אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מנהלי ישיבות ביקרו בבתי ספר במזרח ירושלים

ביקור מנהלי ישיבות ואולפנות בבתי ספר ערביים במזרח ירושלים בהשתלמות של צוות עמותת "יסודות" - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה במכללת הרצוג: "זכינו לפגוש אנשי חינוך אמיצים"

מנהלי ישיבות ביקרו בבתי ספר במזרח ירושלים
  צילום: מכללת הרצוג

מה עושים מנהלי ישיבות ומנהלות אולפנות מהחמ"ד בבתי ספר ערביים במזרח ירושלים? שיח חינוכי משותף? שבירת חומות מדומיינות וניפוץ סטראוטיפים או הנכחת מתחים ומחלוקות? מפגש דתי ותרבותי? פעמי משיח? כל אלה לגמרי התקיימו שם במפגש השני של "מסע אל הממלכה"- השתלמות מנהלים בהובלה משותפת של קובי עמר, המפקח על החינוך העל יסודי בחמ"ד במחוז ירושלים וצוות עמותת "יסודות" המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה שבמכללת הרצוג. ככותרת חורזת ליום הזה נבחרו דברי רבן שמעון בן גמליאל במסכת אבות : "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר:" אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח) " (מסכת אבות פרק א)

ברקע כל אחד מן המפגשים עמדו השאלות – מה מחויבת המדינה לאזרחיה ולתושבי הקבע שלה מצד הדין? עד כמה היא צריכה לבוא לקראתם למען שלום ומעורבות מצד האמת? אילו ציפיות צריכות להיות למדינה הריבונית מאזרחיה ומתושביה,ומה מן התהליכים האלה יוביל אותנו בסופו של דבר לשכנות טובה ולחיי שלום במדינת ישראל?

היום נפתח בתיכון לבנות בשכונת בית חנינא, שם שמעו שיחת רקע מהגברת לארה מובארכי – ראש אגף חינוך ערבי בעירית ירושלים. לארה תיארה את המאפיינים המיוחדים של החינוך במזרח העיר ואת המהפכה השקטה שהיא מובילה. במסגרתה, נפתחים עשרות בתי ספר וכיתות גן חדשות במימון עירוני ויותר ויותר בתי ספר ערביים מצטרפים לתוכנית הלימודים הישראלית כמו חבריהם ביישובים הערביים בגליל, בנגב ובמשולש במקום להמשיך וללמוד לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית. למהפכה הזו יש כמובן השלכות גורליות על עתיד התלמידים ועל סיכויי ההשתלבות וההתקדמות שלהם בחברה הישראלית. לאחר מכן, יצאנו לסיור בשני בתי ספר כדי לראות בשטח את השינוי שעליו סיפרה לארה.

קבוצה אחת ביקרה בתיכון מדעי בית חנינא , שם פגשו את האני, שגדל בכפר עקב, הסמוך לרמאללה, למד באוניברסיטת ביר זית והיום מנהל בית ספר לתלמידים מצטיינים עם מגמות ביוטכנולגיות ופיזיקליות ברמה הגבוהה ביותר. לקראת סיום התיכון הוא מסייע לתלמידיו גם לבחור מסלול לימודים מבטיח באקדמיה הישראלית. האני שיתף בשינוי התפיסתי והפוליטי שעבר הוא עצמו כלפי מוסדות המדינה וגם סיפר איך מלמדים לבגרות הישראלית באזרחות תלמידים שאינם אזרחים אלא רק תושבי קבע במדינה. מלבדו פגשנו גם את איתמר, המורה לעברית והיהודי היחיד בבית הספר. איתמר סיפר שההכרות והיחס האישי הופכים את כל המפגש הטעון הזה בין יהודים לערבים הרבה יותר פשוט ואנושי ממה שמקובל לחשוב. קבוצה שניה ביקרה בתיכון לאומנויות בשכונת ואדי ג'וז , שם נפגשה עם מלחם, איש רוח ופילוסוף דרוזי, בוגר שירות צבאי שהדריך תלמידים ערבים במוזיאון ישראלי ומגשים עכשיו את החלום שלו להשתמש באומנות כדי לקדם שלום ודו קיום. בבית הספר המקושט והצבעוני שהוא מנהל, לומדים גם תלמידים ממשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך ומתקיימות גם פעילויות תרבות לרווחת ילדי השכונה שאינם תלמידי בית הספר. יצאנו משם עם אמונה גדולה ברוח האדם .

בחלקו השני של היום נפגשו לשיחות עומק עם נאג'ווה, מאהה ויסמין – שלוש נשים מרשימות ופורצות דרך על החינוך המיוחד במגזר הערבי, על תוכנית להכשרת מנהלים שמובילים את התוכנית הישראלית בבתי הספר הערביים ועל התמודדות עם התנגדות הורים למעבר לתוכנית הישראלית מתוך חשש לטשטוש הזהות הפלשתינית של ילדיהם ובשל הרתיעה מן החשיפה לתכנים, ערכים ודרך חיים מודרנית וליברלית.

"למסע אנחנו יודעים איך ומתי נצא. לא יודעים מה יקרה לנו בדרך ואיך נמצא את עצמנו בסופו"- כך פתח קובי את הבוקר. ואכן, הרבה חומות תודעתיות ורגשיות נחצו במסע. אף אחד מן המשתתפים בו לא נשאר אדיש. גילינו שעל אף התהום המפרידה בין מנהלים ומנהלות באולפנות ובישיבות בחמ"ד, מעבר לקו הירוק ובתוכו לבין מנהלים ומנהלות במגזר הערבי , חלק מן ההתמודדויות דומות מאוד. איך מחנכים לאזרחות טובה? איך מתמודדים עם הורים ? חינוך מגזרי נפרד או מעורב? איך מבטיחים את עתידם של התלמידים ומה עושים בטלפונים בשעות הלימודים? גם בסבב הרפלקציה שסיים את היום, סיכמנו את התחושות והתובנות בעזרת המשולש שבדברי רבן שמעון בן גמליאל- אמת, דין או שלום. הצבנו סימני שאלה או סימני קריאה על כל אחד מהן וגם מקומן של השאלות הקשות ושל המתחים מעל ומתחת לפני השטח לא נפקד.

"למרות כל חילוקי הדעות "- סיכם אחד המנהלים – "זכינו היום לפגוש אנשי חינוך אמיצים ומעוררי השראה, שפועלים בנחישות לקדם שינוי למרות המחירים האישיים שהוא גובה מהם ולמרות ההתנגדות הקשה שחלקם סופגים. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם ואת זה ניקח איתנו הלאה", ומנהלת אחרת אמרה בהתרגשות לאחת מנשות החינוך שפגשנו : "נוכחתי שעל ההר הגדול והמאיים של הסכסוך היהודי פלסטיני, אפשר לטפס בצעדים קטנים, בירוקרטיים לכאורה, של הפניית תקציבים, יצירת אופציות לימודיות והצמחת מנהיגות מהשטח. שיכנעת אותי שחינוך אכן יכול לשנות את העולם!".

עוד סיכמו המנהלים: תודה ל"איפכא – המרכז לחדשנות חינוכית בפיסגת זאב" על האכסניה הנעימה, לאביב קינן, תמר אלדר ושרון פילוסוף ממנהל החינוך של עיריית ירושלים על כל התכנון לפני והליווי במהלך היום, ולכל אנשי החינוך והניהול עובדי מנח"י שפתחו בפנינו את בתי הספר שלהם, את העשייה החינוכית המבורכת שלהם ואת ליבם.

צילום: מכללת הרצוג
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
שידאגו להוריד את מחירי שכר הלימוד המטורפים
Leeor | 26-01-2020 20:54
זה ממש לא מוסרי. המנהלים מרוויחים משכורות עתק בעוד אנו ההורים קורסים.
2
רק דבר אחד חסר לקינוח היום הזה
מצפון | 29-01-2020 23:36
הייתם צריכים לסיים את היום בהרצאה של יד לאחים. רק כדי להתחבר מחדש לעצמכם ולזכור בסוף יום כזה לא רק את הדמיון אלא בעיקר את השונות. הסכנה בהתחברות זו ההתבוללות. אנא מכם מנהלים יקרים, אל תתבלבלו, כי זה מבלבל את ילדינו.
3
נפלא
משה | 30-01-2020 0:38
למה שבאמת לא נהיה עם אחד??? זה ככ יפה ומוסרי 'בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו תקחו לכם....'