"וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוֹשֻׁעַ; וַיִּתֵּן אֶת-חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, לְנַחֲלָה… וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא; וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה, מִמִּלְחָמָה (יהושוע, י"ד,י"ג-ט"ו).

בחול המועד האחרון, פקדו אלפי אנשים את העיר חברון וחגגו את החג למרגלות מערת המכפלה. משפחות יהודיות רבות הגיעו עם ילדיהם לסייר באזור, להיכנס למערה, לעבור בין דוכני השוק ולהאזין למוזיקה שברקע. ליום אחד, לרגע אחד, הייתה תחושה שהחזרנו את אתרנו ההיסטורי לבעליו המקוריים, אנחנו. אך כמובן שאין כך הדבר.

מספר חודשים לפני כן, ב 24 לינואר, יצאנו לסיור בגוש עציון וחברון. מטרת הסיורים של עמותת 'צעד ימינה' בשיתוף עם מועצת יש"ע היא להכיר מקרוב לחבר'ה צעירים מאזור המרכז את אזורי יהודה ושומרון הנפלאים, שמכילים מצד אחד עבר גדוש של סיפורים היסטוריים של עמנו, ומצד שני הווה הגדוש באידיאולוגיה וקשיים.

בהגיענו לחברון היינו אמורים להיכנס למערת המכפלה; אתר עתיק, בעל מסורות של אלפי שנים, ובעל חשיבות רבה לעם היהודי, שהרי קברי אבותינו ואמותינו מונחים שם. להפתעתנו, לא עלה בידינו להיכנס. הסיבה: יום הולדתו של הנביא מוחמד; אין כניסה ליהודים. המקום המה מאות אם לא אלפי מוסלמים שבאו להתפלל ולחגוג את היום ואנחנו נאלצנו להסתכל על המבנה ההיסטורי מהמדשאה הסמוכה.

במשך יותר מ-700 שנה היה אסור ליהודים להיכנס למערה הקדושה. רק לאחר מלחמת ששת הימים, בה כבשנו אותה חזרה, שבנו להתפלל בה כראוי. בשנת 1994 החליטה ממשלת ישראל לחלק את המתחם בין היהודים למוסלמים, עקב מעשה הרצח של ברוך גולדשטיין, וקבעה כי המוסלמים יקבלו את החלק הארי של המתחם (כ-82%), והיהודים יאלצו להסתפק רק ב 18%.

באותו יום, גם את ה 18% לא קיבלנו, לא בעין ולא באוזן. בעודנו יושבים בסמוך למבנה נשמעו קריאות המואזין בקול גדול. איני מבינה את השפה הערבית אך את המילים "יאסר ערפאת" ו"ביבי נתניהו" הבנתי טוב מאוד. אחד מחבריי לטיול מיהר להסביר לי שהוא הבין גם את המילים "הכיבוש הציוני". ממש בסמוך עלינו, במקום השני בחשיבותו לעם היהודי, נשמעה הסתה ברורה בריש גלי.

המשכנו את טיילנו ביישוב היהודי בחברון, בהדרכתו של דובר היישוב, נעם ארנון. נזכרנו בהיסטוריה הקשה של היישוב, חווינו את העתיקות והארכיאולוגיה, ראינו חיילים רבים שתפקידם לשמור על הסדר, עמדנו בתל רומידה והשקפנו על העיר ובעיקר הבנו כמה מעט נותר לנו מעיר האבות. מזל שחודשים לאחר מכן הגיע חג הפסח והרוח היהודית התעוררה והמחישה את אשר אמור להיות.

היישוב היהודי הינו רק 3% מחברון כולה, כאשר על היהודים אסורה הכניסה לשאר העיר. עומדים אנו בעיר אבותינו ולא ממש יכולים להיכנס אליה. מטיילים בארצנו, האומנם?

מערת המכפלה בחול המועד (יאיר נתיב)

אותו מקום ביום הולדתו של מוחמד (יוליה קביץ)

==

ענבל ליבר היא יו"ר עמותת 'צעד ימינה'