אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הגיע הזמן להתיר אמירת קדיש בסיום מסכת ע"י אשה

יש להתיר אמירת קדיש על ידי אשה בסיום מסכת, לא רק משום שמדובר במחלוקת-הפוסקים בדין שאינו מן התורה, אלא גם משום שטעמם העיקרישל האוסרים היה החשש מפגיעה במנהג ישראל, חשש שכבר אינו קיים

הגיע הזמן להתיר אמירת קדיש בסיום מסכת ע"י אשה
  ארכיון. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: גרשון אלינסון/ פלאש90)

בעוד שבועות ספורים יסיימו אלפי נשים ברחבי העולם את מסכת ברכות מן התלמוד הבבלי כחלק מלימוד הדף-היומי. מספר טקסי 'סיום מסכת' שיתקיימו על ידי נשים סביב י"א אדר תש"פ, יהיה ככל הנראה הגדול ביותר בהיסטוריה עבור 'סיומים' של נשים ביום אחד. וכבר עתה מתעוררת השאלה: האם אישה שעושה סיום מסכת רשאית לומר קדיש (כאשר יש מניין של גברים בקהל)?

ה'קדיש' הנאמר לאחר סיום מסכת נקרא 'קדיש הגדול', ובימינו נהוג לומר אותו רק בסיום מסכת ולהבדיל לאחר קבורת המת. אולם מבחינה הלכתית זהו רק נוסח מיוחד של קדיש-דרבנן הנאמר לאחר כל לימוד תורה.

דיון בן 400 שנה

סוגיית אמירת קדיש-יתום על ידי אישה נידונה בפוסקים מזה ארבע מאות שנה, והתעוררה ביתר שאת בעשורים האחרונים. בעוד שרוב הפוסקים בדורות הקודמים אסרו את הדבר, כמה מן הפוסקים האחרונים- ביניהם הגרי"א הענקין, הגרי"ד סולובייצ'יק, הרב משה פיינשטיין, ר' אהרון סולובייצ'יק הרב שאול ישראלי ועוד- התירו לאישה לומר קדיש מתוך עזרת נשים של בית הכנסת. כיום, בחלק מהקהילות הדתיות-לאומיות נהוג שנשים אומרות קדיש, בחלקן דואגים לכך שבמקביל יהיה גם גבר שאומר קדיש, ובחלק מהקהילות אין נשים אומרות קדיש כלל.

לא נבקש להכריע בשאלה עתיקה זו, אלא לדון בשאלת היכולת ללמוד ממנה לגבי אמירת קדיש בסיום מסכת, ולבחון אם מדובר באותה שאלה ממש או שמא יש הבדלים בין השאלות, להקל ולהחמיר.

הבדל המרחב

ההבדל העיקרי בין שני המקרים הוא מרחב ההתרחשות שלהם: בית הכנסת מול מרחב אחר, פרטי, או לכל הפחות 'אזרחי'. מקור החילוק בין המרחבים נמצא בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' צג), שהתיר לבת לומר קדיש על אביה "בבית אצל מנין". וכן כתב הבאר היטב (או"ח סי' קלב ס"ק ה) בשם הכנסת יחזקאל (אף שבכנסת יחזקאל עצמו משמע לכאורה אחרת). גם בשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' קכט, אות י) ציין לחיוב את המנהג של יתומות קטנות לומר קדיש לאחר לימוד תורה בחדר המיוחד לכך, אף ששלל באופן גורף אמירת קדיש על ידן בבית הכנסת.

ואמנם, פוסקים רבים אסרו בפירוש גם אמירת קדיש בבית פרטי. ביניהם אפשר למנות את שו"ת חוות יאיר (סי' רכב), את ספר מטה אפרים (דיני קדיש יתום שעד ד, סעיף ח, אלף למטה ס"ק ט) ושו"ת תורה לשמה (סי' כז). אך בניגוד לקדיש בבית הכנסת, בשאלה זו קרובים המתירים והאוסרים להיות שקולים זה כנגד זה, ומבין פוסקי דורנו רבים הורו להקל, ביניהם: הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ח"ה סי' לג), הרב דוב ליאור (בתשובה באתר 'ישיבה') והרב עובדיה יוסף (בספר חזון עובדיה אבלות ח"א עמ' שנו).

מה ההבדל בין המקרים?

טעם החילוק, כפי שכתב הרב עובדיה יוסף, הוא שקדיש מחוץ לבית הכנסת לא נראה כשינוי צורת התפילה עצמה, ופחות סביר שיגיע לידי פעולות האסורות על פי ההלכה כגון אישה שתעבור לפני התיבה בתפילת שמונה-עשרה.

הבדל נוסף בין המקרים הוא שאמירת קדיש יתום נעשית בקביעות משך שנה שלימה, ואילו קדיש של סיום מסכת הינו אירוע חד-פעמי. בשו"ת בני בנים (ח"ב סי' ז) הקשה מדוע התירו אמירת 'הגומל' ואסרו אמירת קדיש, והציע לומר שאת הקדיש אסרו משום הקביעות שבו. ואכן, כיוון שלדעת רוב הפוסקים האיסור איננו מן הדין, אלא נובע מחשש של ערעור המנהג וסדרי התפילה, יש מקום רב לחלק בין טקס חד-פעמי לבין מנהג של קבע.

מן הצד השני, יש מקום לחלק בין הצרכים הקיימים בשני המקרים. הדיון בקדיש יתומה נסוב לרוב סביב מקרים שבהם לנפטר לא היו ילדים נוספים שיאמרו עליו קדיש. וכך למשל בדברי הרב חיים דוד הלוי נראה שהצורך לגרום נחת רוח לנפטר מהווה שיקול מרכזי. יחד עם זאת, ברוב דברי הפוסקים המתירים אין זכר לכך שמדובר בהיתר דחוק שניתן בשעת הצורך בלבד. כמו כן, גם בנידון דידן ישנם מצבים רבים שבהם אמירת הקדיש מהווה צורך רוחני או חינוכי, וכדברי השרידי אש (ח"ב סי' לט) על כך שהצורך לאפשר לנשים להשתלב במרחבי הקדושה מהווה שיקול הלכתי משמעותי.

העולה להלכה, שהמתירים לומר קדיש יתום בבית הכנסת יתירו בוודאי גם לומר קדיש בסיום מסכת. ואילו מקרב האוסרים לומר בבית הכנסת, רבים המתירים לומר קדיש-דרבנן אחרי הלימוד, והוא הדין אחרי סיום מסכת.

יש מקום להתיר

למעשה נראה שיש להתיר את הדבר, לא רק משום שמדובר במחלוקת-הפוסקים בדין שאינו מן התורה, אלא גם משום שטעמם העיקרי (ולרוב גם היחיד) של האוסרים היה החשש מפגיעה במנהג ישראל. חשש זה איננו קיים בענייננו מכמה טעמים: ראשית, סיום מסכת על ידי נשים הוא תופעה חדשה, שלא הוכרה (וודאי שלא התייחסו אליה) בעבר. ממילא, מסתבר שאין כאן כלל דין של 'מנהג' שאסור להפר.

