אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הסתיים הדיון בבג"ץ; פסק הדין – עד יום חמישי בחצות

בג"צ סיים את דיוניו לאחר 7 שעות, האם נתניהו יוכל להרכיב את הממשלה למרות היותו נאשם בפלילים. מחר ידון ההרכב בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן. הדיונים מועברים בשידור חי באתר סרוגים

הסתיים הדיון בבג"ץ; פסק הדין - עד יום חמישי בחצות
  (אלכס קומולסקי/ פול/ פלאש 90)

‏אחרי שבע שעות הסתיים היום (ראשון) הדיון הראשון בבג"ץ, בעתירות שהוגשו נגד הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו:האם ניתן להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על אדם האשם בפלילים?  הדיון הועבר בשידור חי באתר סרוגים.

נציג היועמ"ש: צריך לערוך הסכם ניגוד עניינים עם רה"מ

10:41- נציג היועץ המשפטי לממשלה, ענר הלמן: מעמדו של ראש ממשלה הוא שונה משר. הוא ממנה ומפטר שרים, יכול לפזר את הכנסת, ולקבוע תקנות לשעת חירום שיכולים לגבור על כל חוק.

10:44- הנשיאה אסתר חיות: מה לגבי עניין ניגודי עניינים? הלמן: טענת נתניהו שאין מניעה מניגוד עניינים למנות בכירים במערכת אכיפת החוק, לא מקובלת על הממשלה. חיות: נתניהו הסכים לא לעסוק בעניינים הקשורים למשפטו. הלמן: צריך לערוך הסכם ניגוד עניינים שלא תאפשר לרה"מ לעסוק בענייני ניגוד עניינים.

10:47- מלצר: הלכת דרעי פנחסי בעינה עומדת. ראש ממשלה שלדעת היועמ"ש דינו שונה, האם הוא לא יכול לקחת תפקיד שר? הלמן: זה עניין תיאורטי. אין למה להגיב על העניין. מלצר מתעקש לקבל תגובה, הלמן מתעקש לומר שזה עניין תיאורטי ואומר שנראה כי אכן לא יוכל לקבל תפקיד שר, אבל מתעקש 'לא לקבוע מסמרות'.

10:50- מזוז: מה עמדתכם בנוגע לביקרת על שיקול דעת חברי הכנסת הממליצים על נאשם בפלילים? הלמן: היועמ"ש סובר כי בהחלט ניתן לעשות ביקורת שיפוטית. צריך לזכור שביקורת על שיקול דעת כזה הוא מצומצם ביותר, וצריך לזכור שלבחירות יש תוצאות וצריך לכבד אותן בחברה דמוקרטית.

נציגת הכנסת: יש שיקול דעת רחב לח"כים

10:56- נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולנסקי: החוק מותיר לשיקול דעתם של חברי הכנסת את השאלה האם אפשר להמליץ ולתת אמון בממשלה שנגד העומד בראשה יוטל כתב אישום. מדובר פה בשיקול דעת מסוג אחר מהלכת דרעי פנחסי, זה לא שיקול דעת מנהלי. חברי הכנסת מחוייבים לשקול דבר כזה, אנו חושבים שבסוגיה זו יש שיקול דעת רחב.

11:02- סמפולינסקי: אם יש להטיל ביקורת שיפוטית, זה על ראש הממשלה ולא על הכנסת. בפסק הדין של ראשי הערים נכתב כי מועצת עיר, בשונה מהכנסת היא יותר רשות מבצעת, מועצה מעוגנת בחקיקה ולא בחקיקת יסוד ועוד. הלכת דרעי פנחסי לא חלה על שיקולים כאלה, אלא שיקולים מנהליים.

11:07- סומפולנסקי: בהינתן העובדה שחוק היסוד ראה אפשרות שראש ממשלה יכהן תחת כתב אישום, לא מוצדקת ההתערבות של בית המשפט. בשלבים הראשונים לנשיא יש שיקול דעת, אבל בשלב השלישי אין לו שיקול דעת. כשאומרים יטיל, זה על רקע מה שקרה בכנסת הרביעית כשבן גוריון התפטר. העניין שיצרו מצב שהמנדט יהיה בידי הכנסת, נעשה כדי שהכנסת תחליט אם הולכים לבחירות ולא הנשיא.

נציג בית הנשיא: נפרסם את המלצת 61 חברי כנסת 

11:08- עו"ד קורינלדי בשם יועמ"ש בית הנשיא: אני מופיע כאן שלא בשם הנשיא כיוון שיש לו חסינות אלא בשם יועמ"ש הבית, חשוב לומר זאת לפרוטוקול. המחוקק עושה הבחנה ברורה בין השלב בו הנשיא מחליט על מ"מ להטיל את המנדט בפעם הראשונה, אם להטיל את המנדט בפעם השניה, וסמכות חברי הכנסת להחליט על מי יוטל המנדט. הנשיא יכול לשקול בשלבים הראשונים דברים כמו טוהר המידות, אבל אנחנו לא בשלבים אלה".

11:18- קורינלדי: החלטנו שבשלב הנוכחי במידה ותתקבל המלצת 61 חברי כנסת חתומה, נפרסם את הבקשה והיא תתפרסם באתר בית הנשיא. חברי הכנסת יבחנו את הדבר, ויערערו במידה ולא חתמו. מזוז: עניין היומיים הוא בכדי למנוע מהנשיא למרוח את הנושא יותר מיומיים. קורינלדי: העותרים מבקשים לקבוע שיש שיקול לנשיא, ולקבוע שהוא לא יכול להטיל את המנדט על מומלץ הכנסת. זה צעד רחוק מדי. צריך לזכור שעוד לא הוגשה בקשה כזאת. מדובר בבקשה להוציא צו ישיר נגד הנשיא, וזה לא עולה בקנה אחד עם חסינותו.

עו"ד של נתניהו: החוק לא משאיר סמכות לבית המשפט להתערב

11:23- עו"ד מיכאל ראבילו בשם ראש בממשלה בנימין נתניהו: השופט חשין קבע שלא ניתן לנתק את הקשר בין הבוחר לנבחר. היה מדובר בעתירה לגבי חברת כנסת בשיפולי רשימת נבחרים, וודאי שהדבר צריך להיות כך לגבי מי שעומד בראש רשימה. אם בית המשפט לא רוצה לנתק את הקשר בין הבוחר לנבחריו, ודאי שאי אפשר לנתק את הקשר בין למעלה ממיליון ושלוש מאות אלף שהצביעו הליכוד בראשות נתניהו. אני עומד נרעש ונרגש מול הרכב כזה נרחב, אבל אני לא מבין איך אפשר להחליף את כל ראשי המדינה? זאת החלטת הבוחר! אני מזכיר שכולם ידעו כתבי אישום, אבל נתניהו היה היחיד שהועמד לבחירה לפריימריז במפלגתו, ולא הועמד בראשה בצורה שרירותית ועדיין זכה בהפרש גדול.

11:30- מזוז: מרכז הכובד זאת שאלת הסמכות, לא כמה הצביעו. ראבילו: לב ליבו של הוויכוח הפוליטי הוא השאלה מי ינהיג אותם. ראוי שבית המשפט יחליט שהסוגיה אינה שפיטה. הסוגיה יורדת לשורש סוגיית העניין הפוליטי, והעיסוק בה פוגע בבית המשפט שיקר לי ולמי שאני מייצג.

רבלו: "הסוגיה לא שפיטה", חיות: "טיעון פופוליסטי". צפו (קרדיט: לע"מ)

בשלב זה מתפתח עימות חריף בין נשיאת העליון חיות לעו"ד של נתניהו, מיכאל ראבילו:

11:32 – ראבילו: אני טוען שהסוגיה לא שפיטה. חיות: השאלה משפטית? ראבילו: החוק לא משאיר סמכות לבית המשפט לדון. חיות: שאלתי שאלה אחרת, האם העניין משפטי. ראבילו: אני לא חושב, יש טענה שמלוא כל הארץ משפט… חיות קוטעת: נו באמת, אף אחד לא קבע כזה דבר. חבל על הטיעון הפופוליסטי. ראבילו: שאלת שיקול הדעת של חברי הכנסת אינו מנהלי, הוא קודש קודשים, זה שיקול דעת פוליטי ודמוקרטי. אחרת למה שלא נבחן בבית המשפט האם צריך לקבוע עוד כללים כמו דיבור ייצוגי, תואר באוניברסיטה וכדו'. הדבר נשקל על ידי חברי הכנסת, ועל ידם בלבד. חיות: אולי אדוני יסביר את שיקול דעת המועמד אם לקבל את המנדט, הרי יש על החלטות אדם כלפי עצמו ביקורת שיפוטית כמו בניגוד עניינים. רבלו: בניגוד עניינים לא מדובר על החלטה אטונומית, כאן מדובר בהחלטה של אדם כלפי עצמו בלבד, אם לקבל את המנדט ולהרכיב את הממשלה או לא.

11:43- ראבילו: ראש הממשלה לא מעל החוק, אבל גם לא מתחתיו. בחוק כתוב הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה בטרם התחיל בתפקידו, ומכלל לאו אנחנו למדים הן. יכול ראש ממשלה להרכיב אותה לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. אם 78 חברי כנסת ימליצו על נתניהו, אין מקום להתערב בשיקול הדעת. מלצר: האם ניתן לשנות את החוק כך שנאשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה? ראבילו: זאת שאלה נכבדה. מלצר: תודה רבה. ראבילו צוחק: אישית אני חושב שלא. עניין זה לא עומד לפתחכם, אבקש לא להתייחס לכך.

11:50- השופטת ברון: אבל חוק יסוד: הממשלה מתייחס להפסקת כהונה ולא למועמד לראשות הממשלה. ראבילו מצטט את סעיף 4 המפורסם, המתייחס לכתב אישום שהוגש בטרם ראש הממשלה נבחר.

11:55- השופט יצחק עמית: שאלה אחת היא אם לא ניתן שראש ועד לענייני חמציצים לא יכול להיות בתפקיד תחת כתב אישום, וודאי שראש ממשלה לא יכול – זה עניין השכל הישר. בנוסף, טוענים כאן עניינים של עבירות חמורות וטוהר המידות, האם הכל נכנס תחת השיקול של החלטת הבוחר?ראבילו: לגבי השכל הישר, זה דרך הבחירה שלנו ויש חוק, אפשר לשנות אותו. לגבי המוסר – הציבור צריך להחליט, וצריך לשכנע אותו. כאן מוסרי שנתניהו יעמוד בראשות הממשלה.

נגיע להסדר ניגוד עניינים עם רה"מ, ראבילו (קרדיט: לע"מ)

11:58- ראבליו: "נגיע להסדרי ניגוד עניינים, ראש הממשלה לא יתערב במינוי פרקליט מדינה וכדומה".

עו"ד של הליכוד: קבלת המנדט להרכבת הממשלה היא חוקתית

12:01- עו"ד אבי הלוי, מטעם הליכוד: ההסדר שקיים ברוב הדמוקרטיות המערביות הוא שאזרח שהוגש נגדו כתב אישום יכול גם להיבחר לפרלמנט, וגם להרכיב ממשלה. הרכבת הממשלה היא הליך חוקתי ולא מנהלי, הלכת דרעי פנחסי לא רלוונטית. בקשת חברי הכנסת חוקתית, הטלת המנדט חוקתית, וקבלת המנדט להרכבת הממשלה היא חוקתית. רצון העם הוא חוק החוקים.

12:14- עו"ד שימי בראון מטעם כחול לבן: אי אפשר להתעלם מהמשבר הפוליטי והחוקתי שעברה מדינת ישראל. בדיון הזה צריך להתחשב בצוק העיתים.

12:58- עו"ד אליעד שרגא, התנועה לאיכות השלטון: נגד נתניהו מדובר באישומים החמורים ביותר נגד איש ציבור, שוחד מרמה והפרת אמונים. נקבע כי אלה עבירות שמהוות סכנה למדינה ובגידה באמון הציבור. צריך לתת משקל שהעבירות בוצעו בעת כהונתו של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, ולא מדובר בעבירה אחת. בישראל 2020 עבירות שוחד מרמה והפרת אמונים הן דבר טריטוריאלי.

13:06- חיות: על איזה בסיס יש התערבות בשיקול הדעת של חברי הכנסת, האם זה מעשה מנהלי? (מה שיהפוך את הלכת דרעי פנחסי לרלוונטית) מלצר מגלה את דעתו במהלך הדיון: הטלת המנדט על ידי חברי הכנסת אינה מעשה מנהלי. לדעת מלצר לכל הפחות, הלכת דרעי פנחסי לא רלוונטית. חיות מצטרפת למלצר: בחירת ראש הממשלה על ידי חברי הכנסת היא לא פונקציה מנהלית.

13:14- השופט נעם סולברג: בעתירה על בחירת יו"ר כנסת טענתם שצריך לכבד את רוב חברי הכנסת, ופגיעה ברצון הבוחר, מה נשתנה? שרגא: יש עוד שיקולים, גם טוהר המידות ושלטון החוק. הרוב זה לא הכל. מדברים על רצון העם? קולות כחול לבן היו נגד נתניהו, הקמת ממשלה איתו היא פגיעה ברצונו?

השופט עמית: מתי חברי הכנסת מבטאים את רצון העם? שרגא: הם לא מבטאים את רצון העם. גם אם היו 120 חברי כנסת בעד נתניהו, היה צריך לשקול שיקולים נוספים.

13:18- שרגא: הסעיף שמדבר על כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום הוא פרוצודרלי טכני נקי. הסעיפים המהותיים הם בחוק יסוד: הממשלה. מתכוונים לעבירות מס קלות, עבירות תעבורה.

13:19- השופט מינץ: אולי ההרשעה היא קו פרשת המים, וכשמדברים בחוק על כתב האישום אולי לא מתכוונים לתוכנו? שרגא: הפרשנות הזאת מעקרת את הלכת דרעי פנחסי, כיוון שאחרת אפשר להגיש כתב אישום נגד שר ושהוא ישאר בתפקידו.

(קרדיט" לע"מ, מתוך כאן 11)

13:22- שרגא: כרגע נתניהו הוא חבר כנסת שמקבל את החתימות, לא ראש ממשלה. ההחלטה צריכה להתקבל בנוגע ליצור המדובר. חיות: אני מציעה שתבחר מילה אחרת מיצור, זה חבר כנסת. שרגא: אני מתכוון מה…חיות: לא מה, אלא מי. שרגא: מי היצור. מלצר: ישות.

13:25- שרגא: איך פתאום אין שיקול דעת לנשיא כשהמנדט בידי הכנסת? סולברג: מסתכלים על מה שהיה עד כה. בפעם הראשונה והשניה יש שיקול דעת, בפעם השלישית אין. שרגא: יש סמכות לנשיא, הוא לא רק פורמלי. דפנה ארז: הטענה שלך נותנת לנשיא מעמד של שלטון על, זה לא שיטת הממשל בישראל. חיות: שאדוני יואיל לסיים, הוא מדבר כפול ממה שהוקצב. שרגא: יש כאן אפשרות לטפל בנושא בכלים משפטיים הנעוצים בהלכת דרעי פנחסי ודומיה. מלצר: לראש ממשלה יש ייחודיות, אבל אם יהיה שר יש עליו את הלכת דרעי פנחסי.

13:34- שרגא מסיים: אנחנו מבקשים סעד דחוף שיקבע האם מדינת ישראל היא דמורקטית ומתנהלת בצורה מוסרית, או אחרת.

עו"ד יובל יועז: לאמץ את הלכת דרעי פנחסי על ראש ממשלה

14:24- עו"ד יובל יועז: כל העתירות מכוונות לאותה מטרה, אבל אנחנו הולכים בשבילים שונים. נתחיל בכך שנאמר כי הלכת דרעי פנחסי חיה וקיימת. השופט פוגלמן: אמרנו לעו"ד ראבליו שההלכה חיה וקיימת, הוא בסוף הסכים לכך בשפה רפה. השאלה היא האם להחיל את הדברים גם כאן. ראבליו מזמן שהוא לא מסכים.

חיות: מעבר לעוגן הערכי, מה העוגן החוקתי להחיל כאן את הלכת דרעי פנחסי? יועז: הטענה שלנו לא ממוצה בעניין הטלת המנדט, אלא לגבי כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום חמור. נקבע בהלכת דרעי פנחסי כי רק כתב אישום חמור יגרום להעברת ראש ממשלה מתפקידו. החוק שעוסק בכתב אישום לראש ממשלה, ע"פ הלכת דרעי פנחסי, מבחין בין כתב אישום רגיל לחמור.

14:34- סולברג חוזר על הטיעון: על פי עילת הסבירות, אולי נביא בשיקול הדעת עוד דברים חוץ מכתב האישום כמו המצב הבריאותי והכלכלי. מלצר ליועז: אתה מתעלם לחלוטין מחוק יסוד הממשלה החדש. הוסכם על כולם שהלכת דרעי פנחסי חלה על שרים וכשמנסים למשוך אותה על ראש ממשלה, מסכנים אותה כי היא משתנה.

