אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מה הקשר בין בית המקדש לדור הסטארט – אפ?

ההתפתחות האנושית שחלה בדורות האחרונים, דווקא היא זו שמסוגלת לעורר בנו את ההבנה של הציווי "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ". טעם האיסור אינו מפני שהקב"ה צריך קורבנות שלמים, אלא מפני שקורבן בעל מום "לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם", קרי – קורבן כזה מעיד על נפש נכה ורשלנית

מה הקשר בין בית המקדש לדור הסטארט - אפ?
  (צילום: שאטרסטוק)

בפרשתנו, פרשת אמור, פוסלת התורה הקרבה של קורבן בעל מום על גבי המזבח. עם זאת המום אינו פוסל את הבהמה מכל דבר; בעלי החיים הללו אינם טמאים, והם יכולים להיות כשרים לאכילה לישראל, אבל בשל ערכו של הקורבן, אין להעלות בעל חיים פגום למקדש. ובלשון התורה: "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם". מה טעם איסור זה?

תמורות בהיסטוריה האנושית

כ-2,000 שנים חלפו מאז פעלה עבודת הקורבנות כסדרה. לאדם המודרני – שהציוויליזציה האנושית בה הוא חי רחוקה שנות אור ממושגים כמו מזבח, קורבנות וכהונה – ציווי זה כמו רבים מחומש ויקרא נראה לא רלוונטי. ומדוע?

רבות עברה ההיסטוריה מאז חורבן בית המקדש; הפילוסופיה תפסה תאוצה ויחד איתה קידוש הלוגיקה וגבולות התבונה, הטכנולוגיה הלכה והתקדמה ככל שחלפו השנים, מעצמות עלו ונפלו בנשימה אחת, תפיסת המוסר פשטה צורה ולבשה צורה חדשה, ובקיצור העולם כולו עוצב מחדש.

השתכללות החיים במרחבי החיים השונים פיתחה בנפש האנושית את הצורך בדייקנות ורצינות. מושגים רוחניים שאינם מתחומים במספרים ומשוואות עלולים להיתפס כחסרי כל ביסוס. בן-דורנו מעריך מאוד את היכולת להגדיר מושגים באופן קולע, הוא חובב מושבע של אסתטיקה ויופי ומעריץ דגול של עובדות אמפיריות. כמו כן, הוא דורש כלפי הוריו, מוריו ומנהיגיו להיות מדויקים ורציניים. גם בעולם ההשכלה תחום זה לא פוסח; המדעים המדויקים על שלל מחלקותיהם מלאים מפה לפה. רבות התקדמה האנושות מאז תפיסת המדע היוונית.

עוד באותו נושא

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת אמור תש"פ

לאור זאת, מתחזקת השאלה – כיצד האיסור להקריב קורבן בעל מום שייך לאדם הרציונאלי המחזיק בכיסו "כזית" של טכנולוגיה אדירה?

בית המקדש – מקום של דיוק

בית המקדש הוא מקום של דיוק מופלא; מבנה המקדש על קרשיו, יתדותיו וכל אדניו – מיוסד על דיוק עדין ביותר. יריעות המשכן, כלי הקודש וכל עבודת הקורבנות נעשו כמעשה אומן שלא מותיר ולא מפחית ממלאכתו מאומה. המעלה של בית המקדש לא הייתה בטכנוקרטיה ובצייתנות בה פעלו הכוהנים, אלא קודם כל בדייקנותם הנפשית ובאופן הרציני בו התייחסו לחיים בכללם מחוץ לעזרת המקדש. כשבית המקדש עומד על תילו ועם ישראל עושה את רצון בוראו – האומה בכללה עומדת בקומה נפשית גבוהה, לא רק כלפי הקודש אלא גם כלפי החול.

לפי זה, ההתפתחות האנושית שחלה בדורות האחרונים, דווקא היא זו שמסוגלת לעורר בנו את ההבנה של הציווי "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ". טעם האיסור אינו מפני שהקב"ה צריך קורבנות שלמים, אלא מפני שקורבן בעל מום "לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם", קרי – קורבן כזה מעיד על נפש נכה ורשלנית.

