אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה • וארא: יחסי נושאי משרה ציבורית והפקידות המקצועית

לאורך כל עשרת המכות עומד הקונפליקט בין דעתו של פרעה מלך מצרים לבין השרים והחרטומים שמייעצים לו אחרת. עו"ד אלישי בן יצחק על יחסי המשילות שבין הדרג המבצע לבין הפקידות המייעצת

עו"ד על הפרשה • וארא: על יחסי פקידים מול מושלים
  (איור: Jim Padgett, ויקימדיה)

עו"ד על הפרשה. וארא: פרעה וחרטומי מצרים – על יחסי נושאי משרה ציבורית והפקידות המקצועית

פרשיות שמות וארא ובא עוסקות בשיחות שמתקיימות בין פרעה לבין משה ואהרן, נציגי האל. השיחות נסובות סביב הדרישה לשחרור עם ישראל ממצרים. השיחות מלוות בסנקציות שניחתות על פרעה ועל המצרים בעטיו של הסירוב ואי השחרור של בני ישראל ממצרים. הסנקציות באות בצורת מכות, וליתר דיוק עשר מכות סופגת מצרים.

העוקב אחר מסע הדילוגים, השיחות והמכות במצרים, יכול לזהות מוטיב שחוזר על עצמו מספר פעמים במהלך הסיפור. והכוונה לשיקול דעתו של פרעה, שמאופיין בביטויים כדוגמת "ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם" [שמות ז;כב], או "כבד לב פרעה" [שמות ז;יד].

צילום: ערוץ מאיר

למקרא פסוקים אלו עולה השאלה, מה הניע את פרעה לפעול בניגוד לאינטרסים הלאומיים של מצרים, איך פרעה רואה כיצד מדינתו נפגעת מכה אחר מכה, וכל מכה פוגעת במשאב אחר, ופרעה ממשיך בעמדתו. נכון שבמציאות בה אין אדם שמסוגל ויכול לחזות את המציאות, בחירה בדרך מסויימת יכולה להתברר כטעות אך האם משמעותה שיש לאמצה ולהמשיך להיאחז בה בכל מחיר גם כאשר זו מתגלית כמוטעית. על שאלות אלו שלקוחות מתחום הפוליטיקה ומדיניות ציבורית, נשיב דרך מהלכיו והחלטותיו של פרעה.

אז מעבר לעובדה המתוארת בכתוב לפיה האל מתערב בבחירתו החופשית של פרעה, "ואני [=האל] אקשה את לב פרעה והרביתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים" [שמות ז,ג], ניתן לזהות עוד גורם מרכזי, סמוי מהעין ובכל זאת משמעותי, והכוונה לעובדה שפרעה המלך, השליט, פעל בהתאם ליעוץ צמוד של שריו, עבדיו, יועציו וחכמיו, ואולי אלו אף שלטו בהחלטותיו. ובמה דברים אמורים.

עוד באותו נושא

פרשת וארא: כך תמנעו אי הבנות ותסכולים עם בן הזוג

המדרש מספר לנו "ויקם מלך חדש על מצרים – למה קראו מלך חדש? והלוא פרעה עצמו היה. אלא שאמרו המצריים לפרעה בו ונזדוג לאומה זו. אמר להם [=פרעה] שוטים אתם עד עכשו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם, אילולי יוסף לא היינו חיים, כיון שלא שמע להם, הורידוהו [=את פרעה] מכיסאו שלושה חודשים. עד שאמר להם [=פרעה] כל מה שאתם רוצים הריני עמכם, והושיבו אותו לפיכך כתיב ויקם מלך חדש" [תנחומא שמות ה].

אחד מפרשני המדרש ר' חנוך זונדל, מחכמי פולין במאה ה-19, ומחבר פירוש למדרש 'עץ יוסף משמיענו שבידי יועציו ושריו של פרעה היה הכח להדיחו מתפקידו ובלשונו "כי בידם להסירו ולהחזירו, ואין להמון העם שייכות בזה" במילים אחרות רצון העם אינו רלוונטי ומה שחשוב זה מה מייעצים לפרעה ומהי עמדת שריו ויועציו, ולכן בהתחלה כאשר סירב פרעה לשתף פעולה עם השרים, פרעה מודח מתפקידו הרשמי 'מלך' לתקופה של שלושה חודשים. וזאת עד שפרעה, המלך המודח, נשבר ומחליט לישר קו עם שריו, שאם לא כן היה מודח פרעה מתפקידו לאלתר. ולכן כדי לשרוד בתפקיד היה על פרעה לאמץ את תפיסת יועציו.