14:36-יובל יועז מציע שלוש אפשרויות להתערבות שיפוטית: אפשר לבחון את שיקול דעתם של 61 חברי הכנסת, לבחון את שיקול דעת הנשיא או לבחון את שיקול דעתו של חבר הכנסת המקבל.

14:39- מלצר: איזו אסמכתא יש לחייב את מקבל התפקיד שלא לקבל אותו? יועז: במאמר שיתפרסם… חיות: יש אסמכתא בעולם האמיתי? בתי משפט, לא מאמרים. אנחנו אנשי משפט. יועז: שיביאו לי מקרה אחד שבו אדם היה תחת כתב אישום, והחליט להישאר בתפקיד. השופטים חיות ומלצר: כן כן, יש, יש בצ'כיה.

14:45- הנדל: כל המשקל צריך להיות על חברי הכנסת שהם מחליטים על מי המנדט יוטל, אין מה להשוות בינם ובין הנשיא ומקבל המנדט. מזוז: בהתחלה הנשיא חייב להטיל, באמצע יש לו סמכות לשקול אם להטיל, והשאלה היא מה קורה בתרחיש השלישי, העכשווי. יועז: אנחנו מציעים לאמץ את היכול להשתמע מהלכת דרעי פנחסי שכתב אישום חמור יכול להעביר ראש ממשלה מתפקידו, גם בעת כהונתו ולא רק בעת הטלת המנדט.

נציג יש עתיד: נציע שבית המשפט ינקוט בהוראת בטלות

15:05- עו"ד עודד גזית מטעם יש עתיד: חבר כנסת שנוטל עליו את התפקיד, ויש אקט של הסכמה, הדבר יכול להגיע למקום שהוא לא יוכל לקבל עליו את התפקיד מעוצמת ניגוד עניינים. השאלה מי יכול לקבל את התפקיד היא משפטית. הנסיבות הכניסו אותה לשדה הפוליטי, אך היא עדיין משפטית. ההכרעה לא קשורה לנתניהו ולא למצב הבריאותי או כמות המצביעים. זאת אמירה עקרונית. חיות: מוזר שהדבר מגיע מפי סיעה פוליטית. גזית: נציע שבית המשפט ינקוט בהוראת בטלות (כרגע בסדר, בעתיד לא) שהמוקד שלה יהיה אמירה שלא סביר באופן קיצוני שנאשם בעבירות שוחד מרמה והפרת אמונים, והדבר יחול מהכנסת הבאה.

16:38- עו"ד מיכאל רבאליו בשם נתניהו: שיקול הדעת של ראש הממשלה לא עומד למבחן. ראש ממשלה אין לו אינטרס רק כנבחר, אלא גם את אינטרס הבוחר. הוא מגן על מי שמאמין בדרכו ובמי שבחר בו. מלצר: במידה וראש ממשלה מורשע בעבירה עם קלון, ולאחר שעברו השנים הנדרשות על פי החוק הוא רץ ונבחר לכנסת, הוא יכול להיבחר לתפקיד ראש הממשלה? ראבליו: בהחלט, זה שנתניהו לא יתערב במינויים הקשורים אליו לא אומר שהליכוד מוותרת על זכותה, אלא שחבר כנסת אחר מהליכוד יעשה זאת במקומו. ראש הממשלה מאמין בחפותו, ואנחנו מאמינים שצדקתו תצא לאור.

16:54- עו"ד הלוי בשם הליכןד: גם ללא הסכם קואליציוני היו מגישים את העתירות נגד ראש הממשלה, כיוון שהעתירות הן נגדו. אי אפשר להתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת דרך ההסכם בתפיסה שהוא מנהלי.

16:55- הסתיים הדיון בבג"ץ לאחר 7 שעות. הוא יתחדש מחר בשעה 10:00 בבוקר בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.

