עו"ד יובל יועז מציג חלק מהעותרים אומר בפתח הדיון היום בבג"צ לסרוגים: "הציבור בחר, אם אנחנו מדברים על נושא רצון הבוחר, אז העמדה שהציג היועמ"ש בתשובתו ביום חמישי האחרון, היא עצמה משקפת איזה עיוות ברצון הבוחר. אנחנו לא נמצאים בשיטת בחירות בה הציבור בוחר ראש ממשלה. הציבור בוחר כנסת, הוא בוחר מפלגות, יש 120 חברי כנסת והם אלו שמשקפים את רצון הבוחר".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: סרוגים)

"גם מבחינה סטטיסטית אמפירית, הטיעון שגוי", אומר יועז. "אם אנחנו כבר מקבלים את התזה שהציבור הולך לבחירות כדי לבחור דה- פאקטו ראש ממשלה, הטיעון שמניעת כהונה מבנימין נתניהו מעוותת את רצון הבוחר הוא טיעון שגוי. רוב הציבור, 62 מנדטים בחרו במפלגות שהבטיחו "רק לא ביבי".

מה לגבי זה שרצון העם נמצא בחברי הכנסת שנבחרו ויכולים להתנגד באמצעות הצבעת אי אמון? "אכן כך מתנהל המשחק הדמוקרטי, ובית המשפט פסק שיש שהזכות לבחור והזכות להיבחר הן זכויות יסודיות ומעמדן רם, אך גם זכיות הללו אינן אבסולוטיות, ויש להן הגבלה. כך למשל אי אפשר להציג מועמדות לכנסת כשיש לך עבירה שיש עימה קלון ב-7 השנים האחרונות, כך גם על ראשי ערים שנבחרו באופן ישיר, אם יש כתב אישום חמור הוא מודח מתפקידו אנחנו רוצים לטעון שגם אצל ראש ממשלה כשיש כנגדו כתב אישום חמור, כמו שהדבר חל לגבי שרים, אותה נורמה צריכה לחול על ראש ממשלה".