אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

השיר לזכר נופלי קיבוץ בית השיטה בביצוע חדש

"החיטה צומחת שוב" אנסמבל "יחד" והזמר אסף נגל, בשיר שנכתב על נופלי קיבוץ בית השיטה מתכתב עם תקופת האביב ועם קדושת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

השיר לזכר נופלי קיבוץ בית השיטה בביצוע חדש
  צילום: רוני נתן

אחת הקלאסיקות הישראליות בעיבוד מרגש. השיר שנכתב על 11 נופלי קיבוץ בית השיטה במלחמת יום הכיפורים, מתכתב עם תקופת האביב ועם קדושת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

בימים הללו שיהודים בכל העולם סגורים בבתים וחשים געגוע לארץ עלה הצורך לייצר פס קול עכשווי המעביר תחושה של אחדות ושל אחווה.

 

מילים –  דורית צמרת

לחן –  חיים ברקני

עיבוד והפקה מוזיקלית – מתן בן זהב

עיבוד מקהלה – מתן בן זהב ורועי שמע

צילום, בימוי, עריכה וניהול וויזואלי – רוני נתן

זמרים:

אסף נגל

יואב קופלוביץ'

חנן מזור

מתן בן זהב

איתן כספי

רועי שמע

תפילת יזכור:

יואב קופלוביץ'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
סגולה נפלאה לרחמי שמים - לכל עם ישראל
סגולה נפלאה | 05-05-2020 18:29
סגולה נפלאה לרחמי שמים - לכל עם ישראל החביבין זה הזמן לנו להתעורר להתחזק ולקבל את שמירת ההלכה של מורא מקדש ובפרט בשעת התפלה. א: שלא לדבר בזמן התפלה מתחלתה ועד סופה, וגם לא בקריאת התורה. [שוע אוח סימן קכד וסימן קמו ושם במפרשים] ב: לסגור הפלאפונים. שוע אוח סימן צו. ג: שלא ללכלך את ריצפת הבית הכנסת בזריקת ניירות טישו וכדומה. שוע אוח סימן קנא, אשר הזלזול בזה הרי זה גורם לא רק לצרות רחל כמובא בספהק, אלא גם לסגירת בתי הכנסת כמובא בספר חסידים סימן רט וזה לשונו, אם תראה בית של צדיק או בית הכנסת חרב, או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון. וכן בית המדרש שנוהגים בו קלות ראש, סופו נופל ביד ערלים, דיו לעבד שיהא כרבו, כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ד' עד שנהגו בו ישראל, שנאמר ירמי' ז יא, המערת פריצים היה הבית הזה, ואחכ וארוה כל עוברי דרך. לעולם לא יעשו הערלים רעה, אלא אכ יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה. ולא יתבזו תח אאכ יבזו זה לזה תחילה, או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם. ובענין האיסור הנורא והאיום לדבר בשעת התפלה; בשעת התפלה לא ישיח שיחת חולין ואם שח הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו [שוע אוח קכד ז'] ולשון זה 'גדול עוונו מנשוא' אין לו אח ורע בשאר מקומות בשוע, ומקורו באורחות חיים בשם רבינו יונה (כמובא בבי), וטעם חומרתו הכבידה נימק בספר הגן דרך משה [ליום תשיעי] בזהל ונראה לי כוונת השוע שהוא כמו רוצח שנהרגים על ידו כמה בנים וכו' ועל כן חטאו גדול כמו חטא קין שהרג לאחיו וגדול היה עוונו מנשוא [בראשית ד' יג].עייש באריכות בזה. ובזוהר הקדוש (פרשת תרומה) כתוב, שכל המדבר בבית הכנסת בשעה שהציבור עסוקים בשבחו של מקום הרי הוא מראה בעצמו שאין לו חלק באלהי ישראל. וכתב בשער הכוונות (דף ד עמוד א) שרבינו הארי זל היה נזהר שלא לדבר כלל בבית הכנסת אפילו שלא בשעת התפילה, וכמעט שאפילו בדברי מוסר ותוכחות ותשובה לא היה רוצה לדבר כדי שלא ימשך מזה איזה דיבור של חול. והביאו המגא סקג. והכהח סימן קנא סקח. ובשם הרהג החסיד קדוש רבי ישראל אבוחצירא בבא סאלי זצל, שסיבה גדולה שכמה קהלות בישראל ניצלו בימי המלחמה הגדולה, היא מפני שעמדה להם זכותם שהיו נזהרים מאד משיחה בטלה בבית הכנסת. ובאגהק להאדמור מוהרדב מליובאויטש זיע בנו דשוע הרב אשר כל הקטרוגים למעלה ולמטה בבני חיי ומזוני הכל בא מזה אשר כל איש לשונו התהלך בארץ בעת תפילות הציבור, וכבר נתחברו כמה ספרים וליקוטים בגודל חומרת העוון הזה אשר כעדות רבינו בעל תוס' יוט בעטיה נגרם גזירות תח ותט רל. ועוד מחומרת עוונו הגדול מנשוא כי לא רק לעצמו מקלקל שלא תתקבל תפילתו אלא גורם גם לשאר העם שלא יקובל תפילתן. [יערות דבש דרוש ד', עוללות אפרים חלק ד' עמוד ג', עבודת ישראל עמס אבות פה מד] ועוד. ולכן מי שמכיר בעצמו שאינו יכול להתאפק מלדבר בעת התפילה טוב לו שלא יבוא לביהכנס כל עיקר. מעלות המדות פרק ז', שלמי ציבור יג:, פחח עינים להחידא המדבר שיחת חולין בביח הכנסה טוב לו שלא יבוא כל עיקר וכו'. כי הוא חוטא ומחטיא וגורם לשכינה שתסתלק מישראל וכעובד עבודה זרה. דרושי חחס [חב דף שט: דרשות לז' באב] כי הבל פיו של המדבר דברים בטלים בתפילה טמא הוא ועל ידו מקבל התפילות מכניסן אל החיצונים והוי ליה כעובד עז. ועוון זה אין כמותו לרוע ומעכב הגאולה. ס' יש נוחלין אביו של השלה האלקים [לשון שבועה] בכל העבירות לא ראיתי לרוע כלדבר בביהכנ בזדון לבו וכו' ומושך עליו כח היצהר ומזלזל בכבוד הקבה והוא כירבעם בן נבט החוטא ומחטיא ועון זה מעכב הגאולה. וכמה בתי כנסיות נחרבו עקב עוון זה. כדאיתא במשנב סקכז בשם האר בשם כל בו. ויגדל רל העוון מאד אם הדיבורים כוללים לשון הרע וליצנות וכו' וביתר שאת בשבתות וימים טובים. איגרת הגרא איגרת עלים לחרופה, כהח סי' קנא סקח. וכל הדברים האמורים אינם רק לענין חזרת השץ, אלא גם על המדבר בשעת קריאת התורה, כדכתבינן בסי' קמו אות ב' עייש. וגם אמורים על שאר חלקי התפילה, כשהציבור מתאספין יחד לתפילה שהיא עת רצון לפניו יתברך להתגלות לבא אל מקדש מעט, והמספר אז בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו ונעשה מרכבה טמאה ומכניס התפילות אל החיצונים רל. כל הספרים הנל אין מדגישים בדבריהם על חזרה השץ דווקא, אלא מיירי לענין זמן תפילת הציבור, ומפורש כן הוא בשוע הרב שכותב [בסעי' י'] על דברי השוע שהשח בעת חזרת השץ גדול עוונו מנשוא שכל המשיח בביהכג בשעה שהציבור עסוקין בשבחו של מקום מראה בעצמו שאין לו חלק באלקי ישראל, ומקורו בזוהק פ' תרומה (קלא:). כתב בספר 'תוכחת חיים' (תרומה) אדם אשר נזהר בכל יכולתו שלא לדבר שיחה בטילה בבית הכנסת – מובטח לו שיראה זרע, חפץ השם בידו יצלח, יאריך ימים, לא ימות לשחת, לא יחסר לחמו, ולאחר מותו תנוח נפשו בקבר לשכון לבטח, ואינם נרקבים גופו ועצמותיו.