אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה: בשלח • על חשיבות מערכת המשפט לחברה

בשלח הפרשה הראשונה שבה עם ישראל הוא עם חופשי. פרשת בשלח מתארת את צעדיה הראשונים של אומה עתיקת יומין, שחרותה חזר לה. מציאות זו מחייבת הערכות מתאימה

עו"ד על הפרשה: בשלח • על חשיבות מערכת המשפט לחברה
  (צילום: חיים גולדברג/סרוגים)

עו"ד על הפרשה: בשלח • על חשיבות מערכת המשפט לחברה

פרשת השבוע היא הפרשה הראשונה שבה עם ישראל הוא עם חופשי. פרשת בשלח מתארת את צעדיה הראשונים של אומה עתיקת יומין, שחרותה חזר לה. מציאות זו מחייבת הערכות מתאימה. יש להתחיל לכונן חיים עצמאיים.

עוד באותו נושא

צפו: השיעור השבועי של הרב יצחק נריה | בשלח

שלושה ימים בלבד לאחר שבני ישראל חוצים את ים סוף, מגיעים בני ישראל למרה, שם הם מבקשים לשתות ומגלים שהמים מרים ואינם ראויים לשתיה. בני ישראל באים בתלונות למנהיג, משה – המים מרים, בעקבות נס שנעשה להם המים הופכים להיות ראויים לשתיה. המעניין שלאחר המתקת המים אנו קוראים "שם שם לו חק ומשפט ושם נסה" [שמות טו;כה].

ר' שלמה יצחקי, רש"י מגדולי פרשני המקרא, צרפת המאה ה-11 מסביר "במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין", ור' שמשון רפאל הירש, הרש"ר הירש, מחדד ומסביר "שם נתן להם את יסודות החוק והמשפט" כלומר הדבר הראשון שבני ישראל מתחילים להתעסק איתו זו עם בניית מסד משפטי, שמבוסס על חוק ומשפט.

צילום: ערוץ מאיר

ממשיך הרש"ר הירש ומבאר את ההבדל שבין 'חוקים' 'למשפטים' וכך הוא מסביר: "חק ומשפט – "חוקים" הם בראש וראשונה מצוות המורות על מה שמתאים ומה שאינו מתאים למהותו הרוחנית – גופנית של האדם, מצוות העוצרות בעד שרירות – הלב של היחיד,…"משפטים" הם מצוות המסדירות את סדרי החברה". כלומר חוק ומשפט אינם מילים נרדפות אלא מושגים שונים, החוק מתייחס לה שמתאים לאדם ולמהותו, והמשפטים תכליתם הסדרת חיי החברה.

כאשר נדרש הרש"ר הירש להבהיר את דבריו של רש"י שבמרה ניתן לבני ישראל, בין היתר, הציווי על 'הדינין', הוא משמיענו "שדינין הם עקרונות היסוד של משפט החברה".

כידוע 'הדין' הוא אחד מעמודי העולם, כפי שמצינו במשנה במסכת אבות "על שלושה דברים העולם עומד על האמת על הדין ועל השלום" ובירושלמי הדברים מוסברים שאין לראות בעמודי העולם כשלושה דברים נפרדים זה מזה, אלא "שלושתן דבר אחד הן: נעשה דין נעשה אמת נעשה אמת נעשה שלום"

נעשה שלום ביניהם

על מצוות 'הדינין' ועל התהיה מפני מה חשיבותה שהיא קדמה לתורה ושהוא עמודו של עולם מצינו בדברין של "רבי שמעון בן יוחי אומר, מה ראו דינין לקדום לכל מצות שבתורה? שכשהדין בין אדם לחברו תחרות ביניהם, נפסק להם הדין נעשה שלום ביניהם" תכליתו של החוק הוא להביא לשלום, שלום זה מושג באמצעות העובדה שבכוחם של החוקים להכריע בין מחלוקות שמתעוררות בין שני אנשים. ור' דוד קמחי, רד"ק מוסיף וקובע: "המשפט והצדקה הוא קיום יישוב העולם ומי שמעוות משפט הוא הורס יישוב העולם"

הראי"ה קוק בעומדו על רום מעמדה של המערכת המשפטית משמיענו "כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקניין ותשוקותיו, העושר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקודש הם נובעים. על כן המשפטים הם קודש הקודשים בישראל"

בשאלת נחיצותה של מערכת נורמטיבית, ועל חשיבותה של מערכת משפטית אנו מוצאים אצל ר' משה בן מימון, הרמב"ם, שקובע "האדם מדיני בטבעו, ושטבעו הוא לחיות בחברה…בשל המורכבות הרבה של מין זה…רב ההבדל בין פרטיו…הדבר נובע מכך שיש שוני במזגים [=תכונות אופי] …מכיוון שטבעו גזר את השוני בין פרטיו, והחיים בחברה הכרחיים לטבעו, לא יתכן כלל שיהיו לו חיים חברתיים אלא בהכרח על ידי מנהיג, ויקבע את מעשיהם… ויקבע פעולות ודרכי הנהגה שכולם יבצעו תמיד בדרך אחת, עד שהשוני הטבעי יוסתר בעקבות התיאום שיצרו החוקים, והחברה תהיה מאורגנת" כלומר חשיבותה של מערכת משפטית נובעת מהשונות שקיימת בין בני האדם, כאשר תכליתם של חקיקת נורמת ובניית מערכת משפטית היא בצורך להביא לאיזון נכון בין כל הפרטים שמעצם טבעם שונים זה מזה וארגון חיי חברה תקינים.

שלושה רבדים במערכת המשפט

אם נתבונן פנימה אל עולמה של המערכת הנורמטיבית היהודית, הרי שזו יכולה להתחלק, באופן גס לשלושה רבדים. הרובד הראשון מתייחס ל'מצוות התורה' שהם כעין חקיקה ראשית. הרובד השני, נקרא 'תקנות וגזירות' יצירתם של בעלי סמכות שלהם מוקנה הכח להתקין תקנות ולגזור גזירות, והם בבחינת חקיקת משנה. והרובד השלישי הוא 'המנהג והנדרים' אותם נורמות שכוחם המחייב צומח מלמטה מהעם ומהאדם הפרטי אל הנורמה המחייבת.

לנוכח העובדה שהאדם הוא ייצור בן חורין מעצם טבעו, קובע לנו ר' שלמה בן אדרת, הרשב"א "וכל מה שלא אסרתו התורה הרי הוא בכלל היתר גמור". יתרה על כן משמיענו בעל תפארת ישראל בפירושו למשנה במסכת ידיים "כל דבר שלא נדע טעם לאוסרו, מותר הוא בלי טעם, דלא הזכירה התורה דברים המותרים כולן, רק דברים האסורים".

לנוכח הנחת המוצא הבסיסית לפיה האדם מותר בהכל מלבד מעשים שנאסרו עליו במפורש, נגזר העקרון החוקיות במשפט הפלילי, עקרון אשר מניח שאין עבירה ואין ענישה ללא חוק מפורש. אושיותיו של העקרון נטועות עמוק בעולמה של ההלכה היהודית, וזאת בהתאם לעקרונות הלכתיים שמניחים "שאין עונשין אלא אם כן מזהירין", עקרון זה חוזר על עצמו בחז"ל בבואם לברר את מקורם של מעשים אסורים, כאשר לשון המופיעה בהקשר זהו הוא : "עונש מצינו [=ציווי מפורש על העונש יש], זהרה מניין?

היטב להגדיר את העקרון ולחדד אותו הוא בעל ספר החינוך שדן ביחס לחובה שניתן להשית עונש על אדם רק מקום שקיימת נורמה חוקית שמצווה ומזהירה לבל יעשה מעשה מסויים "לא יודיע האל העונש הבא עלינו על העברת המצוה אלא אם כן הודיענו תחילה שרצונו הוא שלא נעשה אותו הדבר שהעונש בא עליו".

שאלה מעניינת מובאת בשו"ת זכרון יהודה, ואשר מכריעה בשאלה האם ציבור יכול לחייב אדם לשלם מיסים בניגוד לחוק, ובמקרה שהוא יסרב הם יענישו אותו, במקרה כזה נפסק "גזרו על אינש [=אדם] למיהב [=לתת]  מאי דלא מחייב בגיניה [=מה שהוא לא חייב עליו] או טפי ממאי דמחייב בגיניה [=או יותר ממה שחייב עליו] לא חיישינן לגזירה דידהו [=לא חוששים למקרה כזה ולא ניתן לחייבו].

צא ולמד עד כמה חשובה לפתח מערכת נורמטיבית ראויה, נכונה ומותאמת לחברה ולצרכיה, מה דולה האחריות הרובצת על מערכת המשפט שאמונה על השמירה והדאגה ליציבות החברתית באמצעות יישום ראוי נכון וצודק של הנורמות, תפקיד זה אינו בלתי מוגבל ובאמצעות עיוות המערכת המשפטית לימדנו הרד"ק ניתן להרוס יישובו של עולם.

==

אלישי בן-יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
תודה רבה
חני | 07-02-2020 0:26
כתיבה יפה התחברתי
2
נושא חשוב
עו"ד | 07-02-2020 10:13
מערכת המשפט היא הדבר היחיד שיש לאזרח בעימותיו מול השלטון או אזרח אחר, יש לשמור עליו ויש לדאוג שלא יהיה נגוע בפוליטיקה