בג"צ אישר היום (חמישי) להרוס את ביתם של המחבלים שרצחו את רנה שנרב הי"ד בסמוך למעיין דני שליד היישוב דולב שבבנימין, ופצעו קשה את אביה ואחיה.

בסוף חודש אוגוסט 2019 נרצחה בפיגוע בסמוך לדולב הנערה רנה שנרב הי"ד ואביה ואחיה נפצעו באורח קשה. בעקבות הפיגוע, הוציא מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון צווי החרמה והריסה ביחס לדירה בה התגורר וליד מוחמד חמדאן חנאתשה וביחס למבנה בו התגורר יזן חסין חסני מג'אמס.

נגד צווי ההחרמה וההריסה שהוצאו, הוגשו שלוש עתירות לבית המשפט העליון – גם מצד בני משפחותיהם של המחבלים, וגם מצד דיירי הבניין בו מצויה הדירה בה התגורר חנאתשה.

בפסק הדין דחתה השופטת וילנר את טענותיהם העקרוניות של העותרים ביחס לחוקיות השימוש בסמכות ההחרמה וההריסה הנתונה למפקד הצבאי, תוך שצוין כי טענות מעין אלה נדונו ונדחו זה מכבר בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון.

עוד ציינה השופטת וילנר כי אמנם הפגיעה בקניין של בני משפחה ושכנים אשר לא היו מעורבים בפיגוע היא קשה, אך נוכח גלי הטרור הרצחניים עמם מתמודדת מדינת ישראל מזה שנים רבות, הרי ששימוש סביר ומידתי בסמכות ההחרמה וההריסה המעוגנת בתקנה 119 לשם הרתעה מפני ביצועם של מעשי טרור קטלניים – הוא משום הכרח בל יגונה, ומהווה אחד ממופעיה המובהקים של דמוקרטיה מתגוננת.

לגופם של דברים, קבעה השופטת וילנר כי לא נפל פגם בהליך הוצאתם של צווי ההחרמה וההריסה בענייננו, וכי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי. בתוך כך, צוינה חומרת המעשים שביצעו המפגעים; התשתית הראייתית העומדת לחובתם; וזיקת המגורים הברורה שלהם לדירה ולמבנה. כמו כן, צוין כי כעולה מחוות הדעת ההנדסית מטעם המדינה, הסבירות שייגרם נזק ליתר הדירות בבניין בו מצויה הדירה הנדונה להריסה היא נמוכה, ומכל מקום, אף אם ייגרם נזק מעין זה, הרי שהיקפו יהא נמוך.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: דובר צה"ל)

על כל פנים, צוין בפסק הדין, חזקה על הגורמים שיפעלו מטעם המדינה כי יעשו כל שביכולתם כדי למנוע נזק סביבתי כאמור. בנוסף, קבעה השופטת וילנר כי לא נמצא שקיימים בענייננו אמצעים נוספים אשר פגיעתם פחותה מהריסת הדירה והמבנה, ויש בהם כדי להגשים את תכליתם ההרתעתית של צווי ההחרמה וההריסה.

לבסוף, צוין כי אביה של רנה שנרב ז"ל, הרב איתן שנרב, ביקש להשמיע מספר דברים ומבוקשו ניתן לו. במסגרת זו הוא  תיאר את מעלותיה הרבות של בתו המנוחה, ואמר כי כל מבוקשו הוא שמקרים טרגיים כגון זה שאירע במשפחתו לא יישנו, ולשם כך יש צורך בהרתעה.

המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר הוסיף כי בדיון שנערך לפני בית המשפט העליון נשאלו באי-כוח העותרים אם מי מהעותרים הוקיע, ולו בדיעבד, את מעשי המפגעים. בהקשר זה, צוין כי אם היה מושמע גינוי – יתכן והדבר יכול היה לתרום גם הוא להרתעה, ולשמש, במקרים המתאימים, כאמצעי שניתן להתחשב בו כחלופה אפשרית לצווים או לדרכים שבהם יש לבצעם. עוד הודגש כי השאלה האמורה נותרה, למגינת הלב, תלויה בחלל האוויר ונענתה בשתיקה מביכה וקשה מצד באי-כוח העותרים.