אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הקצין חושף: כך זייפתי נתוני גיוס של חרדים

כתב הדתות של חדשות 12, יאיר שרקי, חשף במהדורה המרכזית של קשת 12, הקלטה של קצין בכיר בצה"ל בה הוא מגלה כיצד הוא זייף את נתוני גיוס החרדים בשנים האחרונות

הקצין חושף: כך זייפתי נתוני גיוס של חרדים
  ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש90)

כתב הדתות של חדשות 12, יאיר שרקי, חשף הערב (שני) במהדורה המרכזית של קשת 12, הקלטה של קצין בכיר בצה"ל בה הוא מגלה כיצד הוא זייף את נתוני גיוס החרדים בשנים האחרונות.

על פי הדיווח של שרקי, הקצין שמע את הדיווחים על ירידה במספר החרדים המתגייסים בשנה האחרונה, והחליט לספר את האמת לקצין אחר, שעוסק כיום בשילוב חרדים בצה"ל.

בהקלטה שנחשפה, כאמור, הערב, נשמע הקצין אומר: "אני הייתי חלק מהגועל נפש הזה, זו הסיבה שאני מרים אליך טלפון. אני ספרתי, אני הייתי אחראי על זה. כאחד שהיה די חתום על הנתונים האלה: לא היה גיוס חרדים לצה"ל. הנתונים שהיו לפני שנתיים-שלוש-ארבע-חמש-שש, די דומים לנתונים שהיו השנה". ראוי לציין כי השיחה התקיימה עוד לפני חשיפת בלוף הגיוס על ידי כרמלה מנשה.

לדברי הקצין נעשו על הנתונים משחקים ומניפולציות: "אם תיכנס לתיקיות תוכל לבחור שמות ולמצוא אותם ברשימות". הקצין סיפר על הקושי שלו בעקבות מעשיו: "קשה לי, זה יושב לי על הלב כבר הרבה זמן. היו לי מפקדים שישבו לי על הראש ואמרו לי 'תכניס גם את זה ואת זה'".

הוא הוסיף כי הלחץ שהופעל עליו והגיע מדרגים גבוהים יותר: "זאת קרוסלה של דלת מסתובבת. קריצות עין של ראשי אכ"א למיניהם וגווניהם לכל מיני אנשים בתוך הציבור החרדי, שבאו, יצאו ושחררו עריקים. זה היה רוח המפקדים, נגיד את זה ככה במילים עדינות".

שרקי חשף כי המידע הועבר בזמן אמת לידי ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז. למרות שהוא מכיר את העדות, אלמוז בחר להתייצב בוועדת חוץ וביטחון יחד עם ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם באכ"א ולטעון שלא היה זיוף מכוון, אלא שגיאה של "חוסר מקצועיות".

אלמוז הדגיש כי הדיווחים עד שנת 2015 היו תקינים, אך העדות שנחשפה נוגעת למעשים שבוצעו בצה"ל החל משנת 2012. לפי עדות של קצין שפגש את אורנה ברביבאי במהלך השירות הצבאי, שהייתה אז ראש אכ"א, טען כי הוא פנה אליה ודיווח לה על הנתונים, אך לדבריו היא "היא התעלמה מזה לחלוטין".

הקצין הוסיף כי המערכת רצתה נתונים מסוימים ועשתה הכל כדי שזה יראה כרצונה: "זאת הייתה מערכת שהעלימה עין"

