יציאה כשרה: בת עמי מגלה את הפאבים של י-ם והפעם – הגוב

  הגוב מבפנים

מיטל ואני בחרנו להעביר את ליל חמישי בגוב, פאב חדש שממוקם במרכז העיר ירושלים, בין סמטאות העיר העתיקות.

הכניסה לגוב מלווה בהפתעה נעימה. העיצוב של המקום משלב בין הישן לחדש, ובתוך הפאב יש קשתות מאבנים ירושלמיות עתיקות לצד פלזמות ענקיות, קירות צבועים באדום וטריבונות.

הגוב מחולק לשני חלקים, החלק החיצוני(מקורה) בו יש מספר שולחנות ישיבה ושתי טריבונות. אתם בטח תוהים למה בפאב יש טריבונות, התשובה לכך היא שהגוב הוא פאב ספורט שבו משדרים כמעט בכל ערב משחקים ואירועי ספורט חשובים. בחלק החיצוני של הפאב מלבד הטריבונות המרשימות קיים מסך ענק ופלזמה.

האווירה במשחקים משלהבת, עשרות אנשים יושבים על הטריבונות והשולחנות וצופים במשחקים בסאונד מלא מול מסך הענק.

בחלק הפנימי של המקום, יש שולחנות ובר וגם בו, מפוזרות פלזמות רבות שבהן משודרים משחקים ואירועי ספורט, אך ללא ווליום. זאת כמובן, לטובת הבנות שבינינו או סתם כאלה שלא ממש מתעניינים בספורט.

מיטל ואני הגענו ביום של אירוע ספורט חשוב, אני באמת רוצה לספר לכם איזה משחק שודר, אבל כראוי לאישה שמפתחת את הסטיגמה, אין לי מושג אם זה היה כדורגל, כדורסל, או משהו אחר עם כדור. אחרי התלבטות קצרה, החלטנו לוותר על התענוג של לשבת עם גברים מתוחים וכוססי ציפורים והחלטנו להתמקם בחלק הפנימי שהיה כמעט ריק.

התיישבנו וחיכינו. חיכינו עוד קצת ועוד טיפה ועוד רגע וזכינו לקבל תפריטים. נכון, ביום חמישי, בגלל העומס, השירות ברוב המקומות איטי, אבל בשעה 22:00 המקום היה חצי ריק ואין שום הצדקה לזמן שחיכינו. בשעה טובה, קיבלנו את התפריטים וגילינו תפריט פאבים נדיר, מגוון רחב מאוד של אלכוהול במחירים זולים יחסית, ותפריט אוכל מעניין מאוד עם מנות עשירות ומגוונות. דבר אחד מעצבן בתפריט של הגוב, הבירה מהחבית מוגשת בכוסות של 400ml במקום ה1/3 וה1/5 המקובלים, אבל המחירים דומים למחירי חצי ליטר בירה במקומות אחרים(22-25). לצד מנות הפאבים הסטנדרטיות, קיימות מנות משודרגות רבות עם שילובי טעמים שנשמעים מעניינים. האמת, הכל נראה טעים ומיוחד ולא ממש ידענו במה לבחור. רצינו להזמין שתייה ולהתייעץ עם המלצר לגבי האוכל, אבל שוב חיכינו זמן רב עד שהגיע המלצר לקחת את ההזמנה, כשהוא הגיע, הוא היה סבלני וחייכן והמליץ לנו על המנות הטובות.

מיטל הזמינה סטלה(24),האיטלקי–רצועת סינטה צרובות עם פטריות פורטובלו(62) וצ'יפס בטטה(27) ואני הזמנתי דאבל די-חזה עוף צרוב בגריל עם בטטות מזוגזגות בסירופ מייפל(49) וגו'ני בלאק(41). לשתייה חיכינו זמן רב ולא סביר, בינתיים התנחמנו בזה שהמוזיקה טובה. הפלייליסט שמתנגן במקום מורכב בעיקר מלהיטי רוק משנות ה-70-80-90 וכמעט אין להיטים עכשוויים שנטחנים בגלגל"צ.

השתייה הגיעה וקצת אחריה גם האוכל. אין מה לומר, השף, שי קפויה, יודע לעשות כבוד למנות שהוא מגיש. מנת הסינטה עם פטריות הפורטבלו ערבה לעין ולחיך, פטריות פרוטבלו הן מעדן בפני עצמו וכשמכינים אותם כראוי, זה מושלם. רצועות הסינטה היו עשויות יתר על המידה אך טעמם, שעשה כבוד לנתח המשובח חיפה על כך. הדאבל די, הייתה מנה מושלמת. חזה העוף הצרוב בגריל היה רך ועסיסי ולא נפל למקום הקלאסי של חזה העוף שבמקומות רבים הוא קצת יבש. הבטטות המזוגגות ברוטב מייפל, היו מדהימות, קשה לעמוד בפני הריח המתקתק של הבטטות וגם הטעם משובח. השילוב של המייפל עם המתיקות של הבטטות יוצר מנה ייחודית וטעימה. צ'יפס הבטטה סטנדרטי ולא ממש טעים ואפילו ביחס לצ'יפס הוא מלא בשמן. בסה"כ, האוכל במקום טעים מאוד, המנות גדולות ועשירות וזה בהחלט כיף גדול לשבת בפאב ולהתפנק עם אוכל איכותי ברמה גבוהה.

בתום הערב, ישבתי לשיחה עם אחד מהבעלים, גני מידד. את המקום פתחו מידד ושותפו יונה משען לפני ארבעה חודשים. כל אחד מהם חלם בנפרד על הקמת פאב ובהמשך זה נהיה חלום משותף. מידד ומשען משחקים יחד בקבוצת פוטבול ירושלים ושם נוצר החיבור ביניהם.

בשיחה עם מידד הוא מספר על הפאב והקונספט "המקום הוא ספורט בר, אבל לא רק. כמובן שלנו יש את הפריבילגיה לארח אירועי ספורט גדולים ולהקרין אותם על מסך ענק עם וולוים. באירועי ספורט נדירים גם הפלזמות הקטנות יותר שנמצאות בתוך הפאב עובדות עם ווליום, אבל באירועי ספורט קטנים, הווליום פועל רק בחוץ ובפנים לא, בגלל הצורה שהפאב בנוי אנחנו יכולים "לחלק" אותו, כשבחלקו ניתן לצפות ולשמוע את המשחק ובחלקו אפשר לשבת בלי להרגיש בכלל שיש אירוע ספורט. מכיוון שיש לנו הרבה מסכים אנחנו יכולים כמובן להקרין גם דברים נוספים, הפרק האחרון של עספור שודר כאן, ובקיץ יהיו פה ערבים של הקרנת סרטים".

הגוב, פועל במקום שבו עד לפני מספר חודשים היה פאב אחר, לא כשר. גני מספר על הסיבות שהביאו אותם לפתוח את הפאב כפאב כשר ועל האוכלוסייה שמגיעה למקום "קודם כל, אני מבחינתי לא אעבוד ביום שישי ומתוך כבוד לעיר ירושלים היה חשוב לי שהמקום יהיה כשר. מעבר לזה, חשוב לי לשבור את הסטיגמה הזאת שאם אתה כשר, אתה בהכרח לא טעים, יש אוכל כשר וטעים והגיע הזמן שאנשים ייהנו מזה. כמובן שכשאתה פותח מקום כשר, יש חשש שאתה מוותר על חלק מהאוכלוסייה אבל מצד שני אתה מרוויח אנשים אחרים. האווירה פה שונה, זה לא פיק-אפ, זוג יכול לבוא לפה בשקט ולהעביר ערב נעים בלי שהמוזיקה תרעיש לו באוזניים".

הגוב, יואל משה סלמון 5, ירושלים.

שעות פתיחה: א-ה – 19:00- עד אחרון הלקוחות, מוצ"ש – שעה לאחר צאת השבת עד אחרון הלקוחות.

כשרות: רבנות.

תו חברתי: אין אבל הכניסה למקום נגישה לנכים ויש גם שירותי נכים.

שירות: מצריך סבלנות.

שירותים: נקיים, מרווחים ויפים.

מדד הכיפות: מגוון מאוד, שלל גדלים, צורות וסוגי סריגה וגם הרבה ראשים גלויים.

מדד החצאיות: חצאיות? מה זה? בגוב אין הרבה נשים.

תמצאו מישהו להביא להורים: עדיף שתבואו עם הדייט מהבית, הרוב המוחץ של המבלים במקום הוא גברי, הנשים שמגיעות למקום בד"כ מגיעות עם בן-זוג.

בשורה התחתונה: מקום מעולה להעביר בו את המונדיאל עם מסכים גדולים ואוכל מצויין.