אני לא מקנא באיילת שקד. הדילמה בה היא נמצאת היא לא פשוטה. כל מערכת בחירות היא כניסה לממלכת אי הוודאות, אבל על הפרק עומדת שוב הרפתקה מסוכנת יותר עם פוטנציאל גבוה, לעומת המקום המוכר והבטוח שגם הוא אחריתו מי ישורנו.

המקום הנוח, הטוב והמוכר הוא לנסות לכבוש שוב את הבית היהודי- האיחוד הלאומי יחד עם סמוטריץ'. שם, בחיבור עם הרב רפי והבית היהודי וביחד עם עוצמה יהודית, הם יכולים לעבור את אחוז החסימה. כך שקד יכולה להיות בטוחה כמעט שהיא עצמה תהיה בכנסת ה- 23.

ההימור הגדול יותר, שאמור להיות טוב יותר לטובת הגוש כולו, הוא חבירה שוב לנפתלי בנט. שקד מלקקת את הפצעים שנפערו א' בפירוק ימינה בערב המדגמים של הבחירות האחרונות, וב' ביציאה להרפתקה ששמה הימין החדש ואי עבירת אחוז החסימה. למרות שאיש לא הצמיד לה אקדח לרקה, את האשמה במצב היא רואה בנפתלי שהיה הקברניט שהחליט לחתוך לספינה אחרת.

שקד גם מאוד מתחברת ואוהבת את אהבה לה היא זוכה מהציונות הדתית. זה הסנטימנט, אזור הנוחות- על אף שבסוף היא אישה חילונית, ומקורבת בערכיה יותר לנפתלי בנט.

אבל אם נצא מהאזור הנוח והאישי, כדי שגוש הימין יגדיל את כוחו בבחירות הבאות, הוא צריך ללכת בשתי מפלגות לצד הליכוד. האחת של הרב רפי, סמוטריץ' ובן גביר והשנייה בנט שקד וכל מי שיכול להפתיע כמו פייגלין בשעתו, שכרגע ירד מהתמודדות.

באופן שכזה הדיכוטומיה תהיה מאוד ברורה, מפלגה אחת שנשענת על הצדדים הדתיים יותר בציונות הדתית ומהם גם הערכים הלאומיים שנלווים לה, עם תוספת של האלקטורט של בן גביר, ומהצד השני מפלגה עם פתיחות דתית, חיבור לחילוניים ועמדה ימנית מובהקת כפי שהיו לבנט ושקד לאורך כל השנים שלהם, החל מלשכת נתניהו, מועצת יש"ע והבית היהודי.

הסיכון לימין החדש כאז גם עתה, הוא שתייה משני הכיוונים, אחד מצד הליכוד כשהסוגיה רק ביבי, או רק לא ביבי, תהיה היחידה כמעט על הפרק. שם ינסו מצביעי הימין החדש לקחת קולות מימניים שמאסו בביבי ויכולים להצביע לכחול לבן או ליברמן. אבל המחיר הוא שבליכוד לא יסמכו על בנט ויכולים להשתמש בזה נגדם בקמפיין. מאידך, גם נתניהו מבין שמיטוט הימין החדש יוריד ביגון מנדטים שאולה. וגם הוא מחזיק סקרים שמראים שזה המצב האופטימלי בשביל הגוש.

בנוגע לבית היהודי. שם יהיה מאבק בין הצדדים על מאגר הקולות המשותף, בעיקר בקרב הקולות המתנדנדים. אם איילת תהיה בצד של הבית היהודי, הם יוכלו לנופף שגם