אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עושים ריבונות – לא מדברים | המאבק על ירושלים תלוי רק בכם

על רקע האפשרות לסיפוח יהודה ושומרון, ובזמן שההתיישבות מחכה לאישורים מהמדינה ומבג"ץ במשך שנים רבות, דווקא הפעילות להתחדשות בירושלים פועלת בשקט מאחורי הקלעים ומחזירה לחיים את היישוב היהודי גם בלב שכונות ערביות עוינות. ציונות 2020

עושים ריבונות – לא מדברים | המאבק על ירושלים תלוי רק בכם

איך בכלל מצליחים להחזיר אדמות שנלקחו מיהודים לפני 100 שנה, או לקנות בתים ליהודים בלב שכונה ערבית? המבצעים החשאיים של עמותת "עטרת כהנים" כאילו נלקחו מספרי ריגול של המוסד: מודיעין, צוותים, מעקבים – עד שמגיעים לעסקה המיוחלת בה נקנה עוד בית בעיר העתיקה ובאזורים ערביים – והכול בפעילות עדינה ומורכבת מאחורי הקלעים.

מהרובע המוסלמי ועד שכונת מעלה זיתים וקדמת ציון, היישוב היהודי חוזר אל ירושלים ומחדש את העיר גם באזורים שבמשך שנים רבות היו בהם מוסלמים בלבד.

כלל הפעילות נשמרת מתחת הרדאר התקשורתי: העסקה היא מורכבת, אי אפשר לפרסם את המאמצים כי אז פחות ערבים יסכימו למכור,  הכול צריך להיות בצורה שקטה ומעשית. ככה כנראה תפס המאבק המשפטי ביהודה ושומרון את עיקר הפרסום התקשורתי. אבל ההבדל הוא משמעותי: ביהודה ושומרון המאבקים הם לא על בניית קרקעות אלא בעיקר על השגת אישורים מהמדינה או שהמדינה או בג"ץ יכירו ביישוב. בירושלים פשוט מחכים לקנות את הבית הבא, כאן ועכשיו. הקרקעות והבתים נמצאים ורק מחכים לגאולה.

לעזרה בגאולת בתים בירושלים לחצו כאן

"חלק מדרישת ציון זה הדבר הזה של חזרה לארץ ישראל לחבלי המולדת ששבו אלינו, אבל ברור שהדובדבן שבקצפת זה ירושלים – הנצח זה ירושלים", כך מתאר אופיר גנוט את ההחלטה שלו לעבור לשכונת קדמת ציון – גבעה בלב אבו-דיס צמוד לגדר ההפרדה. כמעט 100 שנה לאחר שבעלי הקרקעות היהודים הותקפו וגורשו על ידי פורעים ערבים, השכונה חיה ובועטת עם עשר משפחות ועם תוכניות משמעותיות עתידיות לבנייה מאסיבית של מאות יחידות דיור באזור.

סיפורה של שכונת קדמת ציון שזור בסיפורה של הציונות: אדמות שנקנו ונרכשו כדי לפתח משק חקלאי קרוב לעיר העתיקה – ועם נוף שאין שני לו: העיר העתיקה והר הבית. בל"ג בעומר 1926 עלו הרוכשים לקרקעות וחגגו את הקמת השכונה במקום אך פורעים ערבים התקיפו אותם וגירשו אותם. עמותת "עטרת כהנים" נכנסה בעובי הקורה בשנות ה-2000 ועזרו ליישב מחדש 4 משפחות.

בעקבות חזרת היישוב גם גדר ההפרדה נאלצה לזוז ולהכיל את השכונה היהודית החדשה. אופיר גנוט, הגיע יחד עם אשתו אבישג לשכונה לפני 16 שנה כחלק מהגרעין הראשון של ההתיישבות, שם נולדו להם גם שלושת ילדיהם, והיום עם 10 משפחות ולמעלה מ-50 ילדים חזרה השמחה לקרקעות שנגזלו.

"במקרה נודע לנו שמתחילים שכונה חדשה וזו הייתה הזדמנות היסטורית עבורנו להיות שותפים להקמת השכונה", מספר אופיר. ארבע המשפחות הראשונות בקדמת ציון התמודדו גם עם אתגרים ביטחוניים וגם עם חיי קהילה בתחילתה כמו מציאת מניין בשבתות – וכך קמה לה דירת אירוח של בחורי ישיבות, כיפות סרוגות וחרדים כאחד, שהגיעו לתמוך ולעזור ועם השנים נוצרו חברויות. המשפחות בקדמת ציון חיות מתוך אידיאולוגיה אמיתית: "אחד היתרונות למי שגר באזורים כאלו זה שהוא לאט לאט לומד להמשיך את החלומות הגדולים שלו, וגם להתאים את עצמו לתוכנית האלוקית ולקצב של ירושלים. להזיז אבן בירושלים זה כנראה לוקח זמן, ירושלים של מטה יחד עם ירושלים של מעלה. אתה מרגיש ורואה בעיניך את שיבת ציון".

לעזרה בגאולת בתים בירושלים לחצו כאן

על האתגרים הביטחוניים מספר אופיר: "בתחילת הדרך, הערבים לא ספרו אותנו וקצת נעלבנו", הוא אומר בהומור, "שימו לב שבאנו לגור פה, התיישבות בירושלים". למרות זאת המצב אף פעם לא שקט לחלוטין: "עדיין מאתגרים אותנו, בעיקר בצירי הגישה לשכונה אבל בסך הכול שקט ושלו, ואתה מרגיש בשלך".

שכונת קדמת ציון היא רק חלק מהמפעל הענק של עמותת "עטרת כהנים" שמקדמת את קניית הבתים בירושלים והחזרת היישוב היהודי בכל רחבי העיר העתיקה גם ברובע הנוצרי וברובע המוסלמי. אם נראה לנו היום שזו מציאות ברורה שיהודים גרים ברובע המוסלמי, הרי שקדמו לכך הרבה התפתחויות ופעילויות מאחורי הקלעים לקניית בתים מחדש. בתים שהיו שייכים ליהודים, וגם קנייה של בתי ערבים.  כך גם שכונת מעלה הזיתים שקמה בשנות ה-90 וכבר מונה היום מאות משפחות.

דוגמא בולטת לחידוש ההתיישבות היא כפר התימנים – שכונה יהודית בלב שכונת סילואן הערבית. גם כאן רכשו יהודים תימנים שעלו בעליית "אעלה בתמר" במאה ה-19 קרקעות בירושלים והתושבים היהודים נאלצו לנטוש את בתיהם בעקבות פרעות הערבים ובלחץ הבריטים שגם הבטיחו להם כי ישובו לרכושם – דבר שלא קרה.

המשמעות של חזרת היהודים הינה חשובה: עד אז כוחות המשטרה לא נכנסו לשכונה שהייתה ידועה במקרי טרור שיצאו ממנה כמו גם בפשיעה. היישוב היהודי הביא לנוכחות משטרתית בשכונה, והמדינה אף היא החלה להתערב, כמו הכרה בבית הכנסת המקורי של כפר התימנים כאתר מורשת והשקעה של מיליונים בשימורו. גם השכנים הערבים הבינו שהיהודים כאן כדי להישאר – ואם פעם הכניסה הייתה ברכב ממוגן, היום ישנה אווירה בטוחה יחסית, הולכים ברגל בחוץ, והריבונות מתחזקת. עדיין ישנם אתגרים וקשיים, אך ירושלים הולכת ונבנית צעד אחר צעד.

עמותת "עטרת כהנים" פועלת למעלה מ-40 שנה בחידוש ההתיישבות היהודית בירושלים, בפיתוח, בנייה וגאולת בתים וקרקעות כדי לרומם ולהאדיר את ירושלים. לרגל יום ירושלים, יוצאים בעמותה בקמפיין גיוס המונים להמשכת הפעילות, כאשר כל תרומה מקדמת באופן מיידי קניית עוד בתים וקרקעות ויישוב מיידי של יהודים מחדש בירושלים.

לעזרה בגאולת בתים בירושלים לחצו כאן

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו