אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

למה היה חשוב לפרעה לדעת "מי ההולכים?"

שאלתו של פרעה "מי ומי ההולכים" לא הייתה שאלה טכנית. אין זה עניינו של פרעה לדעת מי מהעם הולך לזבוח לה'; המחלוקת בין משה לפרעה היא מחלוקת מהותית ועקרונית בין שתי תפיסות עולם

למה היה חשוב לפרעה לדעת "מי ההולכים?"
  (צילום: שאטרסטוק; תמונה קטנה: ללא קרדיט)

"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם". לאחר רצף מכות ארוך, דבריהם של עבדי פרעה למלכם מחלחלים ללבו, כעת הוא כבר מוכן לערוך משא ומתן עם משה ואהרון. פרעה מסכים לשלח את בני ישראל לעבודת אלוהיהם, אך הוא רוצה לדעת איזה ציבור מתוך העם הולך לעבודה זו – "מִי וָמִי הַהֹלְכִים?".

לשאלתו של פרעה משיב משה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ". פרעה איננו מסכים לדבריו של משה, הוא מציב בפניו תנאי אחד: "לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים". הדין ודברים שבין משה ואהרון נגמר בהחלטה חד צדדית: "וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".

"מי ההולכים?" – עומק המחלוקת

פרעה הרשע שואל את משה ואהרון: "מי ומי ההולכים?". כל המאבק בין משה רבנו לבין פרעה הוא לגבי שחרור בני ישראל מהעבדות והליכתם לעבוד את אלוהיהם במדבר. עד כה תשובתו של פרעה הייתה שלילית באופן גורף. אולם עתה הוא כבר מתחיל להתרכך. בשלב הזה פרעה מוכן לשלח את בני ישראל באופן חלקי, רק לשלושה ימים. לצורך כך הוא שואל את משה מי הם אותם חלקים בעם ששייכים לאותה עבודת אלוקים אליה אתם כה חפצים ללכת?

משה רבנו משיב לפרעה תשובה עמוקה ונחרצת: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ". פרעה איננו מוכן לקבל את העובדה הזו, הוא מגיב בחרון אף לדבריו של משה: "לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה". בשונה מהאמונה המצרית המבינה את עבודת אלוקים כפנייה לבודדים ויחידי סגולה שבעם, אומר משה לפרעה שאצל עם ישראל יש בחינת "לנו" – "כי חג ה' לנו", לנו לגברים, לנו לנשים, לנו לטף ולנו לאומה כולה.

באופן זה כותב הרמב"ן בפירושו על התורה:

"היה פרעה רוצה שילכו ראשיהם זקניהם ושוטריהם, אנשים אשר נקבו בשמות; ומשה ענהו כי גם הבנים והבנות ילכו כי חג ה' לנו, ומצווה על כלנו לחוג לפניו, אז חרה לפרעה על הבנים והבנות, ואמר שלא ישלח הטף בשום פנים, כי הם לא יזבחו, אבל ישלח כל הזכרים הגדולים בעבור החג שאמר, וישארו הטף והנשים".

פרעה מצמצם ומשה מכליל

חז"ל במדרש מתארים שתפיסת עולמו של פרעה הייתה כל כך רחוקה מהתפיסה הישראלית שהוא היה סבור שההליכה של שאר העם לזבוח לה' אלוהיהם, אינה אלא תואנה וניסיון לברוח ממצרים. כלומר, לשיטתו, אין שום קשר בין השכבה הנמוכה של העם והאנשים שאינם 'נקבו בשמות' לבין עבודת ה'. אך משה משיב לפרעה שלא כן דרכנו בקודש, "כי גם הבנים והבנות ילכו כי חג ה' לנו, ומצווה על כלנו לחוג לפניו".

שאלתו של פרעה "מי ומי ההולכים" לא הייתה שאלה טכנית. אין זה עניינו של פרעה לדעת מי מהעם הולך לזבוח לה'; המחלוקת בין משה לפרעה היא מחלוקת מהותית ועקרונית בין שתי תפיסות עולם – בין פרעה המכניס את אלוהיו למסגרת צרה ודלה, לבין משה ואהרון הכוללים את היקום כולו תחת "עבודת אלוהים".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
מאמר נהדר
יוסף | 31-01-2020 11:56
ישר כח גדול
2
רעיון חשוב אשריך
אמיר | 31-01-2020 13:03
יפה מאוד חזק וברוך ושבת שלום
3
את מי זה מעניין?
palmoni777 | 31-01-2020 13:15
פרעה מכיר את הסחורה שלו, באשר הוא זה שגידל את המנהיג שגזירותיו קשות משלו. לא לחינם התריע פרעה, ראו, כי רעה נגד פניכם ולא בגלל איזה כוכב עלום. אלא צדק פרעה במבחן התוצאה. אם גזירות פרעה רק העצימו את העם, הן במישור הגשמי והרוחני עד לכדי ויאמן העם ויקדו וישתחוו, במקביל גזירות משה צמצמוהו והמרידו את העם עד לפקפוק באלהים. ואם מלכתחילה המירו את כבודם בעגל מזהב, זה עדיין מצב טוב לעומת שנת הארבעים שהמירו את כבודם בבעל פעור, שלפי המסורת עבודתה עי צואה. ואפילו מאמר משה לשופטי ישראל להרוג את הנצמדים ואינם רוצים לעזוב את הטינופת, לא יכלה לעם המתוסכל, המוכן למות על קדושת הפעור. ולמרבה הפלא, דווקא זה העם שעמד במרדו נחל את הארץ למרות שלא שב בתשובה. ולא דיי שמשה לא נגע בבעל פעור, אלא שזכה להקבר מולו. וזאת לתמיהת כולם איה אותו שועל קרבות מחטא העגל? איננו עם מרדן! אולם, פקודה אחת קיבל משה לך אל העם וקדשתם וכך עשה ברדתו מן ההר על הצד הכי טוב ויקדש את העם ואם הוסיף מדעתו אל תגשו אל אשה, מעניין מה פירש להם בפרשת קדשים תהיו? אין זאת אלא בגדר המתנבא מה שלא שמע! דיי להתבונן במדגמי אוכלוסין כדי להבין את מצוקות העם המתוסכל. שאף כי אף אחד מהפקודים לא מת פחות מששים וישנה הבטחה מהאל שלא ימית את בניהם, עכז נמנו בשנה השנית 603550 ובסוף שנת הארבעים בא מניין פקודיהם 601730. ואילו היה מדובר באומה הערבית, הם היו צריכים להיות מליונים.
מצאתי טעות בחומש
palmoni777 | 01-02-2020 21:03
בחומש מובאת עדות הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם. ולולי כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ, לא היה סיכויי שהם היו מוכנים לצאת. אולם, זכורני מהגננת, שהרשעים שסרבו לצאת, מתו בשלושת ימי אפילה. ובהכרח, שהטעות בחומש, ולא בדברי הגננת. אם כבר מישהו מת בשלושת ימי אפילה, מסתמא מתו הצדיקים שששו לצאת ממצרים. ולא הוציא ה' ממצרים, אלא את הפושעים והמרדנים שסירבו לצאת ממצרים.
מהי טובת העם?
palmoni777 | 31-01-2020 18:17
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָשָׂ֤אתִי יָדִי֙ לָהֶ֔ם לְהֽוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־אֶ֜רֶץ אֲשֶׁר־תַּ֣רְתִּי לָהֶ֗ם זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת׃ זא שמאמר וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ היה מלווה בשבןעה. ומאמר הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃ נאמר באותו פרק בו נפוצו בזכות משה בכל ארץ מצרים לקושש קש לתבן. ואם בכל זאת משה הצליח לקבור את כולם במדבר, ולמרות זאת העם לא התקומם נגדו כדין נביא שקר שהוכזבה נבואתו? ובפרט שיש בזה לאו של לא תגור ממנו, כך שאין לתמוה מדוע לא מצא נבונים בתוך העם.כי בעיני העם משה אמת ותורתו אמת, ורק אלהים יצא שקרן, שהלוא מבלי לשאול את העם חילל את שבועתו. שֶׁאֵין שְׁבוּעַת בִּטּוּי חָלָה אֶלָּא עַל דִּבְרֵי הָרְשׁוּת שֶׁאִם רָצָה עוֹשֶׂה וְאִם לֹא רָצָה אֵינוֹ עוֹשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב. לְפִיכָךְ כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת בִּטּוּי כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיַּכֶּה אֶת פְּלוֹנִי אוֹ יְקַלְּלֶנּוּ אוֹ יִגְזל מָמוֹנוֹ אוֹ יִמְסְרֶנּוּ בְּיַד אַנָּס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא: ומאחר והבטחת וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ, לוותה בשבועה, איך לעזאזל חלה שבועת אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃? השופט כל הארץ לא יעשה משפט?
4
שבת - שלום ומבורך לבני - ישראל . באותות ה׳
הכהן | 31-01-2020 16:58
כאז כן היום .
5
הרבה יותר פשוט......
משה אהרון עו"ד | 02-02-2020 11:58
פרעה אומר למשה עבודת האלוהים היא בדרך כלל הגברים מדוע אתה לוקח גם את הטף , הנערים והנשים משה השיבו L חג לנו . שעבודת היהודים את האלוהים -היא תמיד חג לכל המשפחה שהיהודים עובדים את ה' - רק בשמחה
לנחמן....
משה אהרון עו"ד | 02-02-2020 13:13
אז לא היו רבנים היו זקנים. ומה ההבדל ביניהם שרב בא ביוהרה של ,הריבוי של תלמוד הישגיות ועוד, ו זקן בא בניסיון חיים של בקרה ותיקון נזקים [שאותיות זקן = נזק]
תגובה למשה אהרון
נחמן | 02-02-2020 12:45
לשה אהרון למה לא הזכיר משה את הרבנים .שנאמר בבנינו ובנותינו נלך .מכאן אתה מבין שכל אחד זבח לעצמו .ולא הוצרך לרב
6
מאמר מרתק
מיכל | 03-02-2020 18:05
אשריך גיא. כמו תמיד תענוג צרוף