סיפורה של מצרים הוא הסיפור של האנושות כולה

בזמן השעבוד הייתה האומה המצרית לממלכה העוצמתית והנערצת ביותר בכל רחבי תבל. הבנייה המפוארת, היכולת להשתמש במשאבי טבע ואנוש בצורה יעילה, הספרות הייחודית והמסחר הרחב, עיצבו את דמותה של האומה המצרית בצורה מעוררת השראה. כל מדינות העולם נשאו את עיניהן לתרבות אחת – התרבות המצרית.

על מנת לעצור את המדרון התלול שהולך ומחלחל לעולם כולו יש צורך להתמודד עם ראש הנחש, עם חוד החנית שהולך בראש התרבות, רוצה לומר, עם האומה המצרית. סיפורה של מצרים הוא בעצם סיפורה של האנושות כולה. הרצון להכות את האומה המצרית נובע מהרצון לתקן את העולם כולו.

מצרים – מחלה עולמית

במסכת שבת (סז, ע"א), בין הלחשים לסוגי החוליים השונים, יש לחש כנגד מחלה הקרויה 'סימטא' (שחין). אופייה של מחלה זו הוא בכך שבתחילה היא מופיעה כמעין זוהמה הפוגעת בגוף כולו ומחלישתו, והרפואה למחלה זו – במה שמתקבצת כל זוהמת הגוף למקום אחד ויוצרת בו כיב (פצע פתוח) מלא מוגלה. מוגלה זו אמנם גורמת לסבל רב, אבל לבסוף לכשיתמסמס העור העבה המכסה ומסתיר כיב זה ומונע את המוגלה מלצאת – יתנקה הגוף כולו מזוהמתו, ויירפא.

בעין אי"ה (שם) מבאר הרב קוק שמושג הרשעה במובן הפרטי והלאומי יכול להיות חבוי ונגלה. כאשר הוא חבוי, בשעה שעוד לא הופיע בעולם בצורה גלויה אלא רק בתיאוריה, אפשר שישדר כלפי חוץ יופי ואסתטיקה, הוא מסוגל להציג לראווה תרבות נוצצת ומושכת. הרשעה הנסתרת מסוגלת לשדר לעולם כולו שהיא אפילו חפצה לגאול אותו מייסוריו ולהביא את האנושות לתיקונה. הדרך הזו, השוללת כל מושג של קדושה מסף דלתה, גורמת לבריות לטעות ולחשוב שבהליכה בדרכה יהיו החיים יפים וטובים יותר.

הרב מסביר שמחלת הסימטא, כלומר, הרשעות הגדולה שיכולה לדבוק באיזו אומה מן האומות, אמנם בשעת צאתה לעולם היא מולידה כאב נורא וייסורים קשים. אך דווקא הייסורים הללו מביאים את האנושות לדחוק את הממשל הזה מן העולם, להתרחק מהרשעה הגדולה הזו ולטהר מעט יותר את העולם. ה'סימטא' אותה מתארת הגמרא, היא משל לרשעה גדולה, שבשעת הופעתה בעולם יוצרת כאב גדול, אך דווקא זו דרך גאולתה ורפואתה.

עשר המכות כטיהור עולמי

האומה המצרית היא בדיוק הביטוי של אותה 'סימטא' עליה דיבר הרב קוק. מצרים הייתה מרכזית מאוד בעולם, מלאה ברשעה ובבערות, וכל מהותה ותכליתה הייתה לחבר את העולם אל יסודו החומרי. בשעת צאתה לעולם היא דרסה כל דבר שיכול היה לעמוד בפניה בדרך. האנושות עוד לא הייתה מוכנה לקלוט שהאומה המצרית מוליכה אותה לאבדון, היא עדיין לא הבינה שהמחלה בה היא חולה סופנית וכואבת עד מוות.

בשל כך החל הקב"ה בעצמו את המהלך הזה, הוא הנחית על פרעה ועמו מכות רבות, המתחילות מפגיעה במציאות הארצית – דם, צפרדע כינים וכו' עד פגיעה במציאות השמימית – ברד, ארבה, חושך, בכורות. עניין המכות הללו הוא לגרום למצרים ולאנושות כולה להבין כי היא מוגבלת, להכיר בכך שהמחלה אותה מצרים מפתחת ומנסה להדביק בה את האנושות כולה – היא מחלה סופנית.

בדרך זו מתברר שתכלית המכות היא לפרסם בקרב האנושות את מפלתה של הממלכה המצרית בידי אלוקי העברים. מפה לאוזן תעבור השמועה שאותו עם של עבדים, אשר באופיו מנוגד בתכלית לממלכת הפאר של פרעה, דווקא הוא אשר מחולל בעם המצרי נסים עצומים ומכות נוראות. ממכה למכה יבין העולם שלחומריות מצד עצמה אין יכולת עמידה, היא זמנית, רגעית וחולפת.