אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

המירוץ ליצירתיות: יומיים האקתון במרכז אקדמי לב

קטפו את המקום הראשון סטודנטים אשר פיתחו עבור חברת flytech מערכת המזהה באופן אוטומטי צמחים חולים או נגועים. נציגי החברה כבר הודיעו, כי בכוונתם לשלב את המערכת בפרויקטים שלהם ברחבי הארץ

המירוץ ליצירתיות: יומיים האקתון במרכז אקדמי לב
  משתתפי ההאקתון מדליקים נרות חנוכה. צילום: מיכאל ארנבורג המרכז האקדמי לב

100 סטודנטים, 19 צוותים, 37 מנטורים, 12 אתגרים ו-11 חברות טכנולוגיה, רפואה ומחשבים לקחו חלק בהאקתון (מירוץ טכנולוגיה) הרביעי של קמפוס לב במרכז האקדמי לב. האקתון GreatMinds#4 התקיים בין הימים שלישי לחמישי, וכלל 48 שעות בהן הסטודנטים להנדסת תוכנה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, סיעוד, מנהל עסקים, תעשייה וניהול, תקשורת וחשבונאות התמודדו עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים, שהציבו בפניהם החברות הגדולות במשק, בניהן אמזון, מד"א, אורקם, אלביט מערכות, אינטל, flytech, Via ועוד.

בסופה של התחרות נבחרו הזוכים במקום הראשון – אפרים המר וגמליאל רוס, שניהם סטודנטים שנה ג' במדעי המחשב ובוגרי תכנית קדם האצה של מרכז היזמות 'לב-טק', שהצליחו לייצר פתרון טכנולוגי שהרשים לא רק את שופטי התחרות אלא גם את נציגי החברה המאתגרת, חברת flytech. השניים פיתחו עבור החברה מערכת שתורכב על מצלמות רחפן, אשרממפות ומעבדות שדות חקלאיים ומטעים, ותוכל לזהות באופן אוטומטי צמחים חולים או נגועים. זאת לעומת המצב הקיים כיום, של זיהוי הצמחים החולים באופן ידני.

הצוות הזוכה מציג את הפרויקט בפני צוות השופטים. צילום: מיכאל ארנבורג המרכז האקדמי לב

"אנחנו מאוד נרגשים ושמחים שניצחנו", אומר גמליאל רוס, אחד משני הזוכים. "גם הצלחנו לפתח מוצר שעובד וגם פתרנו את האתגר שעמד בפנינו. עד עכשיו זיהוי העצים החולים נעשה בצורה ידנית, וכעת האלגוריתם שפיחתנו יאפשר לזהות אותם בצורה אוטומטית. אנחנו מאוד מרוצים".

אלירן אורן מנכ"ל חברת flytech המתמחה בפתרונות אוויריים (רחפנים ומטוסים בלתי מאוישים), בירך את הזוכים ולא הסתיר את התרגשותו: "החברה מתמקדת בימים אלו בתחום החקלאות, ומנסה לייעל את החקלאות המדייקת באמצעות עיבוד התמונות שאנחנו מצלמים וממפים, בצורה שתזהה את המחלות בצמחים. הפתרון שהסטודנטים פיתחו הולך לקצר עבורנו את זמן העבודה בצורה פלאית, וכן להגדיל את התפוקה של התוצרים שלנו. אנחנו מתכוונים ליישם את הפתרון בפרויקטים שלנו ברחבי הארץ ויש לנו ציפיות גבוהות מהמערכת להמשך העבודה של החברה בפרט, ובתחום הטכנולוגי בעולם החקלאות בכלל".

הזוכים במקום הראשון עם סגן הנשיא סטיוארט הרשקוביץ ורכז לבטק ערן יומטוביאן. צילום: מיכאל ארנבורג המרכז האקדמי לב

במקום השני בהאקתון זכתה קבוצה של שלושה סטודנטים – מתן פחימה, סטודנט בשנה אחרונה למדעי המחשב; צבי אליעזר ניר, סטודנט שנה ד' להנדסת תוכנה; ואריאל דרשן הלומד בכיתה יג' בישיבה התיכונית של המרכז האקדמי לב. השלושה ענו על אתגר של חברת אינטל, שמטרתו למנוע הפצה לא חוקית ופריצות של תוכנות. "בחרנו באתגר שממש מעניין אותנו, במיוחד אחרי שסיימנו קורס אבטחת תוכנה פה בקמפוס" אמרו השלושה לאחר הזכייה,"הפתרון שהצענו כוללביצוע אימות לתוכנה מול החומרה עצמה, ולא באמצעות סיסמאות, רישיונות וכדומה. כך אי אפשר לייצר רישיונות מזויפיםאו לשתף את התוכנה הנפרצת, מאחר וכל תוכנה עובדת רק על המחשב שבו היא הותקנה".

מקום שני. צילום: מיכאל ארנבורג המרכז האקדמי לב

במקום השלישי והמכובד, זכו דוד סמואלס, יהודה ברנבאום, ג'ונה לורנס, יעקב יגר, שלמה-אלי שוויצר, גייב מיכאל ודוד בודמן, סטודנטים למדעי המחשב והנדסת תעשייה וניהול.חברי הקבוצה, כולם עולים מארה"ב, קנדה ובלגיה, ענו על אתגר של חברת אורקם ופיתוח טכנולוגיית זיהוי פנים ללא פנים, המבצעת זיהוי באמצעות סגנון שיער, מבנה גוף, יציבה, צורת הליכה וכדומה.

הצוות שזכה במקום השלישי עם סטיוארט הרשקוביץ וערן יומטוביאן. צילום: מיכאל ארנבורג.

סטיוארט הרשקוביץ, סגן נשיא המרכז האקדמי לב, בירך את הזוכים ואמר: "אני פוגש כל הזמן סטודנטים יצירתיים מאוד,ואנו מקיימים את ההאקתון על מנת להפגיש אותם מקרוב עם עולם התעשיה ולתת להם כלים יישומיים להנדס, לפתח וליצור. בעזרת התמיכה והכלים שהם מקבלים מאיתנו ומנציגי החברות במסגרת התחרות, מצליחים הסטודנטיםלפתח מוצרים טכנולוגיים, שעוזרים להם להשתלב אחר כך בעולמות היזמות והתעשייה. אנחנו גאים מאוד בסטודנטים הזוכים שלנו ובכל משתתפי התחרות".

ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות לב-טק במרכז האקדמי לב, אמר בסיום התחרות: "כל שנה אנחנו מופתעים מרמתם של הסטודנטים בהאקתון, שפותרים בעיות שמציבות החברות הגדולות ביותר בתעשייה. הסטודנטים התמודדו עם אתגרים מורכבים, ביניהם בתחומי בינה מלאכותית והנדסת מכונות, ובכל זאת הצליחו להציע פתרונות, שהפתיעו לא רק אותנו, אלא גם את השופטים".

"היה מאוד מעניין לראות איך הצוותים התמודדו עם האתגרים", ציין ליאור יקותיאלי, מנהל מחלקת טכנולוגיה בסמסונג ושופט בהאקתון, "ראינו בשלב הגמר את תהליך החשיבה המשמעותי שעברו הסטודנטים במשך 48 שעות התחרות -מהרגע שקיבל ואתגר, הבינו אותו, ניתחו אותו, הציעו פתרונות, התמודדו עם קשיים במהלך הדרך והציעו מודל עסקי לפתרון הבעיה. ראינו פה רמה גבוהה מאוד של פיתוחים, וזה אחרי יותר מיממה בלי שינה. היו סטודנטים שבתוך 48 שעות למדו שפת תכנות חדשה או כלי חדש, וממש פיתחו מוצר חדש לשוק. אחת הבעיות הגדולות של ההיי-טק הישראלי היום זהה צורך באנשים כישרוניים וביצירתיות, ומה שאנחנו רואים פה משפיע ברמה הלאומית -מעבר למרכז האקדמי לב ולהייטק הירושלמי. גדלים פה מהנדסים שלומדים לתכנת ברמה גבוהה ובצורה יצירתית, עם מגוון גדול של כלי פיתוח. אין לי ספק שהם יגיעו רחוק".

מיכאל דיק, מנכ"ל חברת c2a Security, בוגר המרכז ושופט בתחרות, הוסיף: "התרשמתי מאוד, ואני מאמין שהסטודנטים למדו ביומיים האלו יותר מאשר הם לומדים במשך חודשיים ארוכים בכיתות. הם למדו איך לעבוד בצוות, לעשות יזמות ואיך לחושב מקורי – אלו הדברים שיכניסו אותם אחרי הלימודים לשוק העבודה".

השופט שלומי הוברמן, מנכ"ל JSof, ציין אף הואכי "הסטודנטים התמודדו עם מגוון של בעיות תוכנה, חומרה ותוכן, ומצאו פתרונות שאינם רק יעילים אלא גם נראים טוב. ניכר שהיה להם מאוד אכפת וחשוב להצליח, הם השקיעו בעבודה ואני בטוח שלמדו המון בזמן מאוד קצר".

השופט ג'וש גוטסמן, מנהל תוכנה בחברת MassChallenge, סיכם: "ממש התרשמתי מהרמה הגבוהה של הסטודנטים ומכך שהם למדו והתקדמו כל כך בזמן ממש קצר. יש להם פוטנציאל עצום".

יו"ר אגודת הסטודנטים של המרכז, שימי מוזס: "במהלך ההאקתון הסתובבתי בין הסטודנטים, והתרשמתי מרמת המוטיבציה להתמודד עם הבעיות המורכבות שהיה עליהם לפתור ולפתח. לאחר יומיים עמוסים, כמעט ללא שינה, הסטודנטים הציגו תוצאות ברמה גבוהה מאד.כמי שהשתתף בעבר בהאקתון, אני יכול לומר שהרמה רק עולה משנה לשנה, ומשמח לראות שהמקצועיות של הסטודנטים במרכז האקדמי נמצאת בעליה. כאגודת סטודנטים, חשוב לנו לקדם את הסטודנטים ברמה המקצועית-טכנולוגית,וכפי שנרתמנו להאקתון כך נמשיך לפעול על מנת לייצר הזדמנויות לרכישת מיומנויות שיקנו לסטודנטים יתרון מקצועי ביום שאחרי הלימודים".

נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק עם אורלי גוטמן מנהלת שותפויות אסטרטגיות במרכז האקדמי לב. צילום: מיכאל ארנבורג המרכז האקדמי לב

 

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו