אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה: יתרו • תפקידו של בית המשפט

פרשת יתרו מתארת לנו את עצתו הניהולית של יתרו למשה, ואשר עניינה הקמת מערכת משפט. עצתו של יתרו אינה חידוש גדול, שכן כמעט ולא ניתן לצייר עולם ללא מנגנון שתפקידו להכריע בין סכסוכים וחברה אינה יכולה להתקיים ללא מערכת שיפוטית יציבה

עו"ד על הפרשה: יתרו • תפקידו של בית המשפט
  (צילום: חיים גולדברג/סרוגים)

פרשת יתרו מתארת לנו את עצתו הניהולית של יתרו למשה, ואשר עניינה הקמת מערכת משפט. עצתו של יתרו אינה חידוש גדול, שכן כמעט ולא ניתן לצייר עולם ללא מנגנון שתפקידו להכריע בין סכסוכים וחברה אינה יכולה להתקיים ללא מערכת שיפוטית יציבה.

עוד באותו נושא

צפו: השיעור השבועי של הרב יצחק נריה | יתרו

בהמלצתו של יתרו אנו מוצאים את הדרישה "והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון". בתלמוד הבבלי עומד רב יוסף על אריכות הלשון, "והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" שלכאורה נראית כמיותרת, ולשיטתו אין מדובר באריכות אלא מדובר בהוראות פרקטיות שונות שמבקשות לבטא את התפקיד השיפוטי, וכך מובא: 'והודעת להם' – זה בית חייהם, 'את הדרך' – זו גמילות חסדים, 'ילכו' – זו ביקור חולים, 'בה' – זו קבורה, 'את המעשה' – זה הדין, 'אשר יעשון' – זו לפנים משורת הדין".

במילים אחרות מלאכת השיפוט אינה יכולה לצמצם את עצמה לד' אמותיו של החוק בלבד. ובית המשפט צריך מעבר ללימוד הדין החרות גם לדאוג לשמור ולהבטיח את 'בית חייהם', מסביר ר' שלמה יצחקי, "ללמד להם אומנות להתפרנס בו" על מערכת המשפט להגן על זכותו של אדם לפרנסה ולמקומות עבודה, גמילות חסדים, ביקור חולים, קבורת המת, הדין, ולפנים משורת הדין. אלו הערכים שצריך לשאת בתרמילו, החוק, והצדקה, הדין ולפנים משורת הדין.

צילום: ערוץ מאיר

תפקידו של בית המשפט כפי שמשמיענו התלמוד אינו מצטמצם רק ליישום החוק כמצוות אנשים מלומדה, אלא, ובין התפקידים המוטלים על השופט, מונחת החובה, וכך מלמדנו הרש"ר הירש, לעסוק בחינוך, בלימוד בהרצאות, ובכתיבה דרכה העם יוכל להבין ללמוד ולשמור את החוקים, וכך לשונו "בחירי עם אלה [=שופטים] לא נתמנו רק לשבת בדין, אלא הוטל עליהם גם להפיץ תורה בעם, כך שהמצוות…הובאו באמצעותם לידיעת העם, ומהם למד העם להבינן ולשומרם"

הדרישה המונחת לפתחו של בית משפט היא לעשות 'משפט צדק'. צמד המילים משפט צדק טעון הבהרה מה בין זה לזה.

אחד ההסברים המוצעים להבחנה שבין משפט לצדק מצוי בפירושו של הרש"ר הירש אשר קובע כי "משפט מציין מה שאדם יכול לדרוש מחברו בדין ובזכות עצמו; ואילו צדקה מציינת זכות שאינה קנויה לאדם מכוחו ומעצמו – אלא נתונה לו מאת ה', זכות שאין הוא יכול לתבוע אותה מחברו, אבל יכול הוא לצפות אליה בתוקף מצוות ה'…" כלומר המשפט מוסב לחוק החרות הקובע ומגדיר חובות וזכויות, זה מה שמכונה שורת הדין. מנגד הצדק, או הצדקה עניינם אחר לגמרי הצדק עניינו בנשמה היתרה שטמונה בחוק.

מכאן ממשיך הרש"ר הירש ומחדש "זה הכלל תחילה יש לעשות משפט, ורק אחר כך – צדקה. ולעולם לא תוכל הצדקה לכפר על עוות המשפט…טול מן המשפט את הצדקה – ונטלת ממנו את הזיק האנושי, והפכת אותו לאכזרי…" כלומר הצמדת המשפט לצדק אינה אקראית, ומשפט ללא צדק הוא עיוות דין, משפט ללא צדקה, ללא אותה רוח צדק שמפעמת מעל ללשונו הקרה של החוק הוא המשמעות של עיוות דין.

