הר הבית

סיפור שני אחים בהר הבית

ש: מה המקום לסיפור על שני אחים, אחד נשוי ואחד רווק, שהעבירו חיטים אחד לשני על הר הבית?

ת: זה מקור גוי. עיין אגדות היהודים לגינצבורג.

עלייה על הר הבית

ש: האם מותר להיכנס להר הבית?

ת: א. המשנה ברורה אוסר. תקסא סק"ה. ומציין בביה"ל את ליקוטי הלכות. ושם מביא איסור להיכנס בכל שטח הר הבית בשם סמ"ג, חינוך, ריטב"א, תשב"ץ, טור, כפתור ופרח, ספר יראים. ב. וכן גדולי דורנו. שו"ת מנחת יצחק ה א. שו"ת יביע אומר ה יו"ד כו. שו"ת ציץ אליעזר י א באריכות. ג. הרבנות הראשית לישראל אוסרת והיא הקובעת.

ש: וזה גם דעת הרב?

ת: דעתי נמצאת באריכות בספרי למקדשך תוב. אך להלכה היא אינה מעלה ואינה מורידה, אחרי שהרבנות הראשית לישראל אוסרת, כפי שמצויין בשלטים מסביב להר הבית.

ש: אבל יש רבנים גדולים שמתירים ויש שאוסרים, ואלו ואלו דברי אלהים חיים?

ת: א. האוסרים הם גדולי הדור ויש מדרגות בין תלמידי חכמים. ב. הרבנות הראשית לישראל אוסרת והיא הקובעת. ג. רבותינו מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אוסרים (עיין שו"ת משפט כהן צו – רשם מ"צ).

דעת החרדים

ש: למה רבנים חרדים, כגון הגרי"ש אלישיב זצ"ל, לא יצאו נגד עליה להר הבית?

ת: כי זה דבר מובן מאליו וידוע. פעם מישהו שאל את הגרי"ש אלישיב על עליית להר הבית, והשיב: חס ושלום! הגבאי אמר לשואל: שאלות כאלה אתה שואל את הרב?! הרי זה כרת?! הגיב הגרי"ש: גם אם אין כרת, כתוב: לא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם.

המאירי והר הבית

ש: ראיתי ציטוט בשם המאירי לגבי הר הבית: "והמנהג הפשוט ליכנס שם לפי מה ששמענו"?

ת: יש להוסיף המילה: לא. שו"ת ציץ אליעזר י א.

מדידות לגבי הר הבית

ש: האם אפשר לעשות חשבונות של מדידות לגבי הר הבית ולהיכנס רק במקומות שאינם באמת הר הבית?

ת: אין לנו אפשרות לסמן ממש גבולות מדוייקים. עיין פס"ת תקסא 26 (ובזמנו, כתב מרן הרב קוק: "פגיעה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים". אגרות הראיה ב רפה – רשם מ"צ).

הרמב"ם על הר הבית

ש: שמעתי שהרמב"ם נכנס להר הבית, "בבית הגדול והקדוש", כלומר בית כנסת שהיה בנוי שם?

ת: המקור באיגרת בספר חרדים מצות התשובה פ"ג. אבל הכוונה לבית כנסת סמוך למקום המקדש. שו"ת ציץ אליעזר י.

הגר"ש גורן והר הבית

ש: האם הגר"ש גורן התיר עלייה להר הבית?

ת: כתב הג"ר גורן: "קיים ספק גדול ביחס למיקום בית המקדש בתוך הר הבית, ובגין ספק זה אנו אוסרים להיכנס להר הבית", "על אף שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית, ואפילו למת עצמו, כמו שפוסק הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש, חוששין בחלקו הגדול של הר הבית שמא זהו מקום העזרה, ההיכל וקודש הקודשים" (מעלין בקודש גליון אב תשס"ג עמ' 149 – רשם מ"צ).

עדיין רחוק

ש: הרב אומר שבניין בית המקדש עדיין רחוק. מה המקור?

ת: הרמב"ם בהלכות מלכים א-ב אומר שקודם יש להקים מלכות ישראל, אחר כך למחות עמלק, ורק אז לבנות בית מקדש. וכך לימדנו רבנו הרב צבי יהודה (אחרי מלחמת ששת הימים, התחדש שיעורו של רבנו הרב צבי יהודה לתלמידיו הגדולים, הרבנים תלמידי החכמים. בענוותנותו הוא שאל: מה נלמד עכשיו? הרב חנן פורת הציע: אולי הלכות בית הבחירה? רבנו אחז ידו בחום ואמר לו: חנן, עוד הרבה עלינו ללמוד את הלכות מלכים ומלחמותיהם – רשם מ"צ).

מטוס מעל הר הבית

ש: מותר לטוס במטוס מעל הר הבית?

ת: לא. קדושתו עד רום הרקיע. שו"ת יביע אומר ה יו"ד כו ט (ויש מעשה מפורסם שהשר משה מונטיפיורי ורבו נכנסו למקום המקדש ע"י שידה תיבה ומגדל, שנשאום גויים, ורבני ירושלים לקחו שופר ותקעו בחוצות ירושלים ונידו את השר ובהיות השר ירא ד' מאוד, פנה יחד עם רבו אל רבני ירושלים, ויתנצלו כי עשו זאת בתום לבב עפ"י היתר הראב"ד [ה' בית הבחירה פ"ו], ורבני ירושלים פייסו אותם. שו"ת יביע אומר שם. שו"ת יחוה דעת א כה – רשם מ"צ).

חייל בהר הבית

ש: האם חייל שעולה להר הבית בשביל פיקוח נפש צריך לטבול?

ת: כן, אם אפשר (רמב"ם, הלכות ביאת המקדש ג טז. מחוסרי כפרה ב ו. שם פ"ג), וכן ישתדל למעט בבגדים שמקבלים טומאה, וכמה שאפשר ילבש סינטטי (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' תרצב – רשם מ"צ).

עניינים שונים

שירת ברכת הנישואים

ש: האם מותר לשיר בברכות הנישואים אשר ברא וקול ששון?

ת: זה לא טוב, כי אסור להפסיק באצמע ברכה זמן לגמור את כולה. שו"ע או"ח סב ב. אם המברך יברך עם הציבור, לא ישמעו אותו, ואם יחכה, יהיה הפסק רב. ספר הנישואים כהלכתם רסו.

מציב גבול אלמנה

ש: האם לברך על ישוב חדש כל שלושים יום (עיין שיחות רבנו ויקרא 290)?

ת: נהגו לברך רק בפעם הראשונה.

נעלים בברכות

ש: האם חייבים לנעול נעלים בזמן ברכות?

ת: לא.

ש: בברכת המזון?

ת: כן. וכן בתפילה (שו"ע או"ח ה – רשם מ"צ).

טורטיה

ש: מה מברכים על טורטיה מבצק תירס?

ת: שהכל. כי לא ניכר.

שבע ברכות

ש: האם בזמן שבע ברכות אפשר להפסיק בין ברכה לברכה כדי לפרש אותה?

ת: לא. זה הפסק. אלא לפרש לפני הכל או אחרי הכל.

לבבית דקל

ש: מה מברכים על לבבית דקל?

ת: אדמה. כי אין זה הפרי עצמו.

לחם סובין

ש: מה מברכים על לחם סובין?

ת: אם הוא רך כלחם, המוציא, אם הוא פריך כמו קרקר, מזונות.