בנוסף על כך, אי אפשר לומר שיש בכך פגיעה במנהג כאשר כמה מגדולי הפוסקים שהמוני בית ישראל הולכים לאורם (כגון הרב עובדיה יוסף) התירו את הדבר הלכה-למעשה בימינו. ואכן במעמד סיום הש"ס שהתקיים בתאריך ח' בטבת התש"פ אמרו נשים רבות, ביניהן תלמידות-חכמים ומורות הלכה, את הקדיש לעיני קהל של אלפים. ולאור כל האמורים נראה שאין סיבה לפקפק על מנהגן.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
19 תגובות - 16 דיונים מיין לפי
1
הבעיה המהותית
יאיר | 04-02-2020 18:28
איני יודע מי נתן את הכותרת אך בא מונחת הבעיה העיקרית בשיטת הכותב: הגיע הזמן כאילו התורה תלויה בזמן, אין שום קשר בין הזמן לבין דיון הלכתי אם מותר אזי צריך להתיר ללא קשר לזמן ואם אסור אז אסור. התורה אינה תחת הזמן אלא מדריכה אותו.
טיעון חסר כל הגיון רוח הפמיניזם לתוך ביתהמדרש
שלום | 05-02-2020 13:44
הכותב טוען להתיר א. כיוון שכל המציאות של לימוד תורה עי נשים לא היה קיים ומימלא אין בעיה של להפר מנהג. אלא שהוא שכח שזה בדיוק הבעיה הלימוד תורה שלהם הרי זו תפלות ועצם הלימוד שלהם הוא הפרת מנהג. אנא מכם שמרו את המיניזם מחוץ לבית המדרש ותמשיכות לעסוק בתחומים שונים. בנוסף הוא רוצה להתיר על סמך ההתרים של מרן הרב עובדיה יוסף ועוד אלא שכל אחד מהרשימה הנל מתייחס לאותה שאלה שנשאלה ספציפית ומתיר לצורך העניין כמו אדם שאין לו ילדים נוספים וכולם מתירים רק בשקט יחד עם גבר ובוודאי שלא באופן בו הקדיש הנאמר עי אשה הופך לפרהסיה. יתכבד הכותב ולא יכניס את הפמיניזם לתורה ולא ינסה לעדכן את התורה, היא קיימת לעד איך שהיא ללא צורך בעידכונים
מה לילד צעיר לעסוק בנשים כל הזמן
גברים | 04-02-2020 23:14
אולי 20 מאמרים סביב נשים יצר ר' סתיו. ואילו אביו הר' סתיו כבר חדלתי לספור כמה פלפולים סביב נשים יצר. אשר יצר !!
הגיע הזמן
יהודי פשוט | 04-02-2020 18:49
מה שהתחדש זה שיש לחץ פמיניסטי להקל או להתיר או לבטל מנהגים מסורות ומצוות
2
ראוי להדגיש שלפי כל הדעות חייב להיות מניין
הערה חשובה | 04-02-2020 18:31
קודם כל מוכרחים להדגיש שעל פי ההלכה אין לומר קדיש כשאין מניין - לפחות 10 גברים מעל גיל מצוות. ואחר כך תדון בפרטים מה מותר מה מומלץ מה במחלוקת ומה רק בשעת הדחק.
3
lo
DRN Uden (Hoofdkanto | 04-02-2020 18:43
טיפשות ברמות
4
התקדמת! כעת תתקדם עוד ותתיר לאישה להיות חזנית
רפורמית | 04-02-2020 18:59
ואז אולי תזכה שנצרף אותך אלינו לתנועה
5
מתיימר להיות הלכתי אבל נראה כמו שטות גמורה
דוד | 04-02-2020 19:37
כל כך הרבה בורות וטיפשות במאמר אחד. תתחיל להעצים את הגברים בלימוד תורה מאשר את הנשים, שהגברים מחוייבים הלכתית ללמוד תורה והנשים פטורות.
6
עבירה גוררת עבירה. זה המצב.
דרור | 04-02-2020 20:10
בגלל שחלק מנשים הפרו מנהג מסוסס על גמרא שלא ללמוד תלמוד עכשיו הוא מציע לבטל עוד מנהג. אמנם מגובר אולי בענים אבל זה מצטרף לקודם. בסיום מקבלים רפורמה במיטבה.
7
תתמקד בדוקטורט שלך. זה יותר מתאים לך.
יעקב | 04-02-2020 20:20
הנח לנו במרחב ההלכה ובתי הכנסת. שם אתה פחות חזק. עם ישראל התגבר על גרועים ממך. נתגבר גם על תופעת אברהם סתיו. עברנו את גייגר גם זה יעבור.
8
למה הן רוצות להגיד קדיש?
... | 04-02-2020 20:30
רוצות אקשן? או קדושה?
9
נשאר להם רק את המצווה הזאת.. קודם שילבשו צנוע
יעקב | 04-02-2020 20:30
פרובוקטיבים
10
איבדתם את זה!
וייס איריס ומנחם | 04-02-2020 20:49
קודם נשים כותבות בסת, אחכ רווקות לא צריכות לשמור נגיעה, מה הצעד הבא??
11
מי נתן לך רשות?
יהודי | 04-02-2020 23:34
לעוות את התורה לדעתך המעוותת??
12
קול באשה ערווה
אלון | 05-02-2020 7:18
לא הבנתי מה אתם עושים מ״קול באשה ערווה״ ? אם התנאים כדי שאשה תגיד קדיש היא שיהיה מנייין של 10 גברים, אז יש כאן בעיה ענקית של צניעות לא ?
13
ינוקא, קודם תלקק את החלב מהשפתיים
ש' | 05-02-2020 10:25
יש ככ הרבה מה ללמוד ולקבל בענווה לפני שבאים לשנות ולהקל כל הזמן במסורת ישראל מדורי דורות
14
האמת "הגיע הזמן" נשמע ומצלצל כמו רפורמים
ישראל | 05-02-2020 11:51
בגרמניה לפני מספר מאה וחמישים שנה המציאו את המושג הגיע הזמן ומה נשאר מהם? מחתנים הומואים בר מצווה לכלב וכופרים במציאות האל אולי די כבר עם כול הרבאייס האלו כמו סתיו ובני לאו שכול כולם זה התחדשות וחדשנות ולא יהדות ויראת השם
15
תגובות לא ראויות
פתח תקווה | 05-02-2020 12:31
שלל תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות מקלדת ......
16
רק גדולי ישראל יכולים לפסוק למעשה!!!
אלעד | 05-02-2020 19:53
...