כך הם פני הדברים גם בלשונו הציורית של השופט חשין בבואו לתאר את תפקידו של  "בית-משפט אין הוא כמכונה שנועדה למיצוי מיץ-גזר מגזר, מכונה שבצדה האחד יידחק הגזר ובצדה האחר יזול מיץ-גזר. בית-משפט היה כרקמה חיה ונושמת, רקמה רוויה במיצים – ביניהם מיצים של צדק ושל יושר, של תום-לב ושל שכל ישר – ובהזיננו אותה בנתונים הבאים מן-החוץ, מעכלת ומעבדת הרקמה, על-ידי המיצים שבה, אותם נתונים הבאים אליה מן החוץ, ולאחר אותו עיכול ועיבוד מייצרת היא את המוצר שהיא מייצרת. דברים אלה ייאמרו – בראש ובראשונה, אך לא באורח בלבדי – על נושאים ועל חוקים מן המשפט הציבורי, והוא מגזר במשפט שזרימתו מהירה וחזקה ונדרש הוא לגמישות מרבית בהחלתו על צורכי החיים המשתנים והולכים כל העת נגד עינינו".

מכאן עולה חובתו של בית המשפט לשמור על ניטרליות מלאה. מעמדו של בית המשפט צריך להישאר תמיד באופן של 'שמוע בין אחיכם' ומדייקים מלשון הכתוב שמוע 'בין' אחיכם נאמר ולא שמוע 'את' אחיכם, כלומר, שמיעה והגשמת התפקיד השיפוטי יכולה להיות רק מקום שמדובר בבית משפט שנשאר 'בין' בעלי הדין.

אחת השאיפות היותר גדולות של מערכת משפט היא להוציא את האמת לאור. כך למשל קובע החת"ם סופר, בפירוש לתורה, עקרון שצריך להנחות את השופט שעה שיושב הוא על כס השיפוט העקרון לפיו הדיון יתנהל באופן של נייטרליות מובהקת כלומר "אמת לאמיתו שלא יצורף לזה אהבת ושנאת הנידון אלא אהבת האמת באשר היא אמת".

האזהרה המופנית לדיין הקובעת "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים' בית המשפט אינו יכול להיות זרוע ארוכה של מי מהצדדים לא של התביעה ולא של הסניגוריה, לא של התובע ולא של הנתבע, על בית המשפט להשאר 'בין'. גישה מעניינת משמיענו הרש"ר הירש בהקשר של דיני עונשין בדבר תפקידו של בית המשפט בהליך הפלילי "עיקר תפקידו של בית הדין היה – לא לחייב את הנאשם – אלא לזכות אותו".

"הצדק הוא הרעיון המונח ביסוד המשפט, משפט הוא הסידור של יחסי אישים וחפצים על פי הרעיון האידיאלי של הצדק, הוא הגשמת הצדק בסדר הדברים…כך משפט אינו אלא צדק המתגשם במקרה מוחשי מסוים"

שופט צריך לזכור שאחד משלושת עמודי העולם הינו המשפט, כפי שמשמיענו המשנה במסכת אבות "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת, ועל השלום" הנחת המוצא שקיומו של העולם, כפי שמשמיענו הירושלמי, "שלושתן דבר אחד הן: נעשה דין נעשה אמת, נעשה אמת נעשה שלום", כלומר שופט אינו יכול לפטור עצמו בכך שתרומתו לקיום העולם היא בשאיפה לשמירה על העמוד של 'הדין' שכן העולם אינו יכול להתקיים בלי יתר העמודים, וכרסום של הדין בעמוד השלום או בעמוד האמת יכול למוטט את העולם. אין בדין בלבד כדי להחזיק את העולם לבד, והוא זקוק לשילוב של האמת והשלום.

בתלמוד הבבלי משמיענו "כל הדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת – מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית", ומה עניינו של מעשה בראשית על כך אנו מוצאים בספר איוב "תולה ארץ על בלימה" תולה ארץ על בלימה זהו האתגר הגדול של מערכת המשפט להכריע באופן שקיומו של עולם ימשך דרך המשפט, השופט בדין צריך לוודא שהחלטותיו אינן פוגעות במרקם החיים העדין, ואולי השאיפה הגדולה ביותר של השופט היא ליצור הרמוניה בין כל תחומי החיים.

==

אלישי בן-יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
צדקה ומשפט ומשפט צדק
משה אהרון עו"ד | 14-02-2020 10:44
יש אבחנת יסוד שחייבים לתן עליה את הדעת. אותה המבחינה בין צדקה ומשפט לבין משפט צדק בית המשפט שהוא בעיקרו של דבר האפוטרופוס על האמת מצווה לאחוז תחילה במוסד האמת - המשפט ורק אחר כך בא היסוד הממתן של הצדק. לא כן ביחסים שבין איש לרעהו שם התכלית היא השלום ולכן בטרם ניגשים לחריצת הדין של המשפט יש לפעול המון במישור הצדקה שכל צדקה בין איש לרעהו הופכת למשפט האמת הגדול ביותר. והתורה החלה דווקא במוסד הצדקה ומשפט בציווי ה' לאברהם להראות חשיבותו המכרעת של מוסד זה דווקא
2
מעשיר
עורך דין | 15-02-2020 23:15
מעניין אף פעם לא תפסתי את מוסד השיפוט בצורה הזאת, ואין ספק שהכיוון הוא נכון וחשוב, כל הכבוד
3
מרתק
ישראל | 16-02-2020 10:21
יפוצו מעיינותייך ניכרים דברי חכמים
4
ראויים דברי חכמים להישמע
גדי | 19-02-2020 16:46
דברי טעם וחוכמה