מלבד השרים עמדו לצידו של פרעה חרטומי וחכמי מצרים. במדרש מובא שחרטומי מצרים היו "בעלי פה שפותחים פיהם לפני הכל לכל דבר מועצת ודעת… חכמיה כלומר חכמי העיר" [שכל טוב (בובר) בראשית פרק מא סימן ח], לפי המדרש החרטומים היו היועצים שתפקידם היה להכין סקירות וניירות עמדה מקדימות לפני שמתקבלות החלטות. לפי הזוהר חרטומי מצרים אלה הם המכשפים, חכמיה אלה החכמים במזלות… [זהר בראשית פרשת מקץ דף קצד, ע"ב]. כך או כך מדובר בגוף מייעץ.

במהלך מסעות הדילוגים של משה ואהרון, אנו נתקלים גם בחרטומי מצרים, שנמצאים שם לצדו של פרעה המלך. תפקידם "שתמיד החרטומים היו באים לפני פרעה בשעה שהיה בא משה לעשות מופת אם המכות הראשונות לעשות גם הם כמוהו עד הכנים. ומשם ואילך היו באים לא לעשות כמעשה משה ואהרן אלא לעורר ספקות וגמגומים על השם כדי לחזק את לב פרעה" [אברבנאל שמות פרק ט].

תפיסתם של החרטומים במצרים מובאת בתלמוד בבלי "אמרי ליה יוחנא וממרא למשה: תבן אתה מכניס לעפריים?" [בבלי מנחות פה,א] מסביר את הדברים ר' שלמה יצחקי, רש"י במקום: אמרו "ראשי מכשפים של מצרים למשה רבינו כשהתחיל לעשות האותות לעיני פרעה שהיו סבורין שהיה עושה אותם על ידי כשוף. 'תבן אתה מכניס לעפריים' – עפריים שהוא מקום הרבה תבואה אתה מביא לשם תבואה למכור בתחומיה כך ארץ מצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים" [רש"י מנחות פה,א].

ובהמשך כאשר עמדת החרטומים לא היתה רלוונטית תלו חרטומי מצרים את המכות, כתופעות או אסונות טבע שפקדו את מצרים, אסונות שבכוחם לפגוע גם במדינה אחרת. "שיש ארצות מוכנות כפי מזל הארץ לפגע אחד ויש ארצות שאינם כן" [אברבנאל שמות ט]. כך למשל לפני מכת כינים מנמקים החרטומים את המכה "רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים" [אבן עזרא שמות ח,טו], ולפני מכת ערוב מוסברת המכה באופן "שמזל התקופה היה מחייב כן" [אברבנאל שמות ט] או ההסבר למכת השחין נובע "בעבור שהדבר משנוי האויר" [רמב"ן שמות ט,ג].

לעיתים חרטומי וחכמי מצרים שוכחים את מקומם ובמקום לייעץ הם פועלים כדי לבצר את מעמדם ולהגדיל את חוכמתם, כך למשל במכות הראשונות שמגיעות על מצרים "היו החרטומים מחזקים את לבו להתפאר אצלו בחכמתם" [רמב"ן שמות ט,יב].

הנה כי כן, התעקשותו של פרעה נבעה מהחשש של פרעה להיות מודח מתפקידו, שכן הסמכות מסורה ליועצים, ולכן אם היועצים נותנים חוות דעת מקצועית עליו לאמצה מבלי להרהר אחריה. מה שמסביר את תהליך קבלת ההחלטות של פרעה.

אמת הדבר, שהחלטות ציבוריות אינן דבר פשוט, וכל עניין ציבורי מורכב מהיבטים רבים, תלוי באינטרסים שונים, וכל החלטה שתתקבל, גם אם מדובר בהחלטה האופטימלית, יהיה בה כדי לפגוע בפרט או בקבוצה מסוימת. ולכן בעצה שמשיא ר' אליעזר פאפו, פוסק מקובל מהמאה ה-18, למנהיג ציבור בבואו להכריע בעניינים המונחים בפניו הוא מציע "להיות מתון, מתון חושב מחשבות לראות את הנולד, ופונה לכל הצדדין לראות איזוהי דרך ישרה שיבור לו, באופן שלא תצא תקלה ולא שום דבר שינו מתוקן" [פלא יועץ הנהגה"]

הלל הזקן לימד אותנו "מרבה עצה מרבה תבונה" [מסכת אבות ב משנה ז]. בהקשר שלנו מעניין פירושו של הרב חיים איצקוביץ, המוכר בכינויו ר' חיים מוולוזי'ן, ראש ישיבת וולוז'ין, מהמאה ה-18, שמסביר לנו את הדברים באופן הבא: "איש מבחוץ לא יכל להבין כל פנימיות הענין במה שנועצים אתו, רק יבין מעט, וכן היועץ השני. רק הנועץ בעצמו הוא מבין לגמרי כל פנימיות הענין, אבל חסר לו שכל ותבונה של כולם. על כן בהקבץ אצלו עצת כולם, ושכל של כל אחד ואחד בזה, אז יבין איך ומה לבחור עצה אחת משותפת מכל העצות יחד מזה מעט ומזה מעט וכמו שכתוב (משלי יא,יד) תשועה ברוב יועץ" [נפש החיים אבות ב,ז].

יסוד מעניין משמיע ר' חיים וולז'ין בדבריו. הוא קובע שההחלטה טובה יכול לקבל רק בעל העניין, ובמונחים פוליטיים רק בעל השררה, אלא שלאדם הפרטי אין את היכולת להכריע בעניין לבד. ומכאן גם חשיבותה של דעות חיצוניות. אלא שהחלטה נכונה צריכה להכיל שילוב של בעל העניין שהוא מביא להחלטה את הפנימיות והנגיעה האישית מתוקף התפקיד וראיית הצרכים כולם, אלא שאין די בכך ועליו לקבל גם עצות מבעלי עצה, מומחים שבכוחם להאיר נקודות וצדדים בצורה קרה יבשה, מבלי להבין את הפוליטיקה ופנימיות העניין, הם מציגים חוות דעת מקצועיות. ולכן בעל העניין משלים את היועץ והיועץ משלים את בעל העניין, שכל אחד מסתכל על הבעיה מנקודה אחרת. ולכן החלטה מושכלת צריכה להיות של בעל העניין אחרי שהוא שמע את כל יועציו,

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראי"ה קוק, בעומדו על מאפייני הפעילות הציבורית קובע "המלוכה, בראשית יסודה, צריכה שתכלול בכוחה את כל הצריך להיות נצמח אחר כך להנהגה השלימה לאומה ולדורותיה…ונזר המלוכה הכוללת צריך להקיף כל הסדרים, כל הנתיבות והמחשבות שבחוכמה היסודית ברומה ועומקה, כדי שתהיה החכמה המעשית של ההנהגה שלמה מכל צדדיה" [עין אי"ה שבת פרק חמישי, פסקה עא], כל החלטה מדינית צריכה להכיל בתוכה את כל היבטים, ההסדרים, וזאת כדי להגיע להחלטה שלמה.

דברים אלו יש בהם כדי ללמד על יחסי הייעוץ הפקידותי אל מול נושא התפקיד הציבורי, ואידך זיל גמור.

==

אלישי בן-יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
חזק ביותר
ראובן | 23-01-2020 18:02
מפתיע כל שבוע מחדש ההקשרים שבים האקטואליה לפרשת השבוע
2
מעולה
עו"ד | 23-01-2020 21:40
הקסם שבתורה שהכל בלול בה
3
מארגע מדרשי מופרך
משה אהרון עו"ד | 24-01-2020 6:40
שאין בינו לבין הפשט ולא כלום.
ממדרשים אסור ללמוד פרמידות עדכניות להיום
משה אהרון עו"ד | 25-01-2020 21:21
מדרשים הם בבחינת גחלים לוחשות להתחמם בהם בחשכת הגלות. כיום זה עוול ולא אחראי להניח לפשט ולבנות על מדרשים חלקם מופרכים תילי תילם של נפקויות והיסקים. דומני שזה מה שנעשה במאמר זה..............
כשיש עקרון לא טבעי של הכבדת לב אלוקית לא ניתן
משה אהרון עו"ד | 25-01-2020 21:18
ללמוד שום דבר מהאינטרקציה בין המלך לפקידיו [עבדיו]. מה עוד שהמקרא במפורש מדגיש כי הכבדת הלב הייתה גם של עבדיו. אז איזה מהלך של התייעצויות אפשר לקיים במקרה זה ובכלל מה ניתן ללמוד מהם........................
תגובה
פאולינה | 25-01-2020 19:45
האם תסכים לפרט .לא מבינה למה אתה מכוון
4
אהבתי
ציון | 24-01-2020 10:11
חזק וברוך