הליכוד הגישה הבוקר (שלישי) לבג"צ את תגובתה לגבי העתירות נגד ההסכם הקואליציוני, וטענה באמצעות עו"ד אבי הלוי כי העתירות פוגעות בזכויות אדם ואזרח.

בליכוד טענו כי הדרישה למנוע מראש הממשלה, בנימין נתניהו, להרכיב גם את הממשלה ה-35 של מדינת ישראל בשל כתבי האישום העומדים נגדו, חייבת להסתמך על הוראת חוק מפורשת אשר גם לדעת העותרים אינה קיימת בספר החוקים של מדינת ישראל, וזאת כאשר בחוק יסוד: הממשלה קיימת הוראה מפורשת המאפשרת לחבר כנסת עם כתבי אישום להרכיב את הממשלה כל עוד לא הורשע בגזר דין חלוט.

לטענת הליכוד, העותרים מבקשים לייצר דין יש מאין, וזאת בשל "תפיסה משפטית נוהגת" בשם הלכת דרעי ופנחסי, לפיה שר או סגן שר תחת כתב אישום חמור מנוע מלקחת חלק בממשלה. בליכוד עומדים בתוקף על כך שההלכה אינה תקפה במקרה זה כיוון שהעומד בראשות הממשלה מוחרג בהוראת חוק מפורשת מהתפיסה המדוברת.

בהמשך טענותיה סוקרת הליכוד את המצב המשפטי במדינות רבות בעולם, בהן, ארצות הברית, שוויץ, בריטניה, צרפת, אוסטרליה, ספרד, קנדה ועוד, אשר מכולן עולה כי אי אפשר למנוע מאדם לעמוד בראש המדינה כל עוד אין נגדו פסק דין חלוט.

לגבי ההסכם הקואליציוני, בליכוד טוענים כי על פי שיטת הממשל הנהוגה בישראל מאז קום המדינה הממשלות בישראל הן קואליציוניות, וכי הסכם קואליציוני בו מסוכם איך הממשלה תעבוד מחייב גם שינויי חקיקה לרבות חוקי יסוד. במקרה זה ההסכם שנחתם בין הליכוד וכחול לבן הגיע בנסיבות מיוחדות לאחר שהפוליטיקה הישראלית נכנסה למבוי סתום שארך כשנה ולאחר שמגיפת הקורונה פרצה בעולם.

"מי מבין העותרים שסבור כי לא השיקולים הלאומיים שהתהוות ממגיפת הקורונה והמשבר הפוליטי שעלול היה להביאנו לפתחה של  מערכת בחירות רביעית הם לא שהכריעו את הכף בעד הסכמת הצדדים להקים ממשלת חרום ואחדות לאומית, מי שטוען שהקמתה של הממשלה וההסכם לכינונה הם תולדה של אינטרסים אישיים, טועה ומטעה את בית המשפט הנכבד ואת הציבור".