ראיון ראשון עם המזכ"ל החדש של הבית היהודי ניר אורבך.

"היום הציבור שלנו כבר מפנים שהמפלגה היא לא קודש, היא כלי. הדור הקודם חשב שאם גדלנו בישיבות תיכוניות בבני עקיבא ובהסדר אז מה, נהיה כפויי טובה? אי אפשר להצביע אחרת, אלא מפד"ל. אחריו הגיע דור שרואה במפלגה כלי שאמור לבטא את חיינו הערכיים, וצריך למצוא את הכלי הנכון".

'הבית היהודי' של היום, הוא חושב, מצליחה להכיל ציבורים נוספים והיא בהחלט כתובת, "אבל המפד"ל של אז לא הצליחה להכיל אפילו את הציבור שלנו והוא ברח ממנה לליכוד".

אורבך מרגיש שבליכוד הייתה תקרת זכוכית שציונים דתיים אינם יכולים לעבור. "הצלחנו להיות שתדלנים מעולים מול הליכוד, אבל הרגשתי שהיחס הוא 'אתם נחמדים אבל אל תגזימו, אל תסתכלו לנו בעיניים, אתם לא ברמה שווה אלינו, לא ברמת הנהגה'. אלקין למשל הוא אדם מצוין, אבל אני רוצה לראות שהוא יהיה שר".

בשבוע שעבר החליטה ועידת המפלגה שהיו"ר ייבחר תמיד בפריימריז. האם הרשימה גם תיבחר כך?

"זה סבוך. בבחירות האחרונות ברור שהיה צורך בפריימריז כדי לרענן את השורות. אבל לפני הבחירות זו הייתה מפלגה קטנה והיום זו מפלגה גדולה, מה שעלול לגרום לקבוצות שונות לרצות להכניס אדם מסוים פנימה כדי שידאג להן, ויש כאלה במפלגות הגדולות". אורבך אומר שהמפלגה טרם החליטה והיא מתכוונת לבחון את הסוגיה באופן יסודי. "ניקח גורמים מקצועיים שיבחנו סיכויים וסיכונים בפריימריז. בינתיים, כל עוד לא החלטנו אחרת, חברי המרכז יהיו אלה שקובעים את הרשימה".

זבולון אורלב אמר שנפתלי בנט רוצה להפוך את 'הבית היהודי' לליכוד ב'. משה קלוגהפט אמר שאתם אפילו תהיו ליכוד א'. אז לאן אתם הולכים?

"התכנית של הבית היהודי היא להיות בהנהגת המדינה, חד משמעית. אם זה ייקח עוד קדנציה אחת או שתיים, אז ייקח". כדי להנהיג, הוא מרחיב, צריכה המפלגה להוות רבע מבית הנבחרים לפחות, ואת זה הציונות הדתית לבדה לא יכולה לעשות. "כל האגדות על 20 מנדטים – מופרכות.

גם היום, ניתוחים שונים הראו שרק 8 מתוך 12 המנדטים שלנו הם מהציונות הדתית. 30 מנדטים יהיו לנו רק אם נפתח את עצמנו לציבור החילוני. הבסיס הוא ציונות דתית, בית המדרש שלנו צריך להוביל ולהיות הליבה. ראש הממשלה צריך להיות ציוני דתי-אמוני, אבל סביבו צריך להיות עם ישראל".

מה יהיה מקומם של הרבנים בתוך המפלגה?

"גם במערכת הבחירות וגם במהלך המשא ומתן הגיעו משלחות של רבנים לנפתלי, והם אלה שאמרו לו, 'אתם רוצים להתייעץ איתנו – תתייעצו. אנחנו ניתן פרספקטיבה ברמה ההלכתית, אבל בסוף זה עולם פוליטי ובו אתם צריכים להחליט'. וזה המקום הטבעי של הרבנים בציונות הדתית". את סוגיית רב ראשי ציוני מתכוונים נציגי 'הבית היהודי' להכניס אל תוך המשא ומתן הקואליציוני. 'רב' ביחיד, ולא ברבים כי "צריך לשלב בין הרעיונות לפרקטיקה". בהמשך ייבנה גוף ציבורי רחב ולא רק פוליטי לבחירת הנציג המוסכם.

הזוגיות עם לפיד לא מוגזמת?

"אני לא בצוות המשא ומתן, וזה פוליטיקה נטו. נפתלי לקח לשם את האנשים שהכי מבינים בתחום. אבל הנושא הוא לא שרה-נפתלי באופן אישי. הליכוד קרע איתנו קרע. על זה שהשמיצו את הרב אלי בן דהן כדי להראות מי עומד מאחורי בנט, אי אפשר להגיד 'שטויות – זו תעמולה'. הם שגרמו לכך שג'רמי גימפל לא יהיה בכנסת. בזמן אמת חשבנו שהם לא מבינים שהמנדטים לא באים אליהם, אבל מסתבר שהם כן ידעו ופשוט לא רצו 'בית יהודי' גדול. זו הסיבה שהם גם ליטפו את הרשקוביץ בפריימריז". לאורבך יש גם הסבר להתנהלות הזאת. "אנחנו הגוף האידיאולוגי היחיד שממצב את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית. התחילו לשים עלינו כשהתחיל להיות תיאום לפיד-בנט".

הברית עם יאיר לפיד טובה מאוד ל'בית היהודי', אבל הצעד הזה משדר הפניית גב מאוד ברורה לחרדים.

"בואי נעזוב סיסמאות. עולם התורה לא ייפגע, אנחנו נמצאים עמוק בתוך עולם התורה ברמה המוסדית וברמת הפוליטיקאים שרוצים לעזור. הרי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות וגם המדרשות נמצאים באותה תקנה תקציבית של הישיבות החרדיות".

זה לא נראה כך כלפי חוץ.

"כשאת אומרת 'הפניית עורף' למי את מתכוונת? למי שקראו לנו בית של גויים? למי שלא מסוגלים לקרוא לגדולי הרבנים שלנו 'רב' בביטאונים שלהם ופסלו את גיורי הרב דרוקמן? זה לא הפניית עורף, זה משחק פוליטי וכרגע הם מקבלים את מה שמגיע להם. אנחנו מבחינתנו צריכים לשמור על היכולת שלנו לעשות מו"מ בתנאים שהכי מתאימים לנו".

ולבני? המינוי שלה הפיך?

"עוד אפשר לפתוח הסכמים, והקביעה שהיא תהיה אחראית על המו"מ המדיני לא מקובלת. הכל קשור בהכל וזה משחק פוליטי".

בזמן בו נכתבות שורות אלה, יש שוב איתותים והדלפות על הסכם הולך ונרקם בין ה'בית היהודי' לליכוד. מכיוון שאי אפשר לדעת לאן הדברים יילכו, אורבך חותם בדבר תורה מתוך המגילה. "אנחנו תמיד אומרים ש'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה', אבל אם אנחנו לא מקבלים עכשיו משהו במזומן על השולחן, אנחנו לא נרגעים. היום אנחנו יודעים מה היה בסופה של המגילה, אבל אצלם זה לקח 9 שנים, שבהן הם היו צריכים לחיות יום יום בתוך הקשר אמוני". ועכשיו ללקח: "אנחנו נמצאים היום במקום שבו הציונות הדתית לא הייתה בו במשך 30 שנה, וצריך לתת גם לקב"ה לעשות קצת את שלו. אי אפשר לומר 'אם עכשיו לא נעשה הכל ונלך לאופוזיציה – לא עשינו כלום'. אפשר להיות אופוזיציה לוחמנית ומשם להיבנות".

==

הכתבה המלאה תתפרסם מחר בעיתון 'בשבע'.