לאחר סגר ממושך שארך מספר חודשים, התבשרנו בעת האחרונה כי המשק הישראלי יתחיל לחזור לשוב לפעילות, וזאת בצל מגיפת הקורונה אשר עדיין לא תמה. עם זאת, אין מדובר בחזרה לשגרה קודמת, אלא למציאות חדשה, הכוללת תקנות והנחיות שונות, שעל המעסיקים, והעובדים לעמוד בהם על מנת לחזור לתפקוד העסק.

סיטואציה חדשה זו, זרה הן למעסיקים והן לעובדים, ונעמוד בקצרה במדריך זה על זכויות העובדים בעת הידבקות מקורונה בשלל סיטואציות ובנושאים נוספים.

ראשית, חשוב לציין כי בכל מקרה של הידבקות מקורונה במקום העבודה, ללא קשר לרשלנות העובד או המעסיק, ניתן יהיה לנסות לבחון האם העובד יהיה זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה. ונסביר: בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, על מנת שאירוע תאונתי, בין אם מדובר בתאונה ממש, ובין אם מדובר בהידבקות במחלה כמו במקרה שלנו, דורש קשר סיבתי בין העבודה, או הדרך ממנה ובחזרה אליה לבין קרות האירוע. כלומר- התשובה לשאלה זו אינה מוחלטת, ויש צורך בהוכחת קשר סיבתי בין ההידבקות, מתי אירעה וכיצד, לבין נסיבות העבודה. שאלה זו אינה פשוטה להוכחה עובדתית כלל וכלל, אך היא אפשרית תיאורטית.

לשם הדוגמא, שונה הדבר ממקרים מובהקים כמו אחות במחלקת קורונה למשל, שניתן להוכיח בקלות שנדבק מקורונה כתוצאה מעבודתו, לבין אדם ששב מעבודתו בבנק ויום לאחר מכן אובחן כחולה קורונה.

השאלה המורכבת יותר הינה האם לעובד תהיה קיימת תביעת רשלנות כלשהיא כנגד המעביד במקרה של הידבקות?

התשובה אינה פשוטה. ויש צורך להראות רשלנות ברורה של המעביד בשליחת העובד למקום מסוכן וצפיית נזק זה. יש לבחון כל מקרה ומקרה האם בשל הנסיבות המיוחדות בעולם והעובדה שהנסיעה הייתה בידיעה למקום מסוכן (בעת היציאה) קיימת רשלנות למעביד והתשובה משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות.

השאלה נהיית מורכבת עוד יותר, כאשר גם אם ניתן יהיה להוכיח את גורם ההידבקות ממקום העבודה, יש לבחון האם ההידבקות אירעה באשמת המעביד אם לאו. כידוע, על המעביד חלים שורה של הנחיות ותקנות שהוא חייב לעמוד על פיהם באופן עצמאי (כמו מדידת חום, מילוי הצהרה, סיפוק צרכי הגנה וכדומה). ועל כן מידת רשלנותו של המעביד תיבחן בהתאם לסוג ההפרה, שכן שונה הדבר למשל אם המעביד לא טרח לבדוק בדיקת חום לעובדיו, כאשר במקרה זה ברורה רשלנותן של המעביד, לבין מקרה בו העובד הפר את ההנחיות ולא השתמש באמצעי הגנה, כאשר במקרה זה, לא סביר כי ניתן יהיה לבסס רשלנות של ממש כנגד המעביד.

מה הדין במקרה של עובדת הוראה שנדבקה מתלמיד?

גם כאן יש לבחון את מקור ההדבקה. מעבר להכרת האירוע כתאונת עבודה, יש לבחון את מקור גורם ההדבקה. שכן שונה הדבר אם מדובר בכשל מנהלתי בית ספרי (למשל שלא דאג לאמצעי הגנה בכיתה, לא אסף תצהירי הורים), או אז תוכל להתבסס עילה כלשהיא כנגד המעביד, לבין תלמיד שעמד בכל ההנחיות אך פשוט היה נשא קורונה. תביעה כנגד הורי הקטין תיאורטית, אך נראה כי תוכל להתקיים בנסיבות חריגות (כמו למשל הוכחה כי ההורים שלחו ילד בעל תסמינים או חום לבית הספר ביודעין וכדומה).

האם קיימת חקיקה ספציפית ביחס לזכויות עובדים בזמן הקורונה? התשובה חיובית. ימי היעדרות מהעבודה של חולה קורונה לא ינוכו ממכסת ימי המחלה שנצברו לעובד. כמו כן חשוב לציין כי עובדים שחלו בקורונה ללא קשר לעבודה, ונעדרו מהעבודה יכולים להיות זכאים לדמי מחלה בהתאם לימי המחלה שצברו.

לסיכום, נגיף הקורונה מציב לפתחם של המעסיקים והעובדים שורה של סוגיות שונות ומגוונות, בעלות השלכות רבות ביחס לזכאות לתביעות וזכויות, הכל בהתאם לנסיבות המקרה. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המומחה בתחום לשם בחינת זכאות ודרכי מיצוי זכויות אופטימליים.

 

עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לדיני נזיקין וביטוח לאומי