הצלם המצליח: "הייתי בין חיים למוות"

ניסים גדולים קורים גם במציאות הפשוטה של ימינו. לכבוד חנוכה אספנו שמונה אנשים שעברו ניסים ששינו את חייהם מקצה אל הקצה. בכל יום נפרסם נס אחד מעורר השראה. והיום חותם את הפרויקט: איתן אסרף, אחד מהצלמים המוכרים ומוערכים בארץ שהסתכל למוות בעיניים וניצל בנס, לאחר שהתרסק עם מצנח רחיפה לתוך מאגר ביוב באזור קיבוץ רבדים.

מאז שקיבל את חייו במתנה, איתן לא מפסיק להגיד תודה לבורא עולם וכמובן לצלם את החיים מהזוויות הכי נכונות.

החיים בזווית שלא הכרתם: איתן אסרף

אמן הצילום איתן אסרף, מצלם בעזרת הסמארטפון. הספיק כבר להציג את צילומיו בתערוכות בפריז ובלונדון ובמגזינים הנחשבים בעולם ויצר סרטי טבע ל-BCC ואת סרט עצמאות ה-70 לצה"ל.

הנס שלי: "זו היתה פגישתי הראשונה ומקווה גם האחרונה לעוד שנים רבות עם המוות- פנים מול פנים, פגישה שנמשכה שעות נצחיות.

הוזמנתי על ידי חבורת טייסי הבקאי (טרקטורוני רחיפה) לטיסה בשמי הארץ. תוך כדי שאני מצלם את הנופים הקסומים, חלפנו מעל מאגר הביוב הענק באזור קיבוץ רבדים ואז באופן פתאומי כבה המנוע ואנחנו תלויים בין שמים וארץ. הטייס ניסה לגלוש באמצעות המצנח למקום מבטחים, אך ברגע שהגלגל נגע במים- התרסקנו תוך שניות למרכז מאגר הביוב בעודנו קשורים ברצועות הבטיחות של המצנח.

דקות ארוכות ניסיתי להשתחרר מתוך הרצועות בקרקעית מאגר ביוב ותוך כדי אני מרגיש שאוזל לי האוויר. בשלב מסוים אמרתי 'שמע ישראל' וביקשתי מריבונו של עולם רק שישמור לי על הילדים ויסיים עם הסיוט הזה כמה שיותר מהר.

איך שהוא הצלחתי להשתחרר בסוף, אני לא יודע איך. משהו שחרר אותי, והתרוממתי בשניות למעלה. אני מנסה לשחרר את עצמי ולשחות ולא מצליח, כי רגליי עד האגן היו קשורות בעשרות חוטי המצנח שמחובר לטרקטורון ששקע.

במשך שעתיים ארוכות כנצח הייתי קשור, כשרק הראש שלי מבצבץ מעל המים וכל תזוזה קלה אני נחנק מהמים. הטייס שהתרסק איתי למים, הצליח כמעט כולו להשתחרר והחזיק את הראש לי מעל המים בניסיון להציל את חיי. בשארית כוחותיי, התחננתי אליו שיציל את עצמו כי אני כבר לא יצא משם.

בסוף הגיעו כוחות ההצלה ובסיוע יחידת החילוץ 669 וצוללנים הם ניסו כחצי שעה נוספת להחזיק אותנו מעל המים ולחתוך את החבלים במים העכורים בעזרת סכין קומנדו, עד שהצליחו לחלץ אותנו לחלוטין ולהטיס אותי בדחיפות במסוק חילוץ לבית החולים בלינסון.

במהלך הטיסה קרסו לי המערכות. הגעתי לבית החולים בילינסון עם 32 מעלות חום גוף, וכל מה שאני זוכר זה את המכות חשמל ואת ריבונו של עולם שהשאיר אותי בחיים"

https://www.facebook.com/eitanasraf/videos/496757571198579/

החיים שאחרי הנס: "עברתי שיקום בעין כרם לחודש וחצי. היו ימים שלא ראיתי בעיניים, רואה מטושטש או רק לבן, או פתאום לא רואה בכלל, והיו ימים שלא יכולתי לעמוד על הרגליים. החליפו לי את כל הדם בגוף, כמו חולה דיאליזה בגלל הרעלים שהיו במים. אבל כל זה מתגמד לעומת ההבנה שקיבלתי את החיים שוב במתנה.

גם בימים הקשים של השיקום שהייתי עם סחרחורות, טשטוש וחשתי בעיוורון חלקי, פתאום הכל התגמד כשהמוח העלה מחשבות על אלו שחיים בעיוורון מוחלט כל חייהם. בכל הימים בבית החולים עובדי העזר היו מעבירים אותי מבדיקה לבדיקה על כסא גלגלים, במקום לבכות עלתה במוחי המחשבה על אותם משותקי הגפיים והנכים שככה מתניידים כל חייהם כל הזמן.

בכל פעם שאני נזכר ברגעי האימה, בהם הייתי בין חיים למוות, טובע עשרות פעמים, שעות ארוכות כנצח ושוב ושוב מתבונן למוות בעיניים. אני מקבל פרופורציה לחיים ומנסה להבין, באמת שרק מנסה להבין- למה אנשים עם מינוס של 2,000 ₪ או אלו עם פנצ'ר בגלגל בוכים כאילו חרב עולמם?

במקום לבכות ולהתלונן, תתחילו ליהנות מהאוויר שאתם נושמים ותודו לאל בכל יום ויום על המעט שיש לכם. כי שום דבר, באמת שום דבר אינו מובן מאליו".

החנוכה שלי כיום: "את חנוכה, אני רואה כמו שראיתי אותו מהיום שנולדתי. זה חג מלא בניסים ובאור, ואני אומר לכם- כל יום בחיי הוא מבחינתי חנוכה. נולדתי בנר ראשון של חנוכה, וכשאומרים 'לא כל יום קורים ניסים' – זה לא נכון. כל יום קורים ניסים ואני חווה אותם בכל יום מחדש".

=================

סקרנים לראות עוד? מוזמנים לבקר את איתן אסרף – 'החיים בזווית שלא הכרתם' באינסטגרם ובעמוד הפייסבוק