דור המדבר. הגן עדן הפיזי בו מצוי דור המדבר, מנתק את האדם מכל מסגרת פוליטית-ציבורית. חוק ההסדרה והחלת ריבונות למחצה, לשליש או לרביע כלל אינם עולים לדיון בסדר היום.
במציאות מעין זו דווקא גדולי האומה עלולים לשקוע בקטנות דמוחין, לחשוב כי המדבר בו ניתנה התורה, הוא גם היעד האחרון של האדם, התכלית האחרונה שאליה יש לערוג. אין ספק כי החיבור בין גילוי שכינה וראיית מראות אלוקיים במדבר לבין ארץ בעלת הנהגה, בעלת פוליטיקה ומשטר, בעלת כלכלה וסדרי חיים טבעיים – איננו חיבור פשוט כלל, ובמבט ראשון עשוי להיתפס ככלאיים האסורים בהנאה.
שניים מול עשרה
במציאות הזו ניצבים שני נשיאים מתוך שנים עשר, אלה שהצליחו לחרוט על לוח ליבם את הדרישה האלוהית: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". בניגוד לעשרת הנשיאים שביקשו להישאר במדבר, כחלק מאליטה רוחנית השואפת אוויר פסגות, יהושע בן-נון וכלב בן יפונה דרשו אחרת; הם ביקשו ליישם את החיבור המורכב בין שמיים לארץ, בין קודש לחול, ובין דור דעה לדור מלאכה ויישוב הארץ.
יהושע וכלב ידעו שחיבור זה עלול להפיל חללים רוחניים רבים. הם הכירו היטב את העובדה שהכניסה לארץ מביאה עמה נפילה רוחנית. יחד עם זאת, "בלא חזון יפרע עם" – מבחינתם ההישארות במדבר, עם כל הנוחות שבו, דומה לתינוק הבוחר להישאר ברחם אימו.
חטא המרגלים לדורנו
ניתן להמשיך לדון בחטא המרגלים; להבין את המניעים, הכשלים, הגורמים והקשיים שאפיינו את אותו חטא קדום. אך התורה לא באה לספר לנו רק על העבר, אלא להפגיש את הנפש היהודית כפי מצבה נכון לקריאת פסוקים אלה, עם שאלת האתגר הערכית שבמדינה בעלת אופי כפול. היכן אנו עומדים במתח הזה שבין הרוח לחומר? האם אנו יודעים להעריך את מעלתה של ארץ חמדה? האם אנו זוכרים שמטרתנו היא להפיח רוח בעצמות המתות ולא רק להעניק להם בשר, עור וגידים?
שאלות מעין אלו עשויות להפנות את הסוגיה לא החוצה, כלפי המרגלים, אלא כלפינו – דור הדעה שבחר להיכנס לארץ ולהתמודד עם המורכבות המדינית, הביטחונית והתרבותית שבחיים כאלה. יהושע וכלב העניקו לנו יסודות איתנים לבירור הזה: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". האמונה והבטחון בשם שמיים, בהיסטוריה ובעוצמות של עמנו, הם הפתח לפתרון כל השאלות.
תגובות
חזק וברוך אשרייך
חטא המרגלים משל לחטא גלות אלפיים חטא המרגלים אחד מחמישים מחטא גלות אלפיים שהמרגלים מאסו בארץ בערך של ארבים שנה. ואנו חטאנו במאיסת הארץ בערך של אלפיים שנה. שם נמנעה לבסוף ההשמדה. בגלות אלפיים להוותינו אירעה לבסוף השואה. הכורת עלה והשמיד הכל. הנה כי כן, עד שאתה כב' הרב מדבר על הפן הכללי של לשון הרע. אני ברשותך מבקש לשוב לעיקר - מאיסת הארץ והוצאת דיבתה והנה כל סיפור המרגלים ועונשם ארבעים שנה במדבר . לא בא אלא כמשל לעתיד - לגלות אלפיים. שבפועל כאלפיים שנה מאסנו שוב ושוב את ארץ. ונתלנו בקן טעמים לא להגיע אליה ולא לשלם את מחיר קניינה . ואפילו נמצאו מי שסרסו כתובים והמציאו מדרשים מופרכים על "שבועות כביכול "שלא לעלות בחומה. שם בחטא המרגלים משה הצליח למנוע השמדה בשואה לא הצליח והכורת עלה והשחית הכל. ואכן לא בכדי אבי הנביאים משה נקרא ככזה - אבי בנביאים . שהוא הוא ניבא ראשית כאחרית - בסגירת מעגל. שהוא ניבא שלסוף ישוב חטא המרגלים ובכפולה של חמישים [
דור דעה ותוחלת המדבר של הנשיאים כל פעם שדרשנים עושים שימוש בשני מדרשים אלו של דור דעה ותוחלת המדבר של הנשיאים לבנות על גביהם תילי תילים של פרשנויות . מידת האמת האישית שלי מתקוממת ולשווא אני מנסה לחפש בכתוב ולו רמז לשניים אלה ולא מצאתי היש מי שיכול להשיב את רוחי. מנגד יש שלל של התיחסויות מקראיות המבססות את ההיפך. כך למשל כל פעם שביקשו להתחמק מלהגיע לארץ אמרו ניתנה ראש ונשובה מצריימה אף פעם לא נאמר נשאר במדבר ונונבנה לנו כאן את הנחלה מה עוד שהמדבר במוחש היה בעבורם ארץ אוכלת יושביה שהגזרה הייתה שהם יכלו במדבר