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
אורנה ברביבאי
כחול לבן | 27-01-2020 22:32
חקירה מידית!
היא צדיקה וישרה היא מכחול לבן
אבי ים | 10-02-2020 12:18
היא והחברים שלה מכחול לבן חושבים שהם באמת צדיקים וישרים שבאים להציל לנו את המדינה. ממש מתנה לאנושות. על זה כבר אמר הנביא שרייך סוררים וחברי גנבים. אני דווקא מרוצה כי זה מראה שהנבואה מתקיימת והגאולה קרובה.
2
נו די לחפור ולחפור
הדסה | 27-01-2020 22:44
מחפשים אייטם, אתם לא רואים כמה חיילים חרדים וקצינים רואים ברחוב?, תכנסו להרצאה ביוטיוב של מפקד חיל האויר אליעזר שקדי, די לעיוורון.
3
שיתוף פעולה של אכא
דניאל | 27-01-2020 23:41
חד משמעי . אכא ידע וכולם ידעו אבל שתקו . מי שלא שתק הועף מה לא עושים בשביל הקידום. אכן במיטב יודעים בצורה מיטבית איך לטייח את הנתונים! דרך אגב אפשר לשאול גם את ראשי הישיבות שידעו ושתקו
4
כל "חרדי" שמשרת בצהל זו הצלת נפשות
עמוס | 29-01-2020 14:23
תפסיקו לדקדק בציציות !!!!!!! גיוס החרדים זהו מיזם מבורך!!!! שעושה הרבה טוב לאנשים טובים. וחוץ מזה תורמים הם המון המון לביטחון ישראל. את מי זה מעניין מה רמת החרדיות או הדתיות שלהם? את מי? 80% מהחברה ביחידות האלה הם חיילי תש שמתמודדים לא רק עם האתגרים הצבאים גם עם האתגרים בבית או עם האין בית. חלס
5
יֵשׁ רֶמֶז ???
רֶמֶז | 29-01-2020 19:17
יֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (בראשית יח, ט) “וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל: וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ” בִּזְכוּת זֶה שֶׁהִיא צְנוּעָה בָּאֹהֶל, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם, תִּזְכּוּ לְבֵן. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר ס, טו) שְׁתַּיִם הֵם שֶׁנִּתְכַּסּוּ בְּצָעִיף וְיָלְדוּ תְּאוֹמִים רִבְקָה וְתָמָר, וּמְבָאֵר הַ’חֲתַם סוֹפֵר’ (תורת משה בראשית כד, סד) שְׁתַּיִם נִתְכַּסּוּ בְּצָעִיף וְיָלְדוּ תְּאוֹמִים רִבְקָה וְתָמָר, וְתִהְיֶה הַכַּוָּנָה לְהוֹרוֹת כִּי לְפִי רֹב צְנִיעוּת הָאִשָּׁה כֵּן תִּפָּקֵד בְּבָנִים, כְּעִנְיַן “אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”, וְזֶה יוֹרֶה בָּזֶה כִּי שְׁנַיִם נִתְכַּסּוּ בִּצְעִיף שֶׁהוּא כִּסּוּי וְעִטּוּף יֶתֶר, וְנִפְקְדוּ לָלֶדֶת שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְאַחַר שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּיִם, לֹא מִקְרֶה הוּא, כִּי אִם בְּעֶצֶם מִן הַשָּׁמַיִם עַל צְנִיעוּתָן בְּיוֹתֵר. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר ח, ט)בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דַּת יְהוּדִית שֶׁהִיא צְנוּעָה זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֲלֵי מִקְרָא בַּעֲלֵי מִשְׁנָה בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים.וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (עירובין כא:) “וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים” אֵלּוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶם. לִשְׁנָא אַחְרִינָא, שֶׁאוֹגְדוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. רוֹאִים שֶׁבִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת זוֹכִים לְפֵרוֹת חֲשׁוּבִים [מְגָדִים], הַמְרַמְּזִים עַל בָּנִים מֻבְחָרִים. מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין מה.) אָמַר רָבָה גְּמִירִי אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמִי שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת. הַיְינוּ שֶׁהִסְתַּכְּלוּת בְּאִשָּׁה גּוֹרֶמֶת שֶׁהָאָדָם יְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ אִשָּׁה, וְאֵינָהּ גּוֹרֶמֶת הִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, לָכֵן מַתִּיר רַבִּי יְהוּדָה לִסְקֹל אִשָּׁה בְּלִי בְּגָדִים, כִּי אִשָּׁה זוֹ נִסְקֶלֶת וְלֹא יָבֹאוּ לְהַרְהֵר בָּהּ, וְאֵין חֲשָׁשׁ לְהִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהִרְהוּר בְּאִשָּׁה גּוֹרֵם שֶׁהַשֶּׁפַע שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה יוֹרֵד אֶצְלוֹ, וְאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְאִשָּׁה אַחֶרֶת. וּלְפִי דְּבָרֵינוּ מְבֹאָר מַדּוּעַ זִוּוּג נִקְרָא בְּשֵׁם יְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד, א) “וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ”, דְּהַעֲבָרַת שֶׁפַע הַחַיִּים מֵהַבַּעַל לָאִשָּׁה נוֹתֶנֶת לַבַּעַל יְדִיעָה וְהַכָּרָה בְּמַהוּת אִשְׁתּוֹ, דְּמִי שֶׁמַּעֲבִיר לַשֵּׁנִי אֶת חַיָּיו בְּוַדַּאי מַכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב. וְלָכֵן הַטִּפָּה נִמְשֶׁכֶת מֵהַדַּעַת, דְּקַבָּלַת שֶׁפַע הָאִשָּׁה הִיא בַּדַּעַת שֶׁל הַבַּעַל, שֶׁשָּׁם הוּא מְקַבֵּל יְדִיעָה וְהַכָּרָה בְּמַהוּתָהּ, וּבִידִיעָה זוֹ טָמוּן הַשֶּׁפַע שֶׁהוּא מַעֲבִיר לָהּ. וְכֵן מוּבָא בִּ’מְבוֹא שְׁעָרִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שכא) הַדַּעַת [שֶׁל הַזָּכָר] כּוֹלֵל ב’ פָּנִים חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, פְּנֵי דּוּכְרָא וּפְנֵי נוּקְבָא. וּכְפִי שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָּן שֶׁשֶּׁפַע הָאִשָּׁה הוּא בְּסוֹד הַגְּבוּרוֹת. וְלָכֵן הַהִרְהוּר חָמוּר מְאֹד, דְּהִרְהוּר מוֹלִיד בְּדַעַת הַמְהַרְהֵר אֶת שֶׁפַע הָאִשָּׁה שֶׁהוּא מְהַרְהֵר בָּהּ, וְהַחֵלֶק הָעִקָּרִי שֶׁל הַזִּוּוּג כְּבָר נַעֲשָׂה. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (בראשית ד, א) שֶׁחֵטְא עֵץ הַדַּעַת הָיָה זִוּוּג שֶׁל אָדָם וְחַוָּה, כֵּיוָן שֶׁזִּוּוּג הוּא בְּחִינַת דַּעַת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּבְכֹחַ הָאֲכִילָה מֵעֵץ הַדַּעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא פָּתַח לְאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל חַוָּה בַּדַּעַת שֶׁלּוֹ, וְהָיָה זִוּוּג פָּגוּם קוֹדֶם שַׁבָּת. וְכֵן הרה”ר ס”ת הַכָּתוּב (ישעי’ ל, כו) “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה“, לְרַמֵּז שֶׁהִרְהוּר שֶׁל הַבַּעַל מַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר לַלְּבָנָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָאוֹר שֶׁלָּהּ יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, הַיְינוּ כְּמוֹ הַחַמָּה. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות כ, יד) “לֹאתַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ” ר”ת תֹּאַ”ר, דְּהִתְבּוֹנְנוּת בְּתֹאַר הָאִשָּׁה הִיא כְּבָר “לֹא תַחְמֹד”. וְכֵן מוּבָא בְּ’סֵפֶר הַלִּקּוּטִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (מטות רסב) שֶׁרְאוּבֵן וְגָד לֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי הָיָה בָּהֶם פְּגָם בַּדַּעַת, אֵצֶל רְאוּבֵן יַעֲקֹב בָּא עַל לֵאָה וְחָשַׁב שֶׁהִיא רָחֵל, וְכֵן אֵצֶל גָּד יַעֲקֹב בָּא עַל זִלְפָּה וְחָשַׁב שֶׁהִיא לֵאָה, וְנוֹלַד גָּד עִם פְּגָם בַּדַּעַת, לָכֵן קָרְאָה שְׁמוֹ“בָּגָד” בְּלִי אוֹת א’, לְרַמֵּז שֶׁחֲסֵרָה לוֹ דַּעַת שֶׁהִיא בְּסוֹד אוֹת א’. וּבְ’שַׁעַר הַפְּסוּקִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (מטות קצג) מוֹסִיף שֶׁבָּגָד הוּא מִלְּשׁוֹןבְּגִידָה, דְּאִם יֵשׁ פְּגָם בַּדַּעַת זֶה נֶחְשָׁב שֶׁהַבַּעַל בּוֹגֵד בְּאִשְׁתּוֹ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבַעַל שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ הֲרֵי זוֹ בְּגִידָה. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל מִרְיָם שֶׁטָּעֲנָה עַל מֹשֶה שֶׁפָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ (במדבר יב, ב) “וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמשֶׁה דִּבֶּר יְהֹוָה הֲלֹא גַּםבָּנוּ דִבֵּר”, ר”ת בְּגִידָ”ה בְּג’ אֳפָנִים, דְּמִי שֶׁפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ הֲרֵי הוּא בּוֹגֵד בָּהּ בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע הַנִּצְרָךְ לָהּ, וּמִי שֶׁמְּהַרְהֵר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת הוּא אוֹתוֹ דָּבָר, לָכֵן הוּא גַּם בּוֹגֵד. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין לז.) שֶׁבֶּגֶד מְרַמֵּז עַל בְּגִידָה, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ, שֶׁאִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ צָנוּעַ, הִיא בּוֹגֶדֶת בְּבַעֲלָהּ, כְּשֶׁנּוֹתֶנֶת לְאַחֵרִים לִגְנֹב לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע. וְכֵן מוּבָא בָּאֲרִיזַ”ל שָׁם שֶׁמְּנַשֶּׁה הוּא בְּסוֹד גִּיד הַנָּשֶׁה, וְהָיָה בְּחֶצְיוֹ אוֹתוֹ פְּגָם שֶׁל רְאוּבֵן וְגָד, מִצַּד אִמּוֹ שֶׁהָיְתָה בַּת שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, לָכֵן חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֵׁבֶט גָּד. וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ גִּיד הַנָּשֶׁה מְרַמֵּז עַל הַפְּגָם שֶׁהָיָה בִּמְנַשֶּה, נִרְאֶה לְבָאֵר דְּמוּבָא בְּ’שַׁעַר הַפְּסוּקִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (מטות ע’ קצג) שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה הוּא בְּחִינַת יְסוֹד. אֶלָּא שֶׁשָּׁם יֵשׁ לַנָּחָשׁ אֲחִיזָה חֲזָקָה. וְכֵן רוֹאִים שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה הוּא סִיּוּם שֶׁל חוּט הַשִּׁדְרָה, כְּמוֹ שֶׁהַיְסוֹד הוּא סִיּוּם שֶׁל חוּט הַשִּׁדְרָה, דְּגִיד הַנָּשֶׁה הוּא בְּחִינַת יְסוֹד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שְׂפַת אֱמֶת’ (יוה”כ תרנ”ב) שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה הוּא הַמַּקְבִּיל שֶׁל גִּיד הַמִּילָה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בַּדַּעַת מִתְקַשֵּׁר עִם גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁיֵּשׁ לַנָּחָשׁ אֲחִיזָה בּוֹ. וְכֵן בְּגִידָ”ה מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב (בראשית לב, לג) “כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקב בְּגִיד הַנָּשֶׁה”. דְּכָל מִי שֶׁבּוֹגֵד מִתְקַשֵּׁר עִם גִּיד הַנָּשֶׁה. רוֹאִים מֵהַפְּסוּקִים שֶׁאִשָּׁה צְנוּעָה הִיא בְּחִינַת מְצִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח, כב) “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב”, וְכֵן (שם לא, י) “אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא”. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (נדה לא:) שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבַד לוֹ אֲבֵדָה מִי מְחַזֵּר עַל מִי בַּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ, רוֹאִים שֶׁאִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מְצִיאָהלְבַעֲלָה, לָכֵן הוּא צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרֵיהָ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאִשָּׁה תְּלוּיָה בְּחַיֶּיהָ מִמַּה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מִבַּעֲלָהּ, לָכֵן הִיא בְּחִינַת מְצִיאָה, שֶׁכָּל פַּעַם הַבַּעַל מוֹצֵא אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ אָדָם שֶׁמְּחַפֵּשׂ דָּבָר שֶׁאָבַד לוֹ וּמוֹצֵא אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁיֵּשׁ בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין, דְּבִמְצִיאַת מְצִיאָה אֲפִלּוּ שֶׁהַדָּבָר שַׁיָּךְ לוֹ מִקַּדְמַת דְּנָא וְאֵין מָקוֹם לִשְׂמֹחַ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָבַד לוֹ וּמוֹצְאוֹ יֵשׁ בְּכָךְ שִׂמְחָה מֵחָדָשׁ. וְכֵן בְּנִשּׂוּאִין אֲפִלּוּ שֶׁהָאִשָּׁה הִיא חֵלֶק מֵהַבַּעַל וְשַׁיֶּכֶת לוֹ, יֵשׁ לוֹ בָּהּ שִׂמְחָה כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ. וְלָכֵן הַגְּמָ’ מַסְמִיכָה זֹאת לַמִּימְרָא שֶׁל הַהִתְחַדְּשׁוּת בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין, אָמְרָה תּוֹרָה תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּה. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁכָּל זִוּוּג נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ מְצִיאַת חֵן, וְלָכֵן אוֹמֶרֶת הַגְּמָ’ שֶׁאִישׁ מְחַזֵּר אַחַר אֲבֵדָתוֹ וְלֹא אִשָּׁה,דְּאִשָּׁה הַמְחַזֶּרֶת אֵינֶנָּה צְנוּעָה, וּמָתַי הִיא אֲבֵדָה וּמְצִיאָה דַּוְקָא אִם הָאִישׁ מְחַזֵּר. וְכֵן מְצִיאָה בְּגִימַטְרִיָּא עַלְמָה הַמְסַמֶּלֶת אִשָּׁה צְנוּעָה שֶׁעֲלוּמָה מֵאִישׁ אַחֵר, כַּמּוּבָא בָּ’רוֹקֵחַ’ (פ’ חיי שרה) עַל הַכָּתוּב (בראשית כד, מג) “וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב”. וְכֵן רוֹאִים שֶׁעַלְמָה נֶאֶמְרָה בַּתּוֹרָה רַק עַל רִבְקָה וּמִרְיָם, וְאִשָּׁה צְנוּעָה הַבַּעַל זוֹכֶה לִמְצֹא אֶת חַיֶּיהָ הָאֲמִתִּיִּים, וְזוֹכִים לִמְצִיאַת חֵן, וְהִיא מְצִיאָה אֲמִתִּית. וְכֵן מוּבָא בִּ’מְבוֹא שְׁעָרִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שי) עַלְמָה הִיא נַעֲרָה שֶׁכָּל שָׁעָה הִיא נַעֲשֵׂית בְּסוֹד בְּתוּלָה שֶׁרַחְמָהּ צָר [וַחֲבִיבָה עַל בַּעֲלָה]. כָּתוּב (אסתר ב, יז) “וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת”. וְצָרִיךְ לְהָבִין מַהִי נְשִׂיאַת הַחֶסֶד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ’ (קמט, ט) מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה וְלִרְקֹד לְפָנֶיהָ וְלוֹמַר שֶׁהִיא נָאָה וַחֲסוּדָה מִלְּשׁוֹן “וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו”. רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן שֶׁל נְשִׂיאַת הַחֶסֶד. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁל הָרמ”ח אֵבָרִים שֶׁלָּהּ, שֶׁהֵם הַחֲסָדִים שֶׁלָּהּ, זֶה נִקְרָא שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת חֶסֶד לְפָנָיו, הַיְינוּ שֶׁהוּא מוֹצֵא חֶסֶד חָדָשׁ כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה אֵלָיו. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (מגילה טו:) שֶׁהָיָה לְאֶסְתֵּר חוּט שֶׁל חֶסֶד. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁחוּט הָאִשָּׁה הוּא הֶמְשֵׁךְ חוּט הַבַּעַל, וְהַבַּעַל מַשְׁפִּיעַ לָהּ אֶת שֶׁפַע הַחוּט שֶׁלָּהּ. וְנִרְאֶה דְּלָכֵן בִּתְחִלָּה כָּתוּב (שם טו) “וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ”. וְלֹא מֻזְכָּר חֶסֶד, דְּחֶסֶד מְסַמֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁהִיא הָיְתָה צְנוּעָה הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ בִּשְׁלֵמוּתוֹ לֹא נִפְתַּח לְכָל רוֹאֶיהָ, רַק לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁה’ רָצָה שֶׁתִּנָּשֵׂא לוֹ
6
אל תתפעלו אם עוד מעט יהיה חוק...
מורי ורבותי | 31-01-2020 0:10
מורי ורבותי; אל תתפעלו אם עוד מעט יהיה חוק במדינת איזראל שאסור להדפיס את הספר הקדוש ראשית חכמה שמדובר ומתאר שם מה שקורה לרשעים כמו מחללי שבת קודש וכו' בגיהינום. הנה תראו מה מדינת השמד עושים למקובל צדיק וקדוש מטענה שהוא מנהל כת ורק חושדים אותו שהוא מדבר על עונשים בגיהינום. ובספר הנל מתאר שם מה שקורה לרשעים כמו מחללי שבת קודש וכו' בגיהינום. ורק בגלל שבסמינר הזה הם מתנהגות בצניעות גם בלי אייפונים וכו' זה מרגיז את כולם..... הגיע הזמן; שתפסיקו לשפוך דם יהודי צדיק וקדוש, והכל בלי לדעת עליו כלום, וכל הרדיפות אחריו זה רק בגלל שאולי ואולי הוא חשוד..... וידוע מי שמקנא משמיץ, תראו משהוא מאוד מעונין: כמה שהמשטרה מנסה לחפס מתחת לשולחן היא לא מוצאת כלום וכלום וכלום, וזה מאוד מסוכן לכל החרדים בארץ ישראל בגלל שבקרוב יהיה חוק שאסור ללמוד תורה בארץ, ואסור לקיים מצות השם. בבקשה מכל שונא דת, תחזרו לגרמניה מיד, שמה זה המקום שלכם, ואנחנו נמשיך מסורת אבותינו בידינו - בלימוד התורה הקדושה, וקיום כל התריג מצות.. שומו שמים; מי יכול להראות לנו עוד צדיק אחד שמוסר נפשו בעבור בנות ספרדיות בעלות תשובה צניעות וכו' ומעלה אותם דרך המלך ועוזר להם להקים בית נאמן בישראל, מי כמו הצדיק המקובל הרב רמתי שליטא????? וידוע מי שמקנא משמיץ, וְשׁוֹטִים אלו הרודפים אותו עֲתִידִין לִתֵּן אֶת הַדִּין, בקרוב בביאת משיח צדקינו, מתוך רחמים גמורים.