אם כן, התורה מרוממת אותנו להבנה שהחיבור לבורא מתחיל קודם כל בדייקנות ובשלמות העצמית של האדם. פיתוח התכונה הזו, החל במעשים הטבעיים והיום-יומיים והמשך בתחום הקדושה – היא הבסיס לקרבה עמוקה לה'. רק בדייקנות ורצינות, הן בעולם החול והן בעולם הקודש, ניתן לייצר עובד ה' שלם.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
15 תגובות - 12 דיונים מיין לפי
1
מקסים
דניאל לוי | 08-05-2020 12:04
קישור יפה מאוד
2
קריאה מרעננת
חנן אמציה | 08-05-2020 12:05
דברים יפים ביותר
3
אחד שנהנה לקרוא
מרתק! | 08-05-2020 12:08
כל הכבוד
4
יפה מאוד
נווה | 08-05-2020 14:19
שבת שלום
5
מי שמקבל ברצינות שצריך להאכיל לחם את האלוהים
משה אהרון | 08-05-2020 15:29
מועד לטעות ולתעות לאורך כל הדרך. במשחק העלוב הזה של קורבנות הקרויים לחם אלוהים ביקש הקבה להרחיק את הנכים. אמר הקבה לא די שהטלתי בהם מום אלא שגם יטרכו ליטול חלק במשחק הזמני העלוב הזה של קורבנות - כלחם אלוהים . אלא שהוא ראוי מכל לאכול לחם ואם יש לו שיאכיל את אחיו ומעלה אני עליו הקריב את כל הקורבנות שבעולם
6
מבריק
יעל | 08-05-2020 16:05
מעניין מאוד
7
"מום" - בשני הכיוונים
משה אהרון | 08-05-2020 16:14
הנה אם כן מום - הוא בשני הכיוונים גם לאדם וגם לאלוהיו שהכינוי מום אותיותיו הולכות לשני הכיוונים שכהן בעל מום המקריב חושף לכאורה גם את ערוות מומו של האלוהים. שאם מחייב היה בעל מום להאכילו לחם [בדמות הקורבן] הייתה בכך כעין התעללות נוספת
8
משה
יישר כח | 08-05-2020 17:44
יפה
9
מרהיב
עדנה | 08-05-2020 17:47
ישר כח
10
הקב"ה נאלץ לזרום עם רמתינו האלילים.
משה אהרון | 09-05-2020 23:06
והמתין בסבלנות להתפקחות הדורות. להבין סוף סוף ,כי אלוהים לא זקוק ללחם. וודאי לא בדמות קורבנות. ולכן כל המשחק הזה סביב קורבנות מושלמים [ללא מום] זה בגלל אותו הצורך הפרימיטיבי של המקריב . מנקודת ראות זו יש לגשת ולפרש את הקביעה : לא לרצון יהיה לכם לאמור : באיוולתכם אתם חושבים שאתם צריכים לעמוד ולהאכיל לחם את האלוהים אותה האיוולת מחייבת שלימות שאזי רצונכם יכול שיפגם. כלומר לא יהא לכם סיפוק מושלם ואולי תחושו שפיספסתם את החוויה - כשאתם מקריבים בעלי מום . בימים אלה שקול דודי דופק צריך לכתוב תווים של מנגינה אחרת וחבל שמתבוססים בדינאמיקות של הצדקות מופרכות לקול תשואות הקהל
לנחמיה בן דוד
משה אהרון | 11-05-2020 15:53
תודה . חבל שמאמר הנביא שהזכרת לא נותן את משקלו המכריע. במיוחד הדגש כי הדברים נאמרו ביחס לתקופה שלאחר יציאת מצרים לרמז שמההתחלה מבחינת הקבה פולחן הקורבנות הוא אך לטורח ומייגע. וכן חסד חפצתי ולא זבח ויש עוד אלף רמזים
תגובה למשה אהרון
נחמיה בן דוד | 11-05-2020 12:33
אומר הנביא ירמיהו כי לא ציוותי את אבותיכם על דברי עולה וזבח .ופה מקשקשים לנו .
11
כדאי לזכור
יודי | 10-05-2020 9:53
קיבלנו את התורה ללא תנאי על זאת גאוותנו. מאמר חמוד אמנם אבל חשוב לדעת אבותינו היו חכמים לא פחות וטעות לחשוב שאנחנו הדור הכי חכם, הפוך, כל הקידמה היום רוכבת על חכמה של דורות רבים שחפרו בשממה עם הרבה עומק וחשיבה מופשטת שדי נדירה היום, ובטח כשמדובר בעם ישראל עם חכם ונבון. גם סביר להניח שיש דברים שהיו ידועים אז למצרים לדוגמה ואינם ידועים כיום. ואם נדבר על הכהונה ספציפית הרי ניטשה על כך מחלוקת רצינית במדבר כידוע כך שלהציג את האדם המודרני כסמל החכמה טיפה יומרני הפוך אם כבר האדם המודרני הולך ומתרגל לחשיבה מהירה שטחית של טווחים קצרים ועדיין חשובה מאד ההנגשה של ערכי הנצח שלנו וקירובם ללב האדם המודרני ועל כל תודה.
דייק בדבריך
תגובה | 10-05-2020 11:15
אין ספק כי גם בעבר היו חכמים, אך יש הבדל מהותי בין זמננו לעבר: א. כמעט כל המדע הקדום, החל מהעת העתיקה עד סוף ימי הביניים התברר כשגוי. הפיזיקה של אריסטו (שמופיעה רבות ברמבם) התבררה כלא נכונה. ביחס לזמנם החכמה הזו הייתה נדירה ללא עוררין. ב. החכמה היום אינה נחלת יחידים כפי שהיה בעבר, אלא נחלת ההמון. עע הפקולטות השונות הפרוסות ברחבי הארץ. ג. היכולות המדעיות היום עולות לאין ערוך על הידע האנושי הקדום. זה לא בא לגרוע על אבותינו אלא להציג את הקפיצה של הדור על גבי חכמת האבות. שני היבטים אלה מעידים על עלייה ברורה ביכולת של הדור. הכותב טען יפה שזה מהלך שמקרב אותנו לבית המקדש, מקום של דיוק ואסתטיקה.
12
מרתק מאמר ברמה גבוהה
מיכל | 10-05-2020 10:15
שילוב מעניין לחיי היום יום. אשריך