בהרכב השופטים ישבו הנשיאה אסתר חיות; המשנה לנשיאה חנן מלצר; השופט ניל הנדל; השופט עוזי פוגלמן; השופט יצחק עמית; השופט נעם סולברג; השופטת דפנה ברק-ארז; השופט מני מזוז; השופטת ענת ברון; השופט ג'ורג' קרא; והשופט דוד מינץ. הצעד החריג לקביעת הרכב נרחב כל כך, מהווה אישור כי בבית המשפט העליון לוקחים את העתירות המדוברות ברצינות רבה, וכי מנסים לייצר לגיטימציה נרחבת ככל האפשר לפסק הדין הדרמטי שיכריע את הכף האם ממשלת ישראל ה-35 תקום, או שמא מדינת ישראל תאלץ ללכת למערכת בחירות רביעית.

הקשיים במהלך הדיון

אחת מהשאלות שעולות בנושא נובעת מחוק הממשלה, שבסעיף הרביעי עוסק בסוגיית כתב אישום שהוגש נגד ראש ממשלה טרם נכנס לכהן בתפקיד. יש משפטנים הטוענים כי העיסוק בנושא מראה כי המחוקק חשב על אופציה שיוגש כתב אישום כנגד חבר כנסת, ורק לאחר מכן תוטל עליו מלאכת הרכבת הממשלה והוא יכנס לתפקיד.

עוד באותו נושא

שר המשפטים: "החלטתי לצאת למאבק משפטי"


86

משפטנים אחרים לעומת זאת טוענים כי מדובר בסעיף פרוצדוראלי העוסק בשאלת מקום הדיון סביב כתב אישום קל שהוגש נגד ראש ממשלה, בניגוד למקרה של נתניהו בו הוגש כתב אישום חמור ביותר בעבירות שוחד מרמה והפרת אמונים, וכי ניתן ללמוד את הדברים מפרוטוקול דיוני הוועדה שעסקה בחוק.

טענות העותרים והמשיבים בתמצות כפי שהוגשו לבית המשפט

בכחול לבן משיבים לטענות נגד מינוי נתניהו כראש הממשלה, וטוענים כי החוק קובע שראש ממשלה יבחר מבין חברי הכנסת, וכי הקריטריונים לבחירת אותו חבר כנסת אמורים להיות בידי הציבור שבחר בו, במקרה זה למרות כתב האישום. לטענת כחול לבן מן הראוי שהכנסת תקבע תנאי כשירות הנדרשים מחבר כנסת עליו מוטלת מלאכת הרכבת הממשלה, אך מציינים כי הנסיבות הפוליטיות לא מאפשרות לממש הסדר חקיקתי בעת הזאת.

עוד מוסיפים בכחול לבן כי אם בית המשפט יקבע כי צריך לשנות את הסדרת תנאי הכשירות הקיימים יש לאפשר לכנסת לקבוע אותם. עוד מוסיפים כי במידה ויוחלט שלא להשאיר את הדבר לידי המחוקק וכי הדבר מחייב התערבות של בית המשפט, עדיין צריך לדון בנושא בהתחשב בנסיבות המאוד מיוחדות שמדינת ישראל עומדת בהן.

בסייעת יש עתיד-תל"ם התייחסו לנושא וטענו כי מניעה מלבחור אדם ספציפי מחברי הכנסת לראשות הממשלה לא פוגעת בזכות הציבור לבחור את מנהיגיו, כיוון שבישראל לא נהוגה שיטת בחירות ישירה של העומד בראשות הממשלה. עם זאת, ביש עתיד-תל"ם לא מתכחשים לפגיעה בזכויות שונות הנובעת ממניעה כזאת, אך טוענים כי הדבר נדרש בכדי לחזק את אמון הציבור במערכות השלטון, בטוהר המידות ובאינטרס הציבורי במובנו הרחב.

הכנסת מגיבה לעתירות, וקובעת כי אין להתערב בשיקול דעתם של חברי הכנסת לגבי זהות העומד בראשות הממשלה, שהאמון בה ניתן על ידי רוב נבחרי העם. עו"ד אביטל סומפולינסקי מהמחלקה המשפטית בכנסת קובעת כי בנאי הכשירות הנדרשים לכהונה בראשות ממשלה לא קובעים כי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול לכהן בתפקיד, וכי חוק היסוד לא קובל את שיקול דעתם הכנסת בסוגיה, אלא מותיר בידי חברי הכנסת שיקול דעת רחב להכריע בה במסגרת החלטתם האם לתת אמון בממשלה, או להביע אי אמון בה.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בחר שלא להגיב לטענות לגופן, אלא טען כי סוגיית מועמדותו של נתניהו לתפקיד הרכבת הממשלה איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה. בנוסף, רמז לגבי שיקול דעתו של הנשיא לגבי השלב בו חברי הכנסת ממליצים על מועמד מטעמם לאחר שהחברים שקיבלו את המנדט מידי הנשיא כשלו בתפקיד, וצטט את דבריו של ח"כ יצחק הנס קלינגהופר בועדת חוקה משנת 1962 בנוגע לחקיקת הסעיף שעוסק בשלב בו המנדט להרכבת הממשלה מצוי בידי הכנסת:

"יוכלו נציגי סיעות, שחבריהן מהווים רוב חברי הכנסת, להמליץ לפני נשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת פלוני ואז יהיה הנשיא שוב חייב, ולא רק רשאי, להטיל את התפקיד על אותו חבר כנסת… אם ישתמשו בה, לא תהיה לנשיא המדינה ברירה אלא לפעול על פי המלצת נציגי הסיעות".

בליכוד טוענים בתגובתם לעתירות כי הבקשה למנוע מנתניהו להרכיב את הממשלה חייבת להסתמך על הוראה חוקתית מפורשת, ומציינים כי הוא עומד בראש המפלגה הגדולה בישראל, לה הצביעו למעלה ממיליון ושלוש מאות אלף אזרחים אשר שמו בקלפי פתק עליו שמו. בליכוד מוסיפים כי בחוד יסוד: הממשלה קיימת הוראה חוקתית מפורשת המאפשרת לראש ממשלה שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום בעבירות שיש עימן קלון להמשיך ולכהן בתפקיד עד למועד בו הורשע וחברי הכנסת בחרו להדיח אותו מתפקידו, או שפסק הדין נעשה חלוט וסופי.

היועץ המשפטי לממשלה הגיב כי מצד אחד חוק יסוד: הממשלה לא כולל הוראה לפיה הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת מונעת ממנו להרכיב ממשלה, וכי הכנסת סברה בסוגיה משיקה כי הפסקת כהונת ראש ממשלה תיעשה באופן אוטומטי רק לאחר פסק דין חלוט, כך שמצב בו ראש ממשלה יואשם בפלילים לא נעלם מעיני הכנסת בעת שהחוקים עברו בה.

מצד שני, מציין היועמ"ש כי פסיקות בית המשפט בשלושת העשורים האחרונים הבחינו בין תנאי כשירות פורמליים  לכהונה ציבורית ביחס לכהונת שרים וראשי רשויות מקומיות שהוגש נגדם כתב אישום חמור, למרות שגם היחס אליהן לא נקבע בחוק כי הדבר מונע את כהונתם. בשל כך, קובע היועמ"ש כי קיימים קשיים ממשפטיים משמעותיים, אך אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
18 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
תסתכלו עלינו
בושה! | 03-05-2020 10:31
מי היה מאמין שיגיע היום בו בית המשפט יהיה צריך להכריע בסוגיה כזו. האם הייתם מסכימים שהגננת/מורה/ מנהל בנק/ מוסכניק/ יו״ר ועד הבית שלכם יהיו מואשמים בפלילים?? ולא, לא הצבענו לאיש הזה (שבכל מקרה לא קיבל רוב) בישראל מצביעים למפלגות. שיפרוש וח״כ אחר מהליכוד יתפוס את מקומו. כמו כל נאשם בפלילים הוא יכול להילחם על חפותו בבית המשפט במקום על הגב של מדינה שלמה שנגררה בגללו שלוש פעמים לבחירות. מעניין למה הוא עושה הכל כדי לא להגיע לשם?
גנב
לל | 03-05-2020 14:40
הפרנקים בוחרים בו כי הם מזדהים עם ההריונות שלו .בן אדם ישר נתפס אצלם כלפלף.הם אוהבים את הבגידה שלו בשרה יכבה מתנהג אחד עם כוח דברא (גברא),המודל של פסיכופט בא להם ממש טוב.חבל שהם מתרבים כמו שפנים.חחח
כל שופטי הבג''ץ נפגעו מקורונה-האם זה סופם?
שופטי בג''צ טורפים | 03-05-2020 12:35
רואים את העיניים של השופטת חיות היו כנחש זועם שר''י
תודה לביבי שאישר לגרמנים מכירת צוללות לארצי
מפקד צוללת מצרית | 03-05-2020 12:24
צוללות התקיפה המתקדמות האלה יאפשרו לנו לנתק את החמצן של הציונים בבוא היום.
המערכת תפרה לו תיק
תשובה | 03-05-2020 11:49
ואפשר לתפור תיק כזה לכל אחד. כאשר במקביל אפשר גם להתעלם ממעשים פליליים של חלקים אחרים מהעם שהם שמאל. וזה בדיוק מה שהמערכת של הפרקליטות והיועץ המשפטי ובתי המשפט עשו ועושים.
״לפי חוק יסוד״ - אתה מטעה
לא נכון! | 03-05-2020 11:26
חוק היסוד מתייחס לראש ממשלה שכבר מכהן, ולא לח״כ שמבקש שיטילו עליו הרכבת ממשלה חדשה - גם אם הח״כ הזה הוא ראש ממשלת מעבר.
לפי חוק יסוד
הלו | 03-05-2020 11:10
לפי חוק יסוד הוא יכול להמשיך לכהן עד לפסק דין חלוט. צודק עמית סגל שמכנה את הרכב השופטים כאן - 11- מגלומניה, כלומר שיגעון גדלות.
2
העם אמר את דברו
רק נתניהו | 03-05-2020 10:46
בחירת ראש הממשלה בקלפי לא יעזור לכם שום דבר לא הגץ ולא יוהמש.רק נתניהו נקודה
תגובה
גרובר | 03-05-2020 13:12
העם בחר ביבי .אשתו של אחי אומרת בגלל שהוא חתיך .זה בערך מה שווה החלטה של העם .העם החליט לנסוע באדום .החלטת הרוב צריך לכבד .
תיקון כתיב
מורה | 03-05-2020 11:08
לא בגץ ולא יועמש.
3
חבל שנתניהו מעביר אותנו את הסיוט הזה
סרוג | 03-05-2020 12:22
כאשר רוהמ אולמרט נחשד (עוד לפני הגשת כתב אישום) ביבי טען שאין לגיטימציה לראש ממשלה חשוד ושטוב יעשה אם יקדיש זמנו להגנת שמו הטוב בבית המשפט. מאז כבר שנתיים ושלוש מערכות בחירות הוא הורס בשיטתיות כל חלקה טובה במדינה. ימינה והציבור בוחריה לא יצאו נקיים ממשפט ההיסטוריה.
4
במדינת חלם,הכל שפיט,אם לתקוף מצד ימין או שמאל
חיים | 03-05-2020 12:59
במדינת חלם,בגץ יפסוק אם לתקוף באירן,זה סביר.במדינת חלם,בגץ יבדוק שיקול דעתם של רוב חברי הכנסת ,המייצגים מליוני בוחרים.חלמאים תתעוררו
5
אין להתערב בשיקול דעתם של חברי הכנסת לגבי זהו
ליאת פרידמן | 03-05-2020 13:11
אין להתערב בשיקול דעתם של חברי הכנסת לגבי זהות העומד בראשות הממשלה, שהאמון בה ניתן על ידי רוב נבחרי העם. דיון מוזר ולא קביל.
גנב
לל | 03-05-2020 14:31
ראש הממשלה שלי לא יהיה גנב.חחח
6
חחח מרתק חבורה של סתומים
גיא | 03-05-2020 15:59
אין אבל אין שופטים בירושלים, מושחתים וצבועים.
7
הדיון בבגץ
כהן אסתר | 03-05-2020 18:02
הבגץ זה הבושה לעם ישראל ולעם היהודי בפרט מכיון שכל השופטים שם שונאי ישראל ושונאי בינימין נתניהו, אבל כל מה שאתם תופרים לראש הממשלה של עם ישראל הכל יעלם והאמת תצא לאור, והעם בחר אותו והקבהבחר אותו, וה לא ירשה לכם לעוות ולשקר את כשירותו של ראש הממשלה, עם ישראל חי וקיים לנצח נצחים ואנחנו ננצח בה,
8
צריך להחליף את שם המדינה
עמיחי | 03-05-2020 18:30
זה לא מדינת ישראל. זה מדינת הבולשיט
9
בג"צ
אלון | 03-05-2020 19:39
חבורת חצופים הציבור חבר ביבי לא את בית המשפט