הרב בן דהן בנאום הבכורה: לשאת בנטל הצבא והעבודה

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה

"אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להיאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה,

מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהווייתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כיסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון.

דברים נפלאים ומרוממים אלה שנאמרו ע"י הרה"ר לישראל הראשון הרה"ג אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בספרו "אורות ישראל", שנים רבות לפני הקמת מדינת ישראל, קובעים לנו את מעמדה הרוחני המיוחד של מדינתנו. ב"ה זכיתי ללמוד 5 שנים בישיבת "מרכז הרב" אותה הקים הרב קוק.

מדינת ישראל אינה ככל המדינות אשר בעיקר נועדו להיות מקום נוח לתושביהן. למדינתנו יש ייעוד אידיאלי גדול, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש המהווה אור לגויים ו"יסוד כיסא ה' בעולם". ומכך צומחת האחריות החברתית והלאומית של כולנו.

בשטף החיים הרגיל ובמיוחד בזמן בחירות, מתחדדות העמדות בין הקבוצות השונות בעם, מוטחות האשמות אחד כלפי השני, ולצערנו מובלטים דווקא הדברים השליליים בעמנו ובמדינתנו, אך אל לנו לשכוח את הטוב והחיובי שבה.

מעתה עלינו להשתדל להיות ענייניים, להביט קדימה, ולפעול למען האינטרס הלאומי והפרטי, של אזרחי המדינה.

אלפיים שנה חלמנו על מדינה משלנו. בשנות הגלות הארוכות, בפרעות ובגזרות  הקשות שסבל עמנו, וגם בשואה האיומה, המשכנו לחלום על ארצנו. ב"ה זכינו לממש את חלומם של כל אלו שעונו, עלו על המוקד, ומתו על קידוש ה'.

בית זה שאנו יושבים בו כעת, הוא סמל  ומופת לתקומת ותחיית עם ישראל בארצו והגשמת חזון הנביאים בדורותינו. שם המקום "כנסת ישראל", נגזר מן "הכנסת הגדולה" שהנהיגה את עם ישראל מלשכת הגזית בתקופת בית המקדש השני, וקבעה חוקים ותקנות לעם ישראל. שמעון הצדיק, שהיה משיירי אותה כנסת, קבע בדבריו את שלושת הדברים שעליהם העולם עומד – התורה, העבודה, וגמילות חסדים.

ללא התורה, אין קיום לעם ישראל והוא כגוף ללא נשמה. עם ישראל שואב את זכותו ההיסטורית על ארצו מהתורה הקדושה. חשוב לומר זאת בקול רם ונישא, במיוחד בימים אלו בהן נשמעות טענות על גדיעת קרן התורה, כביכול- אני מאמין כי יש לשמור על זכותם של לומדי התורה להגות בה יומם ולילה, כמו שכתוב בירמיהו "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי".

יחד עם זאת, אל לנו לשכוח את היסוד השני עליו העולם עומד, העבודה. רק בשבוע שעבר, בתפילת ראש חודש קראנו במזמור ק"ד בתהילים את סדר העולם לפי דוד המלך – "יצא אדם לפועלו ולעבודתו עדי ערב". יש להדגיש כי אין ביציאה לעבודה כדי לפגום בתלמוד התורה, להיפך, "כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון". כמו שיש להגן על לומדי התורה, יש לכוון את אלו שאינם נושאים בעול התורה, לשאת בעול הפרנסה ובעול הצבא.

אני אומר את הדברים, כמי ששילב לימוד תורה ושרות בצה"ל, ואף בניי וחתניי, משלבים לימוד תורה ושרות בצה"ל.

הדבר השלישי העומד ביסודו של העולם, הוא גמילות חסדים.

מחובתנו כחברי כנסת וכמייצגי העם, להיות רגישים לסבלו, לצרכיו, ולבעיותיו הכלכליות, ולעשות ככל אשר לאל ידנו, לעזור ולסייע לכל נצרך – זהו תפקידינו ולשם כך נבחרנו.

עם הקמתה של המדינה, שהיא לאמונתי ראשית צמיחת גאולתנו, ראינו את התחדשות עם ישראל בארצו, קיבוץ הגלויות, ושיתוף הפעולה בין כל חלקי העם לשם הקמת מדינתו.  למרות שלכאורה  הקמת מדינה כרוכה רק בפעולות גשמיות רבות, למעשה לא היה זה מעשה חול אנושי רגיל, שכן הופעת העצמאות הישראלית, היא גילוי שכינת השם בעולם, והיא אחד הניסים הגדולים שקרו לעם היהודי, במאות השנים האחרונות.

