אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

האם נטפליקס נפלה בפח של עצמה? | ביקורת טלוויזיה

הסדרה "אל תתעסקו עם חתולים" של נטפליקס, מציגה מצד אחד באופן מופתי את החולי של תאוות הפרסום והסכנות שבכך, אך מצד שני מבלי להתכוון - היא מממשת צוואה של רוצח מתועב

האם נטפליקס הגשימה חלום לרוצח?|ביקורת סדרה
  (צילום: מתוך יוטיוב)

ביקורת טלוויזיה: אל תתעסקו עם חתולים

אחד המשפטים השחוקים שיצאו בעשור האחרון הוא "אין דבר כזה פרסום שלילי". ואכן, מאז עליית הריאלטי בעשור האחרון לצד האינטרנט והרשתות החברתיות, גם ענקיות הסטרימינג הביאו לחיינו תופעות ומושגים ששינו את כל מה שהכרנו וידענו קודם על עולם הטלוויזיה והקולנוע.

מושגים כמו בינג' ותקדימים כמו סרטי אוסקרים שמגיעים למסך הקטן ואז לקולנוע, הם רק חלק מהשינויים שחלו בעקבותיה. אך לצד כל אלה, נראה שאחת המהפכות המשמעותיים של ענקיות הסטרימינג בכלל ונטפליקס בפרט, הוא ז'אנר ה'טרו קריים'.

אם בעבר סדרות מהז'אנר הזה היו בחזקת 'אירוע טלוויזיוני' והיו שמורות בעיקר לערוצי נישה בחברות הכבלים, הרי שבשנים האחרונות כמעט שאי אפשר לפספס אותן והן שופעות כמו לחמניות ונמצאות בכל מקום.

אחת לכמה זמן גם יוצאת סדרה שטורפת את כל הקלפים ומצליחה להפוך לשיחת היום. אחרי "לעזוב את נוורלנד", "לשרוד את אר.קלי" ו- "הקלטות של טד בנדי" – הגיעה בחודש שעבר הסדרה "אל תתעסקו עם חתולים: המרדף אחר הרוצח מהאינטרנט", שהספיקה להפוך לתופעה תרבותית של ממש.

למרות שהשם של הסדרה מעניק לה קונוטציה של סרט פעולה קומי – ביזארי (ע"ע 'אל תתעסקו עם הזוהן"), כדאי לשים כוכבית ולהזהיר את מי שעדיין לא צפה בה כי לא מדובר בדוקו רגיל.

למעשה, מדובר בסדרה שנותנת ביטוי סוציולוגי ליצרים האפלים ביותר של בני האדם בעידן האינטרנט. במשך קצת יותר מ-3 שעות (3 פרקים – כל אחד שעה) גוללו יוצרי הסדרה מותחן בלשי אפל ועוכר שלווה שמגלומים בתוכו כל הרעות החולות של יקום האינטרנט והאנושות כולה.

הייחודיות שלו היא הרפרנסים הרבים שצצו לחיינו לאורך השנים באבולוציה של הרשתות החברתיות ומקבלות בו ביטוי. המהלך הזה נעשה במודע ומטרתו היא לתת לצופים את התחושה שגם הם חלק מהעלילה.

(צילום: מתוך יוטיוב)

העלילה נפתחת כאשר גולש אלמוני מעלה לרשת סרטון מחריד לרשת שבו שני החתולים מוצאים את מותם בדרך מבעיתה. שני גולשים בשם דיאנה וג'ון – שהם למעשה גיבורי הדוקו, מחליטים לקחת את העסק כמה צעדים קדימה ולאתר את הרוצח השפל שמשחק איתם בחתול ועכבר.

איך הם יעשו זאת זה? בכל האמצעים והדרכים שניתן כאן רק לדמיין: החל מצבע הקירות בדירה שבסרטון, לוגו קופסת הסיגריות ועד לרמזים מעבר לחלון שבחדר השינה. כל אלה יובילו אותם לאחת הדמויות המטורללות שנראו על המסך בשנים האחרונות שבכוונה לא נזכיר כאן את שמה.

בהמשך הסדרה, כאשר מתבהרות כוונותיו האמיתיות של הרוצח שבהמשך עובר גם לרצוח בני אדם, הצופים מבינים שלא מדובר כאן בעוד סיפור על רוצח פסיכופת. למעשה, יש כאן תאב פרסום בשילוב פולחן אישיות מורכב שמשחק עם כולם בחתול ועכבר.

עוד באותו נושא

פאודה 3: האם דורון הוא האויב המרכזי של העונה?


20

הרוצח, שניתן בקלות להבין ששייך לדור האינטרנט, רוצה להיות מפורסם. הוא ניסה לעשות זאת כשניסה להתקבל לריאליטי וכשל. ולכן, מהנסיבות הללו פחות מעניין אותו להפוך לכוכב רשת הבא אלא יותר להיכנס לתוך המועדון הספק אקסלוסיבי ספק מפוקפק של רוצחים סדרתיים אייקונים. העיקר להתפרסם. ואם אפשר אז עדיף ג'ק המרטש החדש. מבחינתו הרצח הוא התירוץ. הדרך, הסימנים והעובדה שמדברים עליו, זו למעשה המטרה.

האם נטפליקס הגשימה את חזונו של הרוצח? 

"אל תתעסקו עם חתולים" של נטפליקס הוא מותחן שגורם לצופה להיות עם תחושת בלי אך להרגיש עם. מצד אחד, היא מציגה באופן מופתי את החולי של תאוות הפרסום ומראה לאן המוח המעוות עוד יכול להגיע. מצד שני, מבלי להתכוון, היא מממשת את הצוואה של הרוצח המתועב.

הודות להתיישנות הפרשה, השילוב ברפרנסים והאמצעים האמנותיים במהלך הצפייה. הצופה לעיתים גם באופן לא מודע, נשאב לתוך עולמו של הרוצח ויהרהר בו רבות לאחר הצפייה. יעידו על כך דפי הפייסבוק הרבים שהוקמו מיד לאחר הסדרה במטרה להתחקות אחריו, עשרות כתבות פולו אפ שמנסות להבין היכן הוא היום, וכמובן – אינספור השיחות ליד הברזייה ובעבודה שפחות מזועזעים מהפרשה, ויותר מרוגשים מהסדרה.

גם הטור הזה אגב, במידה מסוימת, מהווה סימפטום לתופעה הזו. אולם, נראה ששאלה אחת נשארה פתוחה: האם נטפליקס התכוונה לייצר דוקו מתוחכם ולהחיות פרשה מהעבר? או – שמבלי לשים לב, הגשימה את חזונו של הרוצח והשלימה את צירופו להיכל התהילה של הרוצחים הגדולים בהיסטוריה. ואם המשפט האחרון אכן נכון, נראה שנמצא נושא חדש לדוקו הבא…

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו