אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

למה שבתאי צבי התאסלם? שני ספרים ותעלומה אחת

שני ספרים שיצאו בשנה האחרונה עוסקים בדמותו של שבתאי צבי נביא השקר שטלטל כל כך את עם ישראל. מדוע המיר שבתאי צבי את דתו? האם רצה להציל עצמו או שמא ראה בכך מניעים קבליים נסתרים?

למה שבתאי צבי התאסלם? שני ספרים ותעלומה אחת
  עטיפת הספר 'נחמיה'

הספר "נחמיה" של יעקב צ. מאיר עוסק אומנם בדמותו של שבתאי צבי ובתקופתו אבל מה שיש בו בעיקר הוא עלילה עם דמויות מהשטייטעל הישן של אירופה הנשכחת במאה ה-17. המפגש עם משיח השקר הוא רק בסוף הספר וגם הוא, כך נדמה במכוון, נותר בערפל ולא מספיק ברור. יש בזה מן האמת ההיסטורית: המניעים עדיין נחקרים, הדמויות עוד נמצאות בין ודאי ללכאורה וכך גם דמותו של גיבור העלילה שהחליט להמיר את דתו.

מי שעוד משמש כדמות משנה בסיפור ההיסטורי הוא חכם בשם נחמיה שלא ידוע עליו הרבה. בסיפור הוא הופך לגיבור הראשי שנע בין קמיעות וסגולות ובין דמויות מוזרות כמו דב מרקד וגמדים. התקופה הטעונה היא של הט"ז והש"ך ושל אלו המאמינים בביאת המשיח שבקושטא לאלו הכופרים בהיתכנות שכזו. אומנם יד המאמינים, גוברת, תרתי משמע, על אלו הטוענים שאין כאן אלא שטות אך היא הופכת את המסע של נחמיה למרתק דווקא בשל כך.

בין סרסורים, רבנים, סוחרים, כמרים, צלבים וספרים עתיקים נחמיה עובר. רכבת, ספינה חצי פיראטית חצי פרטית, מן הד לשודדי הים היהודים שאחרי התפילה עושים קידוש על הסיפון שנייה לפני שהם פושטים על ספינה אחרת, וכמובן בעל העגלה, העגלון, שיש בו מצד אחד חספוס אך גם סוג של רוך. אולי סוג של נהג מונית.

בית המרזח על שלל טיפוסיו וחוויותיו, מרקידי דובים, צוענים, ילדי פלא, משרות רבניות- הכל מצוי בו בצורה מפורטת אך דבר אחד עומד במרכזו של הספר ובסופו אף מתעצם והוא החידה הגדולה: מדוע המיר שבתאי צבי את דתו? האם רצה להציל עצמו או שמא ראה בכך מניעים קבליים נסתרים? וגם: האם היה בשבתאי צבי תיאוריה קוהרנטית, אמיתית, הגיונית שנשענת על הגות ברורה או שמא מדובר בכלל בסוג של מאניה דיפרסיה כפי שהצביעו חוקרים רבים?

על השאלה הזו, מבקש לענות ספר אחר- ספר הבריאה. נדמה כי יש בסוף הספר נחמיה חידה שאותה מנסה הספר הזה לפתור. הוא יוצא כעת לאור אחרי מאות שנים ע"י ליאור הולצר, מהחנות הירושלמית, שאסף ליקט חקר וערך את כל הכתבים שהתפזרו אחרי שנתן העזתי, שכונה הנביא של שבתאי צבי, כתב ופרסם אותו. הוא נחשב והוחזק כאחד מגדולי הדור באותה התקופה אך ההתנגדות אליו אחרי ששבתי צבי הכזיב הפכה אותו למוקצה בעולם היהודי.

הספר הועתק במספר כתבי יד ששרדו אך התפזרו לכל מיני מקומות. פרופ' חיים וירשובסקי ז"ל אסף אותם בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים אך לא השלים את המלאכה. כעת, מוגשת לקורא המהדורה המלאה, מלווה במחקר שיטתי מקיף. המחקר מוגש בנפרד מהטקסט המקורי.

הולצר טוען שבאמצעות הספר הזה מבקש נתן העזתי למצוא צידוקים ונימוקים בתורת הקבלה למעשהו של שבתי צבי שנתפס לא רק כקיצוני בעצם עשייתו אלא היוו סטירה וסתירה חזקה ומהדהדת למאמינים בתורת הגאולה שהציג. וכך, אם עד עתה הפכו האיסורים למותרים כחלק מאותה תפישה גאולית יהודית הרי הם הפכו לרגע לחלק קטען אל מול ההתאסלמות שלו שהפכה באחת למה ששבר את כל הכלים, תרתי משמע.

הוא טוען שניתן לראות את ספר הבריאה כחיבור שנותן טעם עמוק ל'מעשים הזרים' של שבתי צבי באמצעות שיטתו ההיפר-נומית של האר"י ז"ל מצפת. כלומר שהקבלה הלוריאנית שמקדשת את ההלכה היהודית בצורה שלא משתמעת לשתי פנים היא שיטת הדיון המרכזית בחיבור הזה.

נראה שהמשכיות המסורת היהודית לאחר המשבר היא הסיבה המרכזית שהניעה את רבי נתן לכתוב את החיבור עצום הזה. כלומר הרצון שלו להעניק משמעות קבלית עמוקה למצוות ההלכה לנוכח מציאות היסטורית משתנה עומד בלב החיבור.

רבי נתן נפטר עצוב ובודד בעיר ששמה סקופיא בי"א שבט שנת ת"ם ('עוונך בת-ציון') 1680 אך הפולמוס אודות התנועה השבתאית ממשיך להתקיים גם היום.

 

"נחמיה"- הוצאת ידיעות ספרים – דצמבר 2019

'ספר הבריאה' בהוצאת הולצר ספרים – דצמבר 2019

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו