אין ליל הסדר ב-ZOOM/ הרב שלמה אבינר

אין ליל הסדר ב-ZOOM/ הרב שלמה אבינר

הרב שלמה אבינר מתייחס לפסק הרבנים שהתירו להשתמש בתכנת ה"זום" בליל הסדר כדי להפיג את בדידותם של הקשישים השוהים בבידוד: "אין לחפש קולות מפליגות"

author-image
הרב אבינר נגד 'פסק הזום': "חשמל אינו עגונה"
  (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

האם מותר להתקין מערכת זוּם לפני כניסת החג, כדי שסבא וסבתא זקנים הבודדים בביתם משום קורונה, יוכלו להיות שותפים?

תשובה: ודאי לא.

א'. כי על ידי דיבור או תנועה, משפיעים על מערכת החשמל, דבר האסור גם בשבת, גם ביום טוב, בין לסוברים שחשמל הוא איסור תורה, בין לסוברים שהוא איסור מדרבנן. וכמה טרחו הפוסקים להתיר להיכנס לבית בו יש מצלמות בטחון והתירו רק בשעת הדחק בלית ברירה, משום שזה גרמא, או דבר שאינו מתכוון וכלאחר יד, או ממתעסק (עיין פסקי תשובות רעז 84). וכל זה לא שייך בנדון שלנו שהכל הוא בכוונה תחילה.

ב'. איסור השמעת קול, כגון שעון שמשמיע קול שיר (שו"ע או"ח רנב', ה') והוא הדין בימינו בשעון מעורר אלקטרוני (פסקי תשובות שם ז').

ג'. איסור שמא יטה. כידוע אסור לקרוא לאור הנר, שמא יטה את הפתילה כדי לשפר את השלהבת (שו"ע או"ח רעה', א'), ויש מקום להבין שהוא הדין במחשב שרגילים באופן טבעי לגעת בו כדי לשפר שמיעה או ראיה. כמו שנחלקו הפוסקים אם מותר לקרוא לאור מנורת חשמל שניתן להגביר את עוצמתה בעזרת עמעם.

ד'. זילותא דשבת ויו"ט, אוושא מילתא, עובדין דחול. אמנם אלה מושגים כללים, אך בוודאי שאין להפוך שבת ויום טוב לימי חול.

כמובן אם מדובר בסבים במצב רפואי ונפשי קשה, והדבר הכרחי להם בריאותית, נעשה כפי הוראת רופא ירא שמים. אך, אם לא כן, אין לחפש קולות מפליגות, ובכגון זה נהג הגרי"ש אלישיב לומר: חשמל אינו עגונה.

פסח כשר ושמח.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
26 תגובות - 15 דיונים מיין לפי
1
הלכה למה יש תורה
רבן גמליאל | 25-03-2020 11:42
איסורי רבנן קשקשת . הם מתפוררים בימים אלו אחד אחרי השני כי איסורים אלה הם דעת רבנים .שהתורה לא דרשה .אסורי תורה נצחיים .איסורי רבנן מתאימים את עצמם לפעמים לזמן לפעמים לאינטרס ולפעמים לכיס .גם איסור תלמידי ישיבה ללכת לצבא בקרוב יתפורר .כי כפי שהנביא אומר לא מחשבותי מחשבותיכם ..הנביא יונה הבין ודרש הטילוני לים .ויעמוד הים מזעפו ..זה עבד .תלמדו ממנו
השטחיות שלך לא תוביל אותך לשום מקום
ה | 06-04-2020 16:32
ממש חסר הבנה וידע
2
החסרי הזויים אנחנו ?
שוקי | 25-03-2020 11:48
הרב אבינר פוסק להכעיס ותו לא. עוד אחד מהצדיקים שהביאו עלינו את יאיר לפיד וליברמן.
דוקי ,היכן כבוד לתלמידי חכמים
אלי מאשקלון | 25-03-2020 12:43
אל תסכים עם מור הרב אבינר אבל למה לזלזל? מכובדי תחשוב על זה! שיהיה לך כל טוב
3
מפחדים לפסוק
אוחנה | 25-03-2020 11:56
רק הרבנים הספרדיים ובמיוחד יוצאי מרוקו לא חוששים לפסוק. זהו פיקוח נפש
הוא אמר שבפיקוח נפש מותר
נו נו | 06-04-2020 16:33
תקרא טוב במטרה להבין ולא במטרה לקנטר
4
לצערי הרב אבינר אינו רלוונטי עבורי....
tch | 25-03-2020 12:34
מוציא פסקי הלכה פרובוקטיביים
5
בקיצור - שבו לבד בליל הסדר והתנחמו בפולקעא
קשישינו | 25-03-2020 13:06
הרב פסק
6
האם על באמת אסור להשתמש בחשמל בשבת
האם על באמת אסור לה | 25-03-2020 17:20
. האם על באמת אסור להשתמש בחשמל בשבת?? בואו ונעיין מהם הטעמים לאיסור, אם בכלל יש איסור כזה. דעת רוב האחרונים שיש בהדלקת החשמל בשבת חיוב מן התורה משום מבעיר, ויש שסוברים שהאיסור מדרבנן. לדעת הגאון החזון איש שבהדלקת חשמל בשבת יש ג' איסורים. מבעיר, מבשל את חוט הלהב שבמנורה, ובונה. ובכיבוי חשמל בשבת יש חיוב דאורייתא של סותר. אך דעת כמה מגדולי אחרוני דורינו שאין בזה איסור בונה וסותר, הרב פראנק, הרב אויערבאך, הרב עטייה, ועוד. אז נתחיל אם איסור שניקרא הולדת זרם החשמל, על פי הפוסקים האחרונים. איסור מוליד זרם בתורה, לא מוזכר איסור כזה, אבל בגמרא מוזכר איסור מוליד ב 4 עניינים והם: א מוליד ריח ב מוליד חום- גמרא שבת מח. רבה גוער בעבד שהניח בשבת מים קרים על המיחם של מים חמים, והרי זה מוליד חום בשבת, היינו מבשל. ג מוליד אש- ביצה דף לג- אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר, ולא מן הרעפים ולא מן המים. ד מוליד מים- גמרא שבת נא - אין מרסקין את השלג והברד. מחלוקת ראשונים לגבי ריסוק השלג והברד- רמבם מתיר לרסק לתוך המים שזה מתערבב ולא ניכר הריסוק, וזה לשונו. הלכות שבת פרק כא- ואין מרסקין את השלג שיזובו מימיו, אבל מרסק הוא לתוך הקערה או לתוך הכוס. רשי- אוסר משום דומא למלאכה שבורא את המים. אז בואו נתחיל ללמוד את החשש לאיסור מוליד ריח. כמובן שאין שום מקום בתורה לאיסור זה. אם כן המקור הוא רק מהגמרא. גמרא ביצה כג. להניח כוס עם ריח בושם על בגדי משי ביום טוב - אסור. משום מוליד ריח בבגדי המשי. רמבם, ריף, ראש- לא פסקו את הגמרא, ולא ציתתו את הגמרא בביצה כג הלכה למעשה, שמבחינתם אין איסור בהולדת ריח. הרמא סימן תקיא- ואסור לסחוף כוס מבושם על הבגדים, משום דמוליד בהן ריחא. טז סימן תקיא- למד איסור מוליד ריח מהגמרא בביצה כג ומפסק הרמא ומדברי רשי שהסביר את המוליד לדומה לבורא משהו חדש. אם כך ראינו שלדעת גדולי הראשונים אין איסור של מוליד, ואם כך גם החשש לאיסור הולדת זרם חשמל או מוליד אור, בטל לדעתם. בית יצחק וילקוט יוסף ועוד פוסקים- למדו הולדת זרם אסורה מהפסיקה של הרמא והטז, מהולדה של ריח מכוס מבושם לבבגד. מסקנה- אין איסור לגדולי הראשונים: רמבם, ריף, ראש, בהולדת ריח, ועל אחת כמה וכמה אין איסור כזה מוליד אור או מוליד זרם, אם כך, ביטלנו את חשש איסור הולדת זרם חשמל או מוליד אור בשבת. עכשיו נעבור לחשש איסור בונה וסותר. בתורה לא מוזכר איסור זה, אבל מובא ביחד עם 39 מלאכות האסורות מהתורה משום מלאכה, על ידי המשנה שבת עג- הבונה והסותר. נסביר מהו בונה?? כאשר אומן מסיים ייצור של כלי ומכה מכות אחרונות על הכלי על מנת לעגל, או להרחיב, לקצר או לרבע את הכלי כמתוכנן, גם זה כלול במלאכת 'מכה בפטיש', כמובן פשוט שלבנות ממש כמו שנביא את הירושלמי ודאי זה איסור בונה. ירושלמי שבת פרק ז- מה בניין היה במשכן?? שהיו נותנין קרשים על גבי אדנים. ולא לשעה היתה. כלומר איסור בונה מהתורה לפי הירושלמי, זה בניה שנישארת, ולא ארעית שאיסורה מדרבנן. ניתן כמה דוגמאות ברמבם לאיסור בונה מהתורה ומדרבנן. שהרמבם כותב חייב אז פירושו איסור מן התורה, ושכתוב פטור איסורו מדרבנן. רמבם הלכות שבת פרק י הלכה יב- הבונה כל שהוא חייב, המשוה פני הקרקע בבית כגון שהשפיל תל או מילא גיא הרי זה בונה וחייב, אחד נתן את האבן ואחד נתן את הטיט הנותן את הטיט חייב, ובנדבך העליון אפילו העלה את האבן והניחה על גבי הטיט חייב, שהרי אין מניחין עליה טיט אחר, והבונה על גבי כלים פטור. רמבם הלכות שבת פרק ז- שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד הרי זה דומה לבנין, עושה אוהל חייב משום בונה. אם כך קיימים ארבעה גדרים במלאכת מכה בפטיש: א. הכאה בפטיש במהלך עשיית מלאכה; ב. כל פעולה שיש בה יסוד של סיום; ג. פעולה שדרך האומנים לעשותה בסוף מלאכה; ד. תוצאה המתקיימת בגוף החפץ, המשפרת אותו ממה שהיה קודם לכן עכשיו נביא את הפסיקה של בונה וסותר לחשמל חזון איש שבת סימן נ אות ט- סובר שיש בונה בעת סגירת המעגל החשמלי, וסותר בעת הכיבוי, ופירושו כשמדליק את החשמל מוציא ממוות לחיים. הרב אוירבך והרב עובדיה- אי אפשר לטעון בונה וסותר, משום שאין כאן בחשמל דבר המתקיים לעולם, שהרי בסופו של דבר מתכבה האור. וראינו כמה דוגמאות של הגמרא מכה בפטיש שכך הכלי ממשיך להשאר מתוקן מהמכה האחרונה, מה שאין כן בחשמל שמתכבה, ולא נשאר בקיומו. שות מהרשם חלק ב סימן רמו, שות מי יהודה סימן לה, שות לבושי מורדכי חלק א סימן מז, הרב אוירבך- חולקים על החזון איש, שטוען לאיסור בונה בחשמל, וטוענים שיש שימוש בחשמל, ולא יצירה חדשה כעין בניה, ולכן אין איסור בונה. יביע אומר חלק ט סימן קח אות קפה- אי אפשר לטעון בונה וסותר, משום שאין כאן בחשמל דבר המתקיים לעולם, שהרי בסופו של דבר מתכבה האור. וראינו כמה דוגמאות של הגמרא מכה בפטיש שכך הכלי ממשיך להשאר מתוקן מהמכה האחרונה, מה שאין כן בחשמל שמתכבה, ולא נשאר בקיומו. מסקנה- אין בונה וסותר לרוב הפוסקים שהבאנו. גם בארבע גדרים שהבאנו למעלה לא שייך לאסור מהטעמים שנביא. א- הכאה בפטיש אין כאן. ב- אין פה פעולה שמסתיימת, אלא פעולה שחוזרת על עצמה, הדלקה, כיבוי. ג- אין פה אומן, כל אדם פשוט מדליק. ד- אין פה פעולה תמידית, שהרי האור נידלק וניכבה, אין סטטוס קבוע. נילמד איסור מבעיר מהו?? והאם זה שייך איסור זה בחשמל. שמות פרק לה (ג)- לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת: פשט הפסוק לא להדליק אש בשבת. ניראה את האבן עזרה בפירוש על הפסוק שמסביר שהאיסור הוא להדליק על מנת לבשל. אבן עזרא- לא תבערו אש לאפות לחם ולבשל בשר, כי האש צורך לכל מאכל. שבת דף כ- אמר רב הונא: לא תבערו אש בכל משבתיכם, בכל מושבותיכם - אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד. ככה על הדרך. הגמרא מדייקת שאסור להדליק אש בשבת, דווקא במושבותיכם, אבל במקדש, מותר להדליק, שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. ניראה עכשיו עוד פירוש של הגמרא על הפסוק, רחוק מהפשט, בכל זאת נביא את הגמרא. סנהדרין לה - רבי ישמעאל מחדש עוד חידוש מהו הבערה לא תבערו זה לא לבצע עונש מוות בשבת. לפירוש הגמרא אסור לדון בשבת ולהוציא להורג את מי שהתחייב, ולמדים מהפסוק לא תבערו. ביצה דף כב עמוד- הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה. רמבם הלכות שבת פרק יב הלכה ב- הנותן שמן לתוך הנר הדולק חייב משום מבעיר. בבא קמא דף לד: מבעיר - בצריך לאפרו. רמבם הלכות שבת פרק יב הלכה א- המבעיר כל שהוא חייב, והוא שיהא צריך לאפר, אבל אם הבעיר דרך השחתה פטור מפני שהוא מקלקל, והמבעיר גדישו של חבירו או השורף דירתו חייב אף על פי שהוא משחית, מפני שכוונתו להנקם משונאו והרי נתקררה דעתו ושככה חמתו ונעשה כקורע על מתו או בחמתו שהוא חייב, וכחובל בחבירו בשעת מריבה שכל אלו מתקנים הן אצל יצרן הרע, וכן המדליק את הנר או את העצים בין להתחמם בין להאיר הרי זה חייב, המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב. ילקוט כותב במפורש שהדלקת חשמל איננה אש, ולכן למי שירצה לברך בהבדלה על הדלקת חשמל מברך ברכה לבטלה, כי צריך לברך בורא מאורי האש, ואין פה אש. נביא את הרב הראשי הרב יצחק יוסף בספרו. ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצח - דיני נר להבדלה- ויש שכתבו להחמיר בזה גם מצד זה שאין אור החשמל אש רגיל לגמרי. כי האש נוצרת משלשה גורמים שהם חום וחמצן וחומר בערה. ואם יהיו חום וחומר בערה בלי חמצן, לא יכולה האש להדלק ולהבעיר. ובמנורת חשמל יש שני גורמים, והם, חום הזרם החשמלי, והחוט הדק שבתוך המנורה שהוא חומר בערה. אך חמצן אין במנורת החשמל, ולכן היא סגורה ואטומה לגמרי, כי מרוקנים ממנה כל אויר החמצן, כדי שהחוט שבמנורה לא ישרף ויכלה מיד, ואור נורת החשמל נוצר על ידי ליבון החוט בחום גבוה מאד, וברוב ליבונו הוא מאיר לנו יפה. ואם כן איך נברך עליו בורא מאורי האש, והוא איננו אש, כי חסר לו אחד מגורמי האש, שהוא החמצן. מסקנה- בנורת להט על ידי החשמל מגיע בבית מנורה המתכת לידי יד סולדת אבל אף אחד לא הולך לצרף במים את המתכת, או נישרף משהו ובא להתשמש באפר של השריפה כדברי הרמבם, לכאורה אם האיסור שהמתכת מגיעה לידי יד סולדת איסור מבעיר??? כך להניח על הפלטה סיר בשבת יהיה איסור מבעיר? שהרי הסיר מגיע לידי יד סולדת, ועל ידי הסברא הזאת כל בית ישראל חס ושלום מחללים שבת במלאכת מבעיר??? ברור שלא. ולכן לא מצאנו איסור מבעיר בהדלקת חשמל. נילמד את איסור מבשל בשבת. גם בישול אין לו מקור מפורש בתורה, ומקורו של האיסור במשנה, מלאכה זו נלמדת מהמלאכות ששימשו למעשה במשכן, שם בישלו האומנים את הסממנים (=צבעים) ששימשו לצביעת יריעות המשכן ובגדי הכהונה ונביא את המקור. שבת דף עד: והאופה. אמר רב פפא: שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן, ונקט אופה! - תנא דידן - סידורא דפת נקט. האי מאן דארתח כופרא ( זפת ) - חייב משום מבשל. רמבם הלכות שבת פרק ט הלכה ו- המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכת עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל, וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב, וכן המבשל כלי אדמה עד שיעשו חרס חייב משום מבשל, כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רך הרי זה חייב משום מבשל. ירושלמי פרק ג- חייב מן התורה רק אם יש אש מתחת לתבשיל. שבת לט- המבשל בחמה מותר, בתולדות החמה אסור מדרבנן, לדעת רבי יוסי גם בתולדות החמה מותר. המבשל בחמי טבריה אסור מדרבנן. שבת מ- המבשל בחמי טבריה שזה לא שייך לאש ועדיין יש איסור מדרבנן. רשי- מפרש מבשל בחמה מותר, טעם ראשון שאין דרך לבשל כך, טעם שני שלא יטעו ויחליפו לבשל באש. רמבם שבת כב- מותר לבשל בחמה כיון שלא יטעו להחליף באש. רמבם שבת פרק ט- המבשל בחמי טבריה איסורו מדרבנן. שות מהרשם חלק ב סימן רמו- סובר שכל מה שלא היה במשכן איסורו מדרבנן לעולם. מסקנה- פשוט שחשמל זה לא אש לפי הירושלמי, כי זה לא אש ממש, חוט להט גם ודאי לא אש, שהרי אש דורשת אויר לעצם הבעירה וחוסר האויר במנורה מונע שיהיה אש. נצרף גם את הטעם של רשי שמותר לבשל בחמה כי אין דרך כך, אף על פי שיתבשל ממש, והוא הדין לגבי חוט להט שיש חום ויכולת לבשל, אבל אין הדרך לבשל, שדרך מנורה להאיר ולא לבשל. ולכן לא מצאנו איסור מבשל בהדלקת חשמל. נילמד את איסור עובדין דחול. איסור זה גם לא מפורש בתורה, נושא האיסור הזה הוא שלא נעשה דברים מסוימים כמו שאנחנו עושים בחול, אז מה נעשה?? נעשה שינוי. האיסור נילמד מן הגמרא, נביא כמה מקורות. שבת דף קמז: אבל לא מתעמלין. רמבם הלכות שבת פרק כא הלכה כח- סכין וממשמשין בבני מעים בשבת והוא שיסוך וימשמש בבת אחת כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, ואין מתעמלין בשבת, אי זה הוא מתעמל זה שדורסים על גופו בכח עד שייגע ויזיע או שיהלך עד שייגע ויזיע, שאסור ליגע את עצמו כדי שיזיע בשבת מפני שהיא רפואה, וכן אסור לעמוד בקרקע דימוסית שבארץ ישראל מפני שמעמלת ומרפאה. שבת דף קיג- וכבדתו מעשות דרכיך, וכבדתו - שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי. מעשות דרכיך - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. רמבם הלכות שבת פרק כד הלכה א- יש דברים שהן אסורין בשבת אף על פי שאינם דומין למלאכה ואינם מביאין לידי מלאכה, ומפני מה נאסרו משום שנאמר +ישעיהו נח+ אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי ונאמר וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר, לפיכך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת ואפילו לדבר בהן כגון שידבר עם שותפו מה ימכור למחר או מה יקנה או היאך יבנה בית זה ובאי זה סחורה ילך למקום פלוני, כל זה וכיוצא בו אסור שנאמר ודבר דבר דבור אסור הרהור מותר. הרמבם בתשובה סימן שו - מסביר איך אפשר לדעת מה אסור משום עובדין דחול?? והוא כל דבר שעל ידי הפעולה שיעשה, יבוא לעשות אחת מ39 מלאכות האסורות בשבת. יש עוד הרבה דוגמאות בנושא עובדין דחול, אבל מספיק מה שהבאנו. מסקנה- להדליק אור או לעשות פעולה חשמלית אחרת, אין טירחה לעשות, ואין עוד המשך פעולה לעבור איסור תורה על ידי זה. כך שאין איסור עובדין דחול שייך לחשמל. נלמד מה הדין של ניצוצות של אש בעת ההדלקת החשמל שיוצא לפעמים. אז גם בזה אין דבר מפורש בתורה, אבל נילמד את המקורות בעיון. משנה בביצה פרק ד- אין מוציאין האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר וכו'. רעב- אין מוציאין את האור, משום דמוליד ודמי למלאכה שבורא האש הזה ביום טוב. כלומר לדעת הרב זה איסור מדרבנן. טז אורח חיים סימן תקב סק א- סובר שהאיסור בלהוציא אש ביום טוב, לא דומה למלאכה שבורא את האש, אלא ממש בורא. כלומר איסור תורה לדעת הרב בניצוץ שיצא. רב פעלים חלק ב אורח חיים סימן נג- מביא את את המחלוקת בין הטז לרבינו עובדיה ולא מכריע, וניראה בתשובה של הרב שהוא נוטה לומר שהאיסור מדרבנן. שבת דף עה- והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו: מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות. כלומר רבי שמעון מודה שאסור לעשות פעולה שמותרת בשבת, ועל ידי הפעולה הזאת יקרה דבר שאסור לעשות בשבת, ואף על פי שהוא לא מתכוין למלאכה הזאת. אבל בספק אם יקרה, לא כתוב שמודה שאסור. גם אם זה ודאי יקרה, אבל זה לא נח שזה יקרה, גם זה לא אסר רבי שמעון. כך פוסק הרמבם הלכות שבת פרק א הלכה ו. בעל הערוך תוספות שבת קג- סובר אפילו פסיק רישא מותר. כלומר שעושה פעולה שמותרת בשבת, ועל ידי זה, ודאי יקרה מלאכה האסורה בשבת, אם זה לא נוח שזה יקרה מותר, אפילו באיסור מהתורה. התוספות חולקים, וסוברים שזה אסור מדרבנן, שהרי יודע בבירור שיגרם פה במעשה המותר שלו שיעשה, מלאכה האסורה בשבת. כדברי בעל הערוך יש עוד גדולי ראשונים שפסקו כמותו והם: ריף, השאילתות, הרמבם הקודם שהבאנו. שולחן ערוך סימן שטז- כותב שמותר לסגור את התיבה אף על פי שאני יודע שיש שם זבוב וזה צידה מדרבנן, כי אין עניין לצוד זבובים, ולכן האיסור בצידה זאת היא מדרבנן. אם כך גם השולחן ערוך פוסק שבדבר שיקרה בודאי אם לא נתכוונתי למלאכה הזאת והיא אסורה מדרבנן מותר לעשות. ביצה לד- תניא מפצעין את האגוז במטלית, ואין חוששין שמא תקרע. ופירש רשי, ואפילו נקרעת לא איכפת לן, דאין זה קורע עמ לתפור. אם כן גם רשי מפרש שאם נעשית מלאכה מדרבנן והוא לא מתכוין אין בזה איסור. ולמה האיסור מדרבנן?? כי הגמרא מדברת על קריעה שלא התכוין אליה, וזה איסור מדרבנן, כי איסור תורה בקריעה יהיה, רק אם קורע על מנת לתפור. בואו נעשה עכשיו סדר בכל הפסקים שהבאנו, על מנת שנילמד מה הדין לגבי ניצוץ שיוצא לפעמים מן החשמל בעת ההדלקה. אז למדנו שניצוץ של אש יש מחלוקת בין הטז לבין רבי עובדיה מברטנורה, אם זה איסור מן התורה או מדרבנן. למדנו שיש מחלוקת בפסיק רישא דלא ניחא ליה אפילו באיסור מהתורה שמותר לדעת הערוך, השאילתות, ריף. על אחת כמה וכמה אם האיסור מדרבנן יהיה מותר. לעומתם חולקים התוספות ועוד.. שיש איסור מדרבנן. לפני המסקנה נביא את דברי החזון איש שגם סובר שניצוצות מן החשמל איסורם מדרבנן. החזון איש סימן נ אות ט- שאף שנצוצי אור נתזין זה אחר זה בתמידות מחוט החשמל אין זה מבעיר, אלא יש בו שבות שאין מוציאין אש מן האבנים. נביא את דבריהם של מנחת שלמה, והרב רבינוביץ, ומכון צומת. אין איסור ודאי להשתמש בחשמל בשבת, אבל נהגו במאה שנים האחרונות להחמיר מהטעם שלא ברור מה בדיוק אסור, ומהטעם שלא תשתנה השבת. מסקנה- לדעת רבי עקיבא מברטנורה שגם אם יוצא ניצוץ של חשמל איסורו מדרבנן. בעוד שזה לא ודאי שברגע שתדליק את הנורה יהיה ניצוץ של חשמל. וגם אם כן יצא ניצוץ של חשמל בעת ההדלקת נורה, אז נסמוך על גדולי הראשונים והם: בעל הערוך, ריף, השאילתות, שברגע שזה לא נוח לנו ולא טוב לנו הניצוץ, וידענו שזה יקרה, אז מותר. לכן יש פוסקים אדירים שלפי מה שלמדנו פשוט שמותר להשתמש בחשמל אף על פי שיצא ניצוץ. סיכום: לאור מה שלמדנו, מותר להדליק או לכבות חשמל בשבת, מלבד לעשות פעולות שהם מלאכה, כמו בישול בחשמל, אפיה בחשמל, מכונת כביסה, שהרי ניתנה השבת להתענג, ולא לעבוד. ולכן להדליק אור זה עונג ואין פה שום מלאכה, ולכן מותר.
נו איפה למדת אתה ילד קטן?
אחד שבין | 06-04-2020 16:36
אל תתחכם
תלמיד חכם!
אחד העם | 04-04-2020 19:59
ממה שלא אמרת, משתמע שהרב אבינר מחסיק בקרנות המזבח. ישר כח!
אתה תלמיד חכם!
אחד העם | 04-04-2020 19:55
אינני מאמין שכזה אפשרי! ישר כח!
לכותב מס' 6
תגובה | 03-04-2020 16:13
קראתי את כל מה שכתבת, על אף אורך הדברים, ומצאתי את דבריך הגיוניים. נראה לי שלפעמים, מרוב פרשנות, מתרחקים מן הטעם המקורי למצווה ולכן מאבדים את הכיוון.
היתר חשמל בשבת
אמ | 29-03-2020 15:17
זה נכון מאוד מה שכתבת וגם גדולי הפוסקים ידעו את זה אלא שרצו שלא תתחלל השבת והוא מעין גדר מסוים רק תדע שיש כלל שפוטר את כל ענין המוליד שהרי מוליד זה גזירה ולא מדמים מילתא למילוא לא בגזירות חזל ולא בדינים מהתורה לדוגמא יש איסור ללבוש נעלי עור בכיפור וט באב משו נוחות והרי היום הקרוקס נוח הרבה יותר מנעלי העור ואף אחד לא אוסר קרוקס מדינא עוד כלי פלסטיק יש בו את כל הגשרים של כלי שיש לו כלי קיבול ומשמש לקבלה ושימוש רב פעמי אבל כל הפוסקים כתבו שאין צריך להטביל כיוון שלא מדמים מילתא למילתא לא מהתורה ובטח לא מגזירות חזל אפילו שהטעם מתקיים ולכן לא שייך לאסור מוליד חשמל אפילו אם היה שייך טעמם של חזל כל שכן שלא שייך שהרי לא בורא שום דבר חדש וזה לא ממשי ואין שום מוליד בדבר כזה ואת התוצאה של. וליד לא אוסרים לדוגמא להדליק מאוורר אם נגיד שיש כאן איסור מוליד הרי שלא התוצאה אסורה שזה האיוורור של המאוורר שכן מותר לסובב עם היד את המאוורר אלא שהחשמל שבפנים אסור וזה אין בשום גזירת מוליד אפילו אם היינו מדמים כל שכן שאסור לדמות מלתא למלתא בגזירות חזל ואין לאף רב בעלות על התורה ולכן גם אם אמר שאסור אין זה אומר שאסור שצריך להביא ראיות חותכות לדבריו ואם אין לו אפילו יהיה גדול כיהושוע בן נון לא שומעים לו וכמו שאמרו להדיא בגמרא ולכן לא אומרים טענות של הבל שהרבנים ידעו ודאי את מה שאתה אומר ופסקו הפוך כי אם כן שום רב לא היה חולק על קודמו שכן היה צריך להגיד לעצמו דודאי קודמו יודע את הראיות שלו ואף על פי כן סבר אחרת ואם כן איך נהייתה מחלוקת זה ברור שלא מסתכלים על גדלות האדם אלא רק על טענותיו שכל גדלותו הוא מחמת טענותיו וראיותיו וזה ברור ונמצא בהמון מקומות מי שרוצה שיסתכל בתשובת הרי״ד סימן ו שהיה מגדולי הראשונים וכך כתב שלא מסתכלים על גדול אפילו אם הוא ענק שבענקים אלא רק בראיות מהשס שזה הקובע
זה לימוד זכות לאלו שאינם שומרים שבת.....
משה | 26-03-2020 9:30
אבל רובם של הפוסקים ידעו ללמוד קצת יותר טוב ממך, וכנראה ידעו שחשמל אסור. אל תתלהבו מהיתרים.
7
הלכה צריך ללכת איתה תמיד! א"א שכשנוח משנים!!!
מישהו שמאוד אכפת לו | 25-03-2020 19:59
הנושא מבטא מספיק טוב
8
צודק אבינר, אסור להשמע להוראות רבנים ספרדים.
פייבוש | 25-03-2020 20:11
הרבנים הספרדים לא בקיאים בהלכה. טוב יעשו אם יוועצו ברבנים אשכנזים ליטאיים החכמים וטובים מהם.
ל8
חי | 26-03-2020 16:12
מה זה הזלזול ברבני ספרד?! אם קשה לךעם הפסקים של רבני מרוקו תאשים את עצמך וחס וחלילה רבנים גדולים!
9
יש להחמיר!!!
להחמיר | 28-03-2020 20:05
להחמיר להחמיר ולהחמיר!! כך פוסק תמיד החייט אבינר שהוא מומחה גדול במדידת חצאיות של ילדות בגן.
10
הרב צודק ולא לחפש קולות לא יודע ממי
שרון | 29-03-2020 7:44
כל הכבוד לשומעים לדברי הרב
11
היתר בהשתמשות בוידאו ביום טוב
אמ | 29-03-2020 14:50
איזה רצינות זו לקבוע פסקים מהפסקי תשובות ספר שציטוטים לא מדויקים והמון טעויות מה אם זה היה הרמה של הרופאים וככה היו אומרים לחולים מזמן חולים היו מתים להביא ראיות מספרים שמעתיקים מספרים וכו ככה לא מורים הלכה לגופו של הענין חשמל אינו אסור מדאורייתא בשום צורה דאם היה אסור מהתורה משום בונה אז היה אסור לסגור דלת שזה גם בונה בבנין קרקע ומותר לפתוח הדלת כיוון שעשוי לפתיחה וסגירה והוא הדין למעגל חשמלי ואם נאמר שאסור מדרבנן משום מוליד עדיין זה רק אם מוליד זרם חדש (שזה עצמו חידוש וכבר תמה על זה הרש״ז אויערבך בקונטרס על החשמל של פרופסור לב עיין שם) ולא אם מוסיף זרם הרי להדליק אש ביום טוב אסור משום מוליד אבל אף אחד לא אוסר להגביר האש אפילו שב הולדה יש מוליד ואותו דבר כאן ולכן אל לנו לשקר לציבור ולומר שאסור ואם רוצים שלא יגרם מכשול צריכים להגיד האמת ולא לומר שיש איסור לכל השיטות כי זה אינו נכון ואינו אמין ובפרט לא להביא ראיות מספרים שהם עצמם צריכים ראיות לדבריהם כמו שאמרו חזל ערבך ערבא צריך ואין לסמוך על קיצורים לא להקל ולא להחמיר וכואב לראות שרבנים מבוגרים וחכמים מביאים ראיות מספרים שקטנים מהם בחכמתם
12
אני השתמש בזום ,אין סיבה שלא
יהודי | 31-03-2020 0:49
חג שמח
13
בנערינו ובזקנינו נלך
אליהו | 02-04-2020 9:04
בנערינו ובזקנינו נלך - ( משה לפרעה ) האם יש להתיר - השימוש בZoom בליל הסדר. ? לכאורה , שאלה הלכתית..האומנם ? ראשית כל , מותר לא להשתמש בZoom . מצד שני , האם יש מקום להתיר מטעם פיקוח נפש. הרבה מאד זקנים נמצאים לבד בליל הסדר. חלקם סובלים ממכת בדידות נוראית. לא הגיע זמן שהרבנים יכירו בכך שבדידות בליל הסדר היא יכולה להיות סכנת חיים. החרפת הדיכאון יכולה להביא לסכנת חיים ממש. שמדובר באוכלוסיה גדולה צריך להיות עיוור לא להפנים שאכן יש סיכוי , ויותר מסביר שחלק קטן יגיבו בצורה קשה לבדידות בליל הסדר . מטעם זה - ספק פיקוח נפש - יש להתיר , . ההיתר הוא לא היתר רבני . זה פשוט היתר אנושי. ולפעמים עלינו להחליט כבני אדם.כך עשו קבוצת רבנים ספרדים שכן לבשו עוז להתיר השימוש בzoom ונתנו הנחיות בנידון. הם אולי מיעוט אבל בענייני פיקוח נפש - מותר ללכת אחר המיעוט , במיוחד שהאחריות על הזקנים היא של כולנו. לסיכום - בנערינו ובזקנינו נלך - בנערינו ובזקנינו נחגוג את חג הפסח - שכולם ירגישו התרוממות החג.התרוממות רוח שיש סבירות גבוהה מאד יסייע ויחזק זקנים בתקופה קריטית זו. לכן, ההיתר חשוב . ואף חשוב להתיר ואף לעודד השימוש עבור אלפי זקנים מסורתיים ודתיים שזקוקים כמו אויר לנשימה לשמוע את הנכדה או הנין שר מה נשתנה הלילה הזה . הרבנים טרם קלטו שנגיף הקורונה מפחיד את כולם , אך על אוכלוסיית הזקנים נוצר מתח גדול מאד מאד - שהופך את ההשתתפות בליל הסדר דרך zoom לפיקוח נפש ממש. בנערינו ובזקנינו נלך - בנערינו ובזקנינו נחגוג
שבת קודש
יאיר | 03-04-2020 14:34
שבת היא קודש וצריך איך שהרב אבינר אומר ואני מאחל לעצמי לשמור את השבת כהלכתה כי אין כבר דורות שיגידו לכם איך לשמור שבת וקריאת התורה. דאגו להשחית ולעוות הכל הלא ברור לכולם שאסור אז מה השאלה בכלל לא היה צריך לרשום מגילות בשביל זה כל העיוות שנעשה במשך השנים מעשה של תרבויות אחרים שיהיה שבת שלום וחג שמח
14
ניקח לדוגמא מלון
יעקב | 07-04-2020 22:41
אתה הולך בכוונה תחילה למלון, ומודע מראש ולא בשעת הדחק, למצלמות אבטחה, דלתות חיישנים דברים אחרים המושפעים מהתזוזה שלך, כמו כן הצוות שינו בהכרח שומר מצוות, אם ביקשת ממנו מגבת או אפילו נייר טואלט, יעשה את הפעולה על ידי הפעלת חשמל לפי זה אסור ללכת לבתי מלון בימים רגילים
15
עולם החרדה
מאיר'ק | 13-04-2020 11:13
דעו לכם חרדים אהובים אך מסכנים, כי חזל שאותם אתם מוקירים , וגם אני מאד מאד מוקיר, אמרו שבדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו. ואכן ככל שתלכו בחומרותיכם השכלתניים החשוכים וההזויים - כך באמת ובתמים יוליכו אתכם ויוכיחו אתכם דוקא עמוק יותר ויותר בדרך זו שלכם לחזק אתכם בהבליכם עד ליום שתחזירו בהכרח את נשמתכם לבוראיכם - ואבוי לחיים שלמים שלכם שנאבדים בדמיונות של רוחניות שווא. הבחירה באמת בידכם כמאמר חזל באיזו דרך תבחרו ללכת, ובאיזה מנהיגים תתנו את אמונכם - והמבין יבין. חג שמח לעם ישראל וישועה קרובה