הלכות יום העצמאות | הרב שמעון בן שעיה
וכי יש ספק כיום למי מאיתנו האם להודות על כך לרבש"ע? היתכן שיהא יהודי שלא יאמר ביום העצמאות הלל גמור בשמחה ובטוב לבב? הרב שמעון בן שעיה על הלכות יום העצמאות
בתוככי ימי מגפת הקורונה עוברים אנו דרך יום הזיכרון, בו אנו שואבים השראה ועוז ממסירות נפשם של גיבורי האומה שמסרו נפשם על תקומתה ולאחריו זוקפים את קומתנו ביום עצמאותנו – יום חגה של האומה ומרוממים את המבט לראות את התממשות חזון נביאינו הולך ורוקם עור וגידים, כנסת ישראל מתנערת מעפר של 2000 שנות גלות, השכינה מתחילה לחזור לציון ומכוננת את מלכות ישראל בראשיתה.
במזמור תהילים הנאמר בתפילות יום העצמאות דוד המלך מודה לקב"ה על חסדיו והולך ומונה את הנפלאות שעשה הבורא עימו ועם האומה לדורותיה ובסופו אומר "יראו ישרים וישמחו". וכי רק ישרים ישמחו ומה עם השאר שחסד ה' חופף עליהם וזכו לישועת ה מדוע לא ישמחו אף הם !?
בכל יום אנו מתפללים: 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים', וישנה גם תפילה בנוסח של: 'ועינינו תראינה מלכותך': פעמים שאנו מתפללים בלשון 'ראה' ופעמים בלשון 'חזה'.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל היה אומר שראיה זו ראייה מוחשית, מה שהעיניים הפיזיות רואות. כשישעיהו מתנבא על הגאולה הוא אומר: "אָז תפקחנה עיני עיוורים" וכוונתו לראיית העין הרוחנית. זהו השלב של תחיית הקודש. הרמב"ם ב'מורה נבוכים' מבאר שפקיחת עיניים היא לא כאשר אדם מתחיל לראות, אלא פקיחת עיניים זה כאשר אדם מבין מה הוא רואה. 'אז תיפקחנה עיני עיוורים' פירושו שכולנו (לעיתים) עיוורים… איננו מבינים את מה שאנו רואים. כך הוא תהליך הגאולה, בתחילה הגאולה היא בדרך הטבע, היא מתחילה בתחיית החול, ואז חסרה ההבנה, העיניים רואות אך אינן יודעות מה הן רואות. לפקוח עינים זה להבין מה הקב"ה מכוון בתהליך, מהי המשמעות של הדברים. 'ותחזינה' הוא מלשון 'חזה', כמו המילה 'חזון' המשמשת את הנביאים. 'חזון' פירושו ראייה רוחנית, פנימית. ועל זה אנחנו מבקשים בתפילה, ותחזינה עינינו בשובך לציון, שנבין את עומק התהליכים של המאורעות בדרכי הגאולה. (סדר תפילת יום העצמאות ויום ירושלים ע"פ שיעורי הרב צבי טאו).
אף לעת הזאת בחבלי גאולתנו רבש"ע מטלטל את עולמינו כפי שלא ראינו מעודנו, מי עיוור ולא יראה את החסד הגדול בתוככי הכאוס העולמי איך מדינת ישראל מהווה מבצר ומגן נדיר עבור עמנו. אך יותר מזה, רואים אנו איך מתפרצים גלי אחריות וסולידיות ציבוריים עבור כל יהודי באשר הוא, בארץ ובעולם, בכך רואים אנו איך הפרטיות נגאלת למבט ציבורי וכללי יותר ואהבת האומה ופרטיה משתכללת. שוו בדעתכם היכן היינו אילו לא היתה לנו מדינה משלנו כפי שהיא היום !? האם זה לא מפלאי אלוקי ישראל !?אשרינו שבדורנו אלוקי ההיסתוריה פוקד את עמו ונחלתו.
וכי יש ספק כיום למי מאיתנו האם להודות על כך לרבש"ע? היתכן שיהא יהודי שלא יאמר ביום העצמאות הלל גמור בשמחה ובטוב לבב !? לכן נשתדל להלך בדרכו של דוד מלכנו שכונן את מלכות ישראל הראשונה, להיות 'ישרי לב' לראות את מעשה ה' הגדול בדורנו ולהודות עליו ונזכה שיקויים בנו "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה", וכדברי המלבי"ם "שישמחו שמחה רוחנית ע"י האור האלוקי הזורח בנפשם", לכונן גם את קומת הקודש באומה במהרה.
הלכות יום העצמאות
– יום העצמאות – ראוי לעשותו יום שמחה מערב עד ערב, מנהג נאה להפסיק המלאכה לפני שקיעת החמה, לנעול את בתי העסק להתכונן לחג.
– ראוי ללבוש בגדי שבת ויום טוב לכבודו של היום.
– מצווה להתגלח לכבוד יום העצמאות, נכון לעשות זאת לפנות ערב כהכנה לקראת החג ולא לפני, בנוגע לתספורת, נראה שרק מי ששערו מגודל ואינו נאה לכבודו של יום, יכול להסתפר.
– לעולם לא יעשה אדם שום מלאכה שיש בה מאמץ או טרחה ביום העצמאות אלא אם כן זהו צורך היום עצמו או מלאכת דבר האבד (מלאכה שאם לא נעשה אותה כעת יגרם הפסד גדול). ויכוון את כל מחשבתו ביום זה להודות ולהלל לה' על נפלאותיו ולשמוח בישועתו.
– מניפים את דגל המדינה בערב יום העצמאות לפני שקיעת החמה ונהגו להשאיר אותו עד לאחר יום שחרור ירושלים.
– ככלל, ראוי ללכת ביום זה ארבע אמות חדשות בארץ ישראל, להכיר מקומות יישוב חדשים לקיים מה שנאמר: "סובו ציון והקיפוה" – השנה נבצר מאיתנו לנהוג כך ועל כן נקדיש זמן להתבונן בערכה וקדושתה של ארץ ישראל – ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה.
– נוסח תפילת יום העצמאות מצוי בחלק מהסידורים וכן בסידורים המיוחדים ליום זה. בליל יום העצמאות מוסיפים פרקי תהילים להודיה לה' וכן שרים חלקים מתוך הפיוט "לכה דודי". בסיום התפילה אומרים פסוקי קבלת עול מלכות שמים ותוקעים בשופר.
– לפי פסיקת הרב שלמה גורן זצ״ל מברכים ברכת שהחיינו בליל יום העצמאות בבית הכנסת, וכן נוהגים בחלק מן הקהילות. מכיוון שיש מחלוקת בהלכה זו, נהגו ששליח הציבור או הרב לובש בגד חדש ומתכוון בברכתו להודות גם ובעיקר על נס עצמאותנו.
– לפי הוראת הרבנות הראשית לישראל יש לומר בתפילת יום העצמאות בבוקר הלל שלם בברכה, הלכה זאת נפסקה לכל עדות ישראל.
– ראוי לקיים סעודה חגיגית לכבודו של היום. ויש שהוסיפו נוהג יפה לקשט את השולחן בצבעי כחול לבן ובדגלי ישראל.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו