אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה: פרשת ויקהל בימים של בידוד

הבידוד הוא קשה ומאתגר במיוחד את האדם המודרני, המאופיין, בהתאם לתפיסתו של הרב סולביצ'יק "כל המתרחש אצל האדם המודרני נראה כאילו הוא חסר תוכן פנימי, כאילו הכל צף על פני השטח, כאילו אין אצלו תחום של פרטיות", אולי זו ההזדמנות שלנו להסתכל פנימה אל תוך עצמנו ואל תוך הבית פנימה

עו"ד על הפרשה: פרשת ויקהל בימים של בידוד
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קהילה מבודדת – "עת לחבוק ועת רחוק מחבק"

אחרי שמשה מקבל, בפרשיות הקודמות, תוכניות מפורטות בדבר בניית המשכן וכליו. פרשת ויקהל מתארת את תהליך הביצוע והבניה. כדי להתחיל בבניה קורא משה לכל בני ישראל. "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם".

עוד באותו נושא

צפו: פרשת ויקהל פקודי עם הרב חגי לונדין

משמעות המילה 'ויקהל' הינה התאספות וכינוס, ושורשה נגזר מהשורש 'קהל'. תפקיד הכינוס, שמכנס משה את בני ישראל בפרשה, נועד כדי לבנות חיי קהילה תקינה. ההתקהלות בפרשת ויקהל מגיעה אחרי התקהלות אחרת שמצינו בפרשת כי תשא, אותה קראנו שבוע שעבר, אז קראנו "ויקהל העם על אהרון". אם בפרשת כי תשא התוצאה היתה בניית עגל הזהב.

הצורך של האדם בחברה הוא צורך בסיסי, היה זה אריסטו ששנה לנו 'שהאדם מטבעו הוא חיה חברתית', אכן האדם הוא יצור חברתי אך לא רק והרב סולבייצ'יק מבהיר שהאדם הוא יצור מורכב, הוא יחיד אך הוא יחיד שצריך לכלל, "גדולת האדם משתקפת בסתירה הפנימית שבקרבו, בטבעו הדיאלקטי, בהיותו יחידי ובלתי קשור באיש, עם התייחסות לאתה והשתייכותו למבנה קהילתי".

היהדות מכירה בערך 'הקהילה'. החל מהקריאה 'לא טוב היות האדם לבדו', עבור לעקרון שמובא בספר משלי "איש רעים להתרועע ויש אהב דבק מאח", ומכאן קצרה הדרך לקביעתו של הלל הזקן "אל תפרוש מן הציבור".

מרתק בהקשר זה הדימוי שמוצא ר' יהודה הלוי, בספרו ה'כוזרי' כדי לתאר את היחסים שבין הפרט לבין הכלל: "כי היחיד בכלל הצבור כאבר האחד בכלל הגוף. אלו היה מקפיד הזרוע על דמו כשהוצרך אל ההקזה, היה נפסד הגוך כולו ונפסד הזרוע בהפסדו. אך ראוי ליחיד לסבול הצער גם המוות בצד תקנת הכל. והנחוץ ממה שיעיין עליו היחיד הוא חלק הכל, שיתננו ולא יתעלם ממנו". כלומר יחסי הפרט והכלל הם כיחס אבר מאברי הגוף לגוף כולו, וכשם שהגוף צריך את סך כל החלקים כדי להיות שלם, האבר צריך את הגוף כדי לקבל משמעות שלו, איבר המנותק מהמכלול חסר ערך ממשי.

בקריאה של משה 'ויקהל' בעצם ההתכנסות מבקש משה רבינו ללמד מהי קהילה בריאה, וכיצד יש להשתית חברה בריאה. לפי הפרשה אורחותיה של חברה צריכים להיות מושתת על שני אדנים.

הראשון, שמירה על כבוד האדם. משמעותה של זו מושתת על הציווי לשבות מכל מלאכה ביום השבת, כפי שמשמיענו יהושע השל: "במים הסוערים של הזמן והעמל, יש איים שקטים אליהם יכול לגשת האדם ולתבוע את כבודו. האי הוא היום השביעי, השבת, היום בו נחלץ האדם מצורכי היומיום וזוכה לדבוק ברוח". אך לא רק כבודו של האדם מובטח באמצעות השמירה על יום השבת אלא אף יותר מכך השבת משמעותה 'אחדות', כפי שממשיך יהושע השל ומסביר "השבת היא יום של אחדות, הסכמה ושלום בין אדם לחברו, בין אדם לבין עצמו, ובין האדם לכל הסובב אותו"

והשני בניית מסד רוחני כללי של 'עשיית המשכן'. המשכן במהותו, ובין תכליותיו עומדת 'אחדות בני ישראל'. כך למשל מסביר האורח חיים את הפסוק שאנו נקרא בפרשת פקודי "ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד, ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו". על משמעות התמיהה מדוע נאמר שבני ישראל עשו את המשכן, הרי מי שבנה את המשכן היה בצלאל בן אורי, עומד האורח חיים, ומבהיר: "כינה לכולם יחד הגם שמהם הביאו הנדבה מהם עשו מלאכה, יאמר על כללותם שעשו הכל." גם האחדות מהווה מסד בעולמה של יהדות. כך למשל אנו מוצאים "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".

כך גם בחיי האומה הישראלית, ר' שלמה יצחקי, מגדולי פרשני המקרא, מסביר את הפסוק בספר דברים "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", באופן הבא: "אימתי נקרא הקדוש ברוך הוא מלך? כשמתאחדים יחד שבטי ישראל – בהתאסף יחד באגודה אחת ושלום ביניהם – הוא מלכם, ולא כשיש מחלוקת ביניהם". כך גם בניסיון להסביר את טעמם של החגים קובע הרמב"ם שעניינם בין היתר: "ימים טובים הרי כולם לשמחות ולהתקהלויות הגורמים הנאה שהיא הכרחית לאדם על הרוב, והם גם מועילים בהתקרבויות הדרושות להיות בין בני אדם בקיבוצים המדיניים". ובשו"ת משנה הלכות נפסק: "דאין לך דבר יותר גדול מלהרבות אחדות וחברות בישראל".

בעקבות התפרצות נגיף הקורנה בעולם, והתמודדותה של מדינת ישראל, נדרשים אזרחי המדינה לבודד עצמם אלו מאלו. התקהלויות אסורות, אירועים מתבטלים, שמחות נדחות, מקומות עבודה מפטרים עובדים, בתי כנסת נסגרים. בתי ספר, מוסדות השכלה גבוהה, תיאטראות, מקומות בילוי ופנאי הכל סגור. ותחת זאת מצווים אזרחי המדינה להישאר בבתיהם ולצמצם את היציאות למינימום הנדרש.

הבידוד הראשון בהיסטוריה הישראלית, היה בארבעה עשר בניסן שנת 2448 לבריאת העולם, עם ישראל משועבד במצרים.  בני ישראל מצווה להישאר בביתו, כל אחד עם משפחתו מבלי לצאת מן הבית. עם ישראל מצווה לבודד עצמו מן המצרים, לשבת כל אחד עם משפחתו ולאכול את קרבן הפסח. על רקע האירוע הזה בני ישראל נגאלים ויוצאים ממצרים.

אנו חיים בתקופה מיוחדת וגדולה. קשה לדעת ולהבין את טיבם של ימים אלו ומשמעותם, ואלו ייבחנו בראיה היסטורית. כאשר נצליח להתרומם מהמקום בו אנו עומדים ולהסתכל על הדברים ממעוף הציפור. בניסיון להבין את המציאות מסביר הרב סולובייצ'יק "אדם המסתכל בשטיח נהדר, מעשה חושב, שציור מרהיב עין רקום עליו – מצדו השמאלי. האם הבטה כזו תיהפך מקור חוויה איסתטית נשגבה? לדאבוננו הגדול, אנו רואים את העולם מסיטרו השמאלי; לפיכך אין בידינו לתפוס את מסגרת ההוויה הכול-כוללת שרק בתוכה אפשר לגלות את תכניתה ומהותה של פעולת הקדוש ברוך הוא".

מסביר הרב סולבייצ'יק לעיתים האדם רואה את התמונה מהצד ההפוך שלה, שם מאחורי היצירה, מאחורי השטיח המרהיב, ניתן למצוא קשרים מרובים, חוטים סבוכים, קשה לראות מה טיבה של יצירה מנקודת מבט זו, אולם ככל שאדם מגביה עוף או משנה את נקודת ההתבוננות שלו הדברים מתבהרים יותר ויותר.

החכם באדם, שלמה המלך, בספר קהלת לימדנו שלכל דבר 'עת' וזמן משלו. "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים". פרק זה מביא שלמה מכלול של עיתים שמלווים את חייו של אדם, רגעי שמחה לצד רגעי עצב, זמני מלחמה לצד רגעי שקט, בכי לצד שמחה. אחד הדברים עליהם מכריז שלמה המלך זה "עת לחבוק ועת לרחק מחבק". יש דברים שהריחוק ובידוד החברתי על אף הצורך הגדול שבו הוא הדבר הנכון. הגם שאין מדובר באידיאל, יש מצבים בחיי הפרט ובחיי האומה שגודל השעה מחייב התרחקות והתכנסות אל תוך הבית, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.

הבידוד הוא קשה ומאתגר במיוחד את האדם המודרני, המאופיין, בהתאם לתפיסתו של הרב סולביצ'יק "כל המתרחש אצל האדם המודרני נראה כאילו הוא חסר תוכן פנימי, כאילו הכל צף על פני השטח, כאילו אין אצלו תחום של פרטיות", אולי זו ההזדמנות שלנו להסתכל פנימה אל תוך עצמנו ואל תוך הבית פנימה.

==

אלישי בן-יצחק, עורך דין ומגשר, רצה במרכז האקדמי ערי מדע ומשפט' ובעל משרד לעריכת דין.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מעורר השראה
רמי | 19-03-2020 22:25
התחברתי לדברים, מעניין מאוד, כל הכבוד
2
ישר כח
עמית | 21-03-2020 22:32
אהבתי, חילך לאורייתא
3
אהיה אשר אהיה בטוב וברע....
משה אהרון עו"ד | 21-03-2020 22:33
מתוך הבלוג האישי : כי זה כל האדם 2 חידת הסבל האנושי - האמונה באלוהים 20/03/2020 16:46:26 בסד. אמונת אמת נבחנת בצד האפל של המטבע בצד הרע של הגמול האלוקי. בצד של הסבל האנושי. שצריך להאמין כי האלוהים - זה עיסקת חבילה זה גם צד שותק,ניסתר ובלתי ידוע. שכולל גם סבל אנושי. שאת חידתו זה של הסבל איננו יודעים לפשור . ובדרך כלל קשה גם לפענח אותו. שגם דווקא לעניין זה הוזהרנו על ידי התורה כי מחוז הערפל הזה של חיינו . הוא בבחינת : הניסתרות לה' אלוקינו. והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. לעשות את כל דברי התורה הזאת . ומעלת העמידה באמונה ובבטחון בכל סבל. כה גבוהה שהיא כעין הענקת חיים לאלוהים בתודעת כל אדם המתת הגבוה ביותר של הצלם לאלוהיו וראו לעניין זה,את קל וחומר הבא . אברהם שהאמין בה' על כל הבטחותיו הטובות לעתיד . מכריזה עליו התורה שעשה בכך צדקה עם הקבה. והנה אם אדם ממשיך להיות איתן באמונתו ובבטחונו בקבה גם מתוך הסחי וסבל בחייו. הוא לא רק עושה צדקה עם האלוהים אלא גם משפט שהוא בכך כאמור מאשש,מחייה ומחדש את דמותו של האלוהים בתודעת האדם. והנה במצב זה של סבל כאמור ,יש אפילו מעלה גבוהה יותר . של המלכת האלוהים בכך שהאדם מנצל את הסבל שעובר עליו גם לחשבון נפש נוקב לשפר ולתקן כל שלאל ידיו...... ובפרט במערכת יחסיו עם כלל האדם משה אהרון
4
המשך לתגובה קודמת - על הסבל האנושי
משה אהרון עו"ד | 21-03-2020 22:34
כי זה כל האדם 2 - בלוג אישי [תפוז אנשים] בהמשך לרשימה קודמת על הסבל האנושי - אלוהים בטוב וברע 21/03/2020 22:22:41 בסד. בהמשך לרשימה קודמת על הסבל האנושי : המקרא : ============ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם. יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם הדברים: =========. שמו של הקבה : אהיה אשר אהיה דווקא בהיקשר של גאולה, חייבים להפנים את מהות האלוקות הטבועה בשם ה' : אהיה אשר אהיה משל אומר לנו הקבה [כפי שאמר למשה] : אהיה אשר אהיה אהיה - אהיה בטוב לכם. ואהיה מאושר יותר שאם תאשרוני [אשר] גם ברע לכם . בבחינת : אשר אהיה ובכל מקרה אהיה גם אהיה