שו"ת סמס: אמי בשנת אבל, האם מותר לי להתחתן השנה? - סרוגים

שו"ת סמס: אמי בשנת אבל, האם מותר לי להתחתן השנה?

הרב שלמה אבינר נשאל: אימי יושבת שבעה על אביה ואני בגיל נישואים. האם מותר לי להיפגש לשם שידוך ולהתחתן השנה או לחכות עד תום השנה? עוד במקבץ השבועי: האם שמוש בסמים קלים אסור? כיצד אדם פשוט יכול להשפיע על העולם? ולמה אסור ללכת לראות סרט על ההתנתקות?

שו"ת סמס: אמי בשנת אבל, האם מותר לי להתחתן השנה?
  מותר להתחתן. (שאטרסטוק)

סמים קלים

ש: האם שמוש בסמים קלים אסור? מה המקור?

ת: אין סמים קלים. כולם חמורים, אסורים על פי החוק, נענשים בבית סוהר, ואסורים על פי הלכה. רמב"ם דעות ד.

תפילה בסידור

ש: האם יש עדיפות להתפלל מתוך סידור על פני תפילה בתוך טלפון סלולרי?

ת: כן, כי זה רגיל.

ביזוי ת"ח

ש: המחזור שלי מארגן הכתרה בה צוחקים על רבנים. האם להשתתף מתוך נסיון להקטין את הבזיון או עצם ההשתתפות בעייתית?

ת: עצם ההשתתפות במושב ליצים ובזיון תלמידי חכמים בעייתית.

תוכנית שהוקלטה בשבת

ש: האם מותר לראות בטלויזיה ביום חול תוכנית שהוקלטה בשבת?

ת: לא. כי זה סדר קבוע של חילול שבת, כדברי הכת"ס לגבי מסעדה שבשלה בשבת. ועוד סיבות לאסור (שו"ת כתב סופר או"ח נ – רשם מ"צ).

נישואים ואבלות

ש: אימי יושבת שבעה על אביה ואני בגיל נישואים. האם מותר לי להיפגש לשם שידוך ולהתחתן השנה או לחכות עד תום השנה? אם אתחתן בעז"ה השנה, האם אימי תוכל להשתתף? שמעתי שאסור לי להתחתן אלא אם כן העניין התחיל לפני האבלות.

ת: ודאי שמותר להיפגש, ומצווה להתחתן. כלל גדול: מעבירים את המת מלפני הכלה. וגם סבא שלך שבשמים ישמח מאוד. אין דבר כזה שזה תלוי אם זה כבר התחיל לפני שחלה האבלות. אין לזה מקור. אמך גם תוכל להשתתף בכל החתונה, מראש עד סוף כולל ריקודים. באשר לאחיה ואחיותיה, ושאר האבלים, רק בחופה, ובסעודה – בתנאי שמתקיימת בחדר לחוד (הלכות חתן וכלה להגר"ע יוסף – רשם מ"צ).

דמי חברות

ש: האם חייבים לשלם דמי חברות בסניף?

ת: כן. הרי זה תמורת דברים שמקבלים שם.

השפעה

ש: כיצד אדם פשוט יכול להשפיע על העולם?

ת: כל מעשה של כל אדם משפיע על כל המין האנושי ועל כל ההויה בגלל חיבור הנשמות. תחילת ספר נפש החיים. וכן על ידי הקרנה שאדם מושפע באופן לא מודע על ידי חברו. רמב"ם הלכות דעות ו א.

עבור הכלל

ש: אני ב"ה לומד תורה ומקיים מצוות אבל הייתי רוצה לפעול למען הכלל?

ת: כל מצוה שאתה עושה פועלת למען כלל-ישראל וכלל העולמים, נפש החיים שער א, וכן כל לימוד תורה, שם שער ד. מפני שיוסף התגבר על יצרו וינס, זכינו כולנו לקריעת ים סוף, הים ראה וינס, הגר"א בשם תקו"ז.

ארוחה כבדה בלילה

ש: המשנה ברורה כותב שיש לאכול ארוחה קלה ביום וכבדה בלילה. קנז ד. חייבים?

ת: לא נזהרו בזה. פס"ת שם. ואדרבה הרופאים אומרים שבערב תהיה קלה.

סניף מעורב

ש: איך אשמור על עצמי מבנים בסניף מעורב?

ת: יש ללכת לסניף נפרד. אך אם הסניף מעורב, אז שלא יהיה לך קשר כלל עם בנים, אלא תבני ידידות רק עם בנות (עיין קצשו"ע קנב ח – רשם מ"צ).

חרדים

ש: למה חרדים לא משרתים בצה"ל?

ת: הם אנשים טובים וצדיקים, אבל בזה הם טועים.

שב"כ

ש: אני מבין ששב"כ הוא ההכרח כדי להילחם באויב, אבל האם מחלקה יהודית הבולשת ביהודים זה לא חילול השם?

ת: ודאי חילול השם שבמקום שכולנו נהיה מאוחדים במלחמה נגד האויב, יש העסוקים ביוזמות נגד המדינה כפי דעתם, ומבזבזים את כחנו.

משברים

ש: סילקו אותי מן העבודה ויש לי עבודה אחרת רחוקה מליבי ואני חש משבר גדול וריחוק מד'?

ת: מטרת האדם בעולם היא דבקות בד', מסילת ישרים פרק א, ועתה ד' רוצה שתהיה דבק בו בעבודה החדשה.

דבקות בד'

ש: במסילת ישרים פרק יט הוא נותן הגדרה אחרת של דבקות בד' מאשר כתובות קיא וסוטה יד?

ת: שבעים פנים לתורה וסוגים שונים של דבקות.

מרן הרב קוק והגר"מ פיינשטיין

ש: מה היה היחס של הג"ר משה פיינשטיין לרב קוק?

ת: כשנשאל הגר"מ פיינשטיין על מרן הרב קוק,הוא אמר שלושה דברים בנידון: א. יש לראות את גדולתו ממה שטרח לחבר חיבור על הסימנים הראשונים שבשו"ע או"ח. ב. סיפר שבצעירותו היה הרב קוק עורך של ירחון תורני, והיו טוענים מכיריו שאין ראוי לאדם גדול שכמותו להיות עורך ירחון ומפני שאינו לפי כבודו. ג. צריך לדעת שאפילו כשלא מסכימים עם השקפתו ודעתו של אדם גדול, הוא אינו מאבד תואר אדם גדול.

עולם של חובה או הנאה

ש: יש לי הרגשה שבגלל עבודת ד' אני מפסיד הנאת העולם הזה. למה?

ת: עולמנו אינו עולם של מילוי הנאה אלא של מילוי חובה, וההנאות הן סיוע למילוי החובה. מסילת ישרים א.

סרט על הגירוש

ש: האם ללכת לראות סרט על ההתנתקות?

ת: לא. כי הוא מאוד יעורר יצר השנאה, כמו שאסור לקרוא ספר שמעורר יצרא דעריות. שו"ע או"ח שז טז.

אומר דבר בשם מי שלא אמר

ש: איך חז"ל אומרים שמותר לומר דבר בשם מישהו שלא אמרו כדי שיתקבל על השומעים, הרי זה שקר? עירובין נא. פסחים קיב.

ת: רק בדבר ברור שאין מה לפקפק בו וכולם מסכימים או שידוע לו שאותו תלמיד חכם יסכים. פס"ת קנו כח.

לימוד תורה

ש: האם לומדים תורה כדי לדעת את ההלכה?

ת: גם. אך לא רק. עיין ב"ח סי' מז.

עשה שבתך חול

ש: למה נפסק עשה שבתך חול במזון של חול ואל תצטרך לבריות, והרי נאמר: לוו עליי בניי ואני משלם?

ת: זה רק אם יש לו משכונות שיקח משם אם אין לו ממה להחזיר. שו"ע או"ח רמב מ"ב ס"ק יא

ניקוי הגוף לפני הארוחה

ש: האם שייך בימינו הדין שיש ללכת לשירותים לפני הארוחה?

ת: כן. גם טהרה פנימית. גם מידה טובה. גם בריאות. פס"ת קנז ד.

צדיק וחסיד

ש: האם כל יהודי צריך לשאוף להיות צדיק או להיות חסיד?

ת: חייב להיות צדיק וישאף להיות חסיד. מסילת ישרים א, יב.

כיבוד אורח

ש: אם בא אורח, האם חייבים לכבדו באכילה או שתיה?

ת: לא חייבים אך זה מנהג טוב, כי זה מקרב. פס"ת קסט ב.

ש: אם אני באמצע ארוחה ומגיע מישהו בענין מסויים, האם יש להזמינו להצטרף?

ת: כן. זה בגמרא ומנהג קדום. ביה"ל קסט ד"ה לשמש. וגם אם ידוע שלא יאכל, כדי שתהיה לו פת בסלו. פס"ת שם.

עולם של חובה או הנאה

ש: יש לי הרגשה שבגלל עבודת ד' אני מפסיד הנאת העולם הזה. למה?

ת: עולמנו אינו עולם של מילוי הנאה אלא של מילוי חובה, וההנאות הן סיוע למילוי החובה. מסילת ישרים א.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
הלכות דעות פרק ד??
דורון | 26-02-2013 18:29
אין שם שווווום איזכור לשוווום דבר שקשור לסמים.
2
ל"דורון" מ-1, למד לקרוא בין השורות.
מיאו | 26-02-2013 20:01
הרמב"ם אומר שחובה הלכתית היא לשמור על הגוף בריא ותקין, וסמים קלים הם חלק משימוש לא ראוי בגוף. מה גם שמובן מאליו שרדיפת תאוות היא נגד דעת הרמב"ם גם להלכה, רק שאני לא בקיא מספיק לתת מקור מדוייק
3
פשששששששש, ממש "פסקי הלכה"....
מזועזע | 27-02-2013 0:47
לא טרחתי לקרוא את כל "פסקי ההלכה", הספיקו לי השורות הראשונות כדי להזדעזע ולהתחלחל מכאלו "פסקי" הלכה. אם כבודו כורך בנשימה אחת את החוק ואת ההלכה-הרמב"ם, כנראה שלכבודו יש הלכה חדשה המתיימרת לייצג את הרמב"ם בצורה סלקטיבית. זה שנפסק גם ברמב"ם שדינא דמלכותא דינא זה בתנאי שהמלכות שומרת תורה, כבודו לא רוצה לראות ולדעת ולהבין. קוראים לזה רפורמים, בייתוסים, צדוקים וכו'. [הקף בעיגול את המתאים/ים]
4
ל-3 אולי תתחיל לפתוח ספרים , ותתחיל ללמוד :
אילן | 07-03-2013 17:24
הגר"ע יוסף (יחווה דעת ה', ס"ד) פוסק שלמדינת ישראל יש דינא דמלכותא: "ונראה שגם במדינה שאין השלטון על פי מלך, אלא על פי ממשלה הנבחרת על ידי תושבי המדינה, שייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, בכל מה שנוגע לתשלומי מסים וארנוניות ומכס וכדומה. וראיה לכך מקושית הגמרא (בבא קמא קי"ג ע"א) על המשנה נדרים (כ"ח ע"א) נודרים לחרמים ולמוכסים, והרי אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, ולא העמידוה בממשלה שאין שם מלך, וכמו שכתבו התוספות עבודה זרה (דף י ע"ב) שברומי נשבעו שלא יהיה להם מלך אלא ממשלה של שלש מאות יועצים וכו'. ע"ש. (וכעין הוכחת מרן הבית יוסף בחשן משפט סימן שס"ט לגבי מלכי ישראל). וכן כתב בשו"ת הרשב"א חלק א' (סימן תרל"ז), שכל שלטון של ישראל המושל במקומו דינו דין, והוא בכלל מה שאמרו דינא דמלכותא דינא. וכדין מלך ממש, וראיה לזה ממה שאמר רבא (בבא קמא קי"ג ע"ב), תדע דאמרינן דינא דמלכותא דינא, שהרי שלוחיו כורתים אילנות דקלים לעשות מהם גשר, ואנו עוברים עליהם וכו'. (וכן הוא ברמב"ם פרק ה' מהלכות גזלה ואבדה הלכה יז). וכן הדבר בכל שלטון ישראל על ידי הפקידים הממונים על כך. ע"כ. וראה עוד בתשובות הרשב"א (ח"א סי' תרי"ב, וח"ב סי' שנ"ו). וכן כתב הכנסת הגדולה חו"מ (סי' שס"ט הגהות הטור אות י', והגהות בית יוסף אות ס"א). ושכן כתב המהר"י קולון (סי' קצ"ה), ובשו"ת תומת ישרים (סימן ט"ז). ע"ש. וכן כתב בשו"ת פאת שדך (סי' קס"ה), שאין הדבר תלוי במלכות ממש, אלא בכל שלטון שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. ע"ש. וכן מבואר מדברי הגרא"י קוק בשו"ת משפט כהן (סי' קמ"ד אות י"ד), שגם בזמן שאין מלך בישראל, חוזרים כל משפטי המלוכה בכל מה שנוגע למצב הכללי של תושבי ארץ ישראל, אל העם השוכן בתוכה, והממשלה הנבחרת על ידו יש לה כל דיני מלכות. וכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (חלק חו"מ סי' כ"ח סעיף ב') שהוא הדין לממשלה שיש לה בית נבחרים ומחוקקים, אף על פי שאינם מעוטרים בעטרת מלוכה, דינם דין גמור בענייני המדינה, ושייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, ושכן הדין לגבי מדינת ישראל שאזרחי המדינה בוחרים בכנסת וכו'. ע"ש. (וראה עוד בזה להגר"ש ישראלי בספר עמוד הימיני ח"א סי' ז'). ואמנם בשו"ת פאת שדך (סי' צ"א) כתב, שלגבי הכנסת שנבחרים בה כמה מפריצי עמנו, ויש בהם גם כן שונאי דת, לא שייך לומר בחוקים שלהם דינא דמלכותא דינא, ושוב חזר לומר, שאי אפשר לעמוד בזה אם לא נדון שבקצת דברים שייך בהם דינא דמלכותא וכו'. ע"ש. אולם אין דבריו נכונים להלכה, שהרי אפילו במלך רשע ועובד עבודה זרה שייך הכלל דינא דמלכותא דינא, וכמבואר בתוספות (סנהדרין כ ע"ב). ובזוהר הקדוש (פרשת וישב דף קצב ע"ב). ע"ש. והעיקר כמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי הנ"ל, שגם לגבי מדינת ישראל שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. וכן כתבו בפסקי בתי הדין הרבניים חלק א' (עמוד רפ"ה). ע"ש. ולכן נראה להלכה שבכל מה שנוגע למסים וארנוניות ומכס, יש לקיים את החוק של המדינה, שזה בכלל מה שאמרו חז"ל דינא דמלכותא דינא". שיטת הגרי"ש אלישיב הגרי"ש אלישיב , (פסקי דין רבניים ח"ו עמודים 376-381) פוסק אף הוא שיש למדינת ישראל הנשלטת על ידי יהודים דינא דמלכותא בדבר שניתקן לתועלת כל בני המדינה כגון רישום בטאבו. "אך גם לאלה הסוברים דהרישום בטאבו מהוה מעשה קנין, הרי לפי האמור, זה מבוסס על דינא דמלכותא, ואם כן לכאורה גם זה שנוי במחלוקת, לדעת הר"ן נדרים כ"ח והרשב"א שם, דוקא במלכי אומות העולם אמרו דינא דמלכותא דינא אבל במלכי ישראל לא דינא, דאינו יכול ליטול משלהם כלום לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפין בה ע"ש. אולם מהריטב"א (נדרים כ"ח) משמע דלמאן דאמר כל האמור בפרשת מלך, מלך מותר בו אמרינן דינא דמ"ד גם במלכי ישראל. ועי' בחת"ס חו"מ סי' ע"ד: דעת הרשב"א ב"ב נ"ד דגם במלכי ישראל אמרינן דינא דמ"ד שהרי כתב כל מסים וארנוניות ומנהגי משפטי מלכים שרגילים להתנהג במלכותא דינא הוא שכל בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו והילכך דין גמור, ולפי זה אין לחלק בין מלך אומות העולם למלך ישראל שאפילו מלך ישראל שאין הארץ שלו כי אם לשבטיו נתחלקה, מכל מקום כל נמוסיו וחקיו מקבלים עליהם ברצונם, עכ"ד. ובשו"ת ארח לצדיק סי' א' כתוב: דעת הרמב"ם לא לחלק בין מלכי אומות העולם למלכי ישראל דהא בפ"ה מהל' גזלה השווה מלכי ישראל למלכי אומות העולם לענין דינא דמלכותא דינא, וזו לשונו: ולא עוד אלא שהוא עובר המבריח ממכס זה מפני שהוא גוזל מנת המלך בין שהיה המלך עכו"ם בין שהיה המלך ישראל, וכן כתב הב"י בחו"מ סי' שמ"ט שאחר שכתב דברי ה"ה שדעת הרמב"ם והגאונים דדוקא בדאיכא תועלת למלך אמרינן דד"ד כתב: וכן נראה ממה שכתב הרמב"ם בפ"ד מה' מלכים (וז"ל: רשות יש למלך ליתן מס על העם לצרכיו וקוצב לו מכס ואסור להבריח מן המכס - שכל האמור בפרשת מלך, מלך זוכה בו') וכן כתב הטור בסי' שס"ט, משמע בהדיא דד"ד איתמר גם במלכי ישראל, גם הנמו"י כתב בפרק חזקת הבתים: הסכימו כל בעלי הוראה דמדאמר דד"מ ולא אמר דינא דמלכא משמע דלא אמרינן אלא בדברים שהם חוק המלכים, יש חוקים ידועים שהרי אפילו במלכי ישראל כתב להם שמואל מה שהמלך מותר בו', הרי שהשווה מלכי אומות העולם למלכי ישראל לעניין ד"ד, ואף על גב דאינה ראיה גמורה, מכל מקום משמעות פשט דבריו כך הוא, עכ"ל.