יודע אני, כי טרם הגענו להגשמה מלאה של חזון הרב קוק זצ"ל. אנו עסוקים עדיין בתיקון חיי היום יום ובקשייהם, בטיפול הכרחי בנושאים חברתיים, בשיפור החיים של בני המעמדות השונים, בהבטחת השוויון לכל אזרחי המדינה, בביטול הפערים בין המרכז והפריפריה, בנושאים ביטחוניים כבדים וחמורים, ובנושאים מוסריים וחינוכיים. עדיין המלאכה מרובה לפנינו, כדי שנהיה לפחות "חברת אחריות גדולה" וצודקת. אבל אסור לנו לאבד את החזון האידיאלי. אם נדע להתרומם מהשגרה ולכוון דעתנו ומעשינו אליו, אזי נתקדם מאוד, ונתעלה להגשמתו.

כאן בכנסת ביכולתנו כחברי כנסת, לתרגם את האידיאל לידי מעשה.

ברשותכם, אמנה מספר נושאים שברצוני לעסוק בהם ולקדמם אי"ה.

נושא אחד,  הוא המשפחה בחברה הישראלית,  כאבן היסוד לבניית העם. לשם כך אפעל אי"ה, למציאת פתרונות במסגרת ההלכה בענייני נישואין וגירושין, חיזוקו של התא המשפחתי, העמדת טובתם של הילדים, ראשית כל ולפני הכל, גם בשעות קשות; הסדרי ראייה ומשמורת.

כך פעלתי בתקופת כהונתי כמנהל בתי הדין הרבניים, להצלתן של אלפי נשים עגונות ומסורבות גט. וכך אפעל בעז"ה בעתיד.

הנגשת שירותי הדת לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל, הוא נושא נוסף. בין היתר, הקלה בתהליך המינהלי של רישום הנישואין והגיור, פתיחת האפשרות לגייר כהלכה, כל אדם שנמצא במדינת ישראל ומעוניין להיכנס לעם היהודי, בין אם הוא תושב המדינה, או אזרח מדינה אחרת.  פעולות אלו, נועדו לחזק את מעמדה של תורת ישראל והמסורת היהודית, ככאלה ששייכות לכולם, ולכל אחד מאיתנו.

נושא שלישי, הוא חיזוק תודעת זכותנו על הארץ וההתיישבות בה. זכיתי להיות ממקימי הישוב חיספין שבגולן, שהוקם סמוך למקומו של הישוב היהודי הקדום חיספיא, המוזכר בתלמוד, וממתיישבי הישוב בית אל. בעז"ה אפעל להסדרת הישובים שעדיין לא הוסדרו, בהתאם לכללים שנקבעו ע"י ועדת השופט אדמונד לוי, ולהרחבת ההתיישבות, בכל מרחבי ארצנו.

אדוני היו"ר, היום לפני 59 שנים בח' באדר התשי"ד, עלה בסערה השמימה חייל אלמוני עד אז, נתן אלבז. נתן שעסק בפירוק רימונים, הפיל עצמו על רימון שניצרתו נשלפה, כדי להציל את חבריו במחנה. הוא עלה לארץ ממרוקו בגפו כחייל בודד. וגם בחופשות היה נשאר במחנה, כיון שלא היה לו לאן ללכת. חבריו סיפרו, שלמרות בדידותו, שמר תורה ומצוות, גם במסגרת הצבא.

אני נרגש לספר לכם שביום בו נתן אלבז ז"ל עלה השמיימה, נולדתי אני במרוקו. שנתיים לאחר מכן עליתי לארץ עם הוריי ואחי הצעיר. התגוררנו בבאר שבע, בשכנות למחנה "נתן", שנקרא על שמו של נתן אלבז.

הערבות ההדדית ומסירות הנפש של נתן, מתחברת דרך מסירות הנפש של בני העם היהודי, בכל הדורות, עד למסירות הנפש שהתגלתה ע"י רועי קליין הי"ד, במלחמת לבנון השנייה.

חברות וחברי הכנסת, אני מזכיר לעצמי ולכולנו, כי לא שררה אנו מבקשים, לא כבוד אנו מחפשים, אלא כולנו שליחי הציבור, משרתיו ונציגיו. אנו נמצאים היום בכנסת, מכוח האמון שנתן בנו הציבור, ולא מכוח עצמנו.

אסיים בתקווה לעתיד, שיחד איתכם, הכנסת ה-19 תיזכר ככזו, שבה ראו נבחרי הציבור את מעלת חבריהם, ולא חסרונם.

כמי שהפכו את מטבע הלשון הנהדר הזה, למציאות.

אני מקווה שכולנו נוכל להתחבר כאן, כפי שעשו אבות אבותינו במעמד הר סיני, כאיש אחד בלב אחד.

נזכור שזכינו להיבחר, על מנת לשרת את עם הקודש, בארץ הקודש, להמשיך את שרשרת הדורות כאומה בארצה, ולא כיחידים, ולשים לנגד עינינו תמיד, את האידיאל של  המדינה היהודית, שהיא יסוד כסא ה' בעולם.