עברי דבר (גם) ערבית: השפה היא חלק מהדיון - סרוגים

עברי דבר (גם) ערבית: השפה היא חלק מהדיון

הערבית, הייתה אחת השפות שבהן יצר העם היהודי חלקים נכבדים ממורשתו במשך תקופות ארוכות ביותר. גדולי פוסקנו, הוגנו ומשוררינו כתבו בערבית את האמיתות שעד היום מזינות את אמונותינו

author-image
עברי דבר (גם) ערבית: השפה היא חלק מהדיון
  Photo by David Cohen/Flash90

השפה היא חלק בלתי נפרד מן הדיון על כוח והתפלגות חברתית ומעמדית. לכן, נכון לחזק להכיר בחולשת כוחו, המעמד העודף ותחושת החוזק שבהם הוא אוחז. עליו להתפרק מעט מכוחו ולקיים במרחב שלנו שוויון שפות. כשם שהמיעוט הערבי יודע את שפתנו רצוי שנדע את שפתו וגם שנכיר את אורחות חייו.

אנו חולקים אותו מרחב, אותה מדינה ואפילו אותה קרבת תרבות. הכרת השפה הערבית תסייע בידיעת העתיד הנכון לנו וקרבת השפה תקטין שנאה ואלימות ובכך תהיה המבוא לחלוקת האהבה של הארץ לבניה. השפה עשויה לשמש לנו שער לשווקי העולם הערבי ולרווח של חיי הכלכלה, החברה והתרבות ומעושר העמים הערבים שסביבנו.

השער לניהול מוצלח יותר של החברה תלוי בידיעת השפה הערבית, סמליה ודימוייה. אז נוכל להסביר טוב יותר את עצמנו בערבית, לאותם מיליארד וחצי ערבים/ מוסלמים ולו רק בגלל ששפתם ודתם כשפת הפלשתינים. דרך השפה נוכל לכוון את שיחתנו אל אותו עומק רגשי סמלי שיאפשר גילוי מכיל. החשיפה הבלתי אמצעית דרך ידיעת השפה תסייע מצד אחד להימנע מפגיעה במוקדי רגישות מעוררי תבערה ומצד שני, 'הערכות המודיעין' שלנו ומד הלכי הרוח של הסביבה הערבית יהיו מכוונים ונכונים יותר ולא נופתע בכל פעם מחדש.

ידיעת השפה הערבית תסייע לשלום נוסף בין מחצית מהעם שמוצאו מארצות ערב לבין המחצית מארצות המערב. עבור יוצאי המזרח, הערבית היא שפת מולדתם ואיכשהו כנראה המבוא לדימוייהם הדתיים. בתוך "כור ההיתוך" הבן גוריוני ובמסגרת "מיזוג הגלויות" הציוני, נדחתה המורשת הלשונית והתרבותית שהביאו עימם עולים אלה. לדחייה זו שנבעה מצרכי בניין האומה, נלוו גם הדימויים השליליים שיוחסו על ידי הישוב הוותיק לשפה הערבית, שנתפסה כשפתו של האויב ולתפיסת התרבות הערבית כנחשלת.

ביצירת הזהות הישראלית הצברית החדשה נדחו ונמחקו הזהויות הישנות והלשוניות ממזרח וממערב. הכל עבר "עִבְרוּת" וכך הסכסוך הישראלי-ערבי תרם תרומה מכרעת, לנתק שבין שתי השפות.

גישה כוללת יותר של השפה, רואה בה שחקן מגוון בעל חשיבות רבה בתוככי החברה האנושית. שפה וחברה, עשויות לקיים ביניהן מערך יחסים פעיל והדדי. התנהגויות חברתיות ולשוניות מקיימות ביניהן קשר דו-כיווני וניזונות זו מזו. משום כך נראה כי ידיעת השפה הערבית, עשויה להקטין התפלגות חברתית בלתי שוויונית בין מזרח למערב.

הערבית, הייתה אחת השפות שבהן יצר העם היהודי חלקים נכבדים ממורשתו במשך תקופות ארוכות ביותר. ברנרד לואיס, המזרחן הנודע, כתב: "היהודים אימצו את הערבית והפכוה ללשונם, כפי שעשו רק עם מעט שפות אחרות במרוצת תולדותיהם". גדולי פוסקנו, הוגנו ומשוררינו כמו הרס"ג (תרגם התנ"ך לערבית), הרמב"ם ועוד, כתבו בערבית את האמיתות שעד היום מזינות את אמונותינו. ההתייחדות של אלה ואחרים בסגולותיה ובפיתוחה של השפה העברית, נבעה מהעיסוק המרובה של המוסלמים בשפתם הערבית כשפת הקוראן. השפה העברית, כמו גם השפה הארמית, עשויות להיות מובנות טוב יותר כאשר בקיאים בשפה הערבית, בהקשריה ההיסטוריים והתרבותיים.

הרוחות הרעות המנשבות מהאסלאם הקיצוני מאתגרות אותנו בשאלה "האם האסלאם הוא דת של שלום?" האם אלוקים בשפה הערבית ובתיאולוגיה האסלאמית הוא אכן ג'יהדיסטי עד כדי שאינו מניח לאחר להתקיים? ואם כן, האם הערבי אכן יכול להשתחרר מההיכנעות למחייבות האסלאמית כשם שעשה זאת חברו הנוצרי? ראוי שנבחן זאת מכלי ראשון ובשפת המקור רגע לפני שהוא מנסה לכבוש אותנו ואת המערב המיתמם.

 

הרב ד"ר ראובן הכהן אוריה, חבר ועדת ההיגוי של פורום דב לאוטמן

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
צר לי חמוד.גדולי הוגינו,פוסקינו,ומשוררינו
אין ללקק לאויב | 23-12-2019 13:46
כתבו גם ביידיש. ובלדינו. האם לדעתך יש לחייב לימוד יידיש ולדינו בשל כך ? ומעבר לזה: הערבית היא כיום שפת אויבינו. אין לחייב את לימודה, ואין ראוי ללמוד אותה כלל אלא לאילו הזקוקים לה לצורך עבודתם. ואם אתה חושב שידיעת ערבית תעזור לשלום עם האויב, נא הזכר בטבח תרפט ובכל הפוגרומים בארצות ערב בקרב יהודי המקום דוברי הערבית.
2
הרבי
נועם | 15-05-2021 17:57
הרבי מלובביץ' ישו מוחמד הנביא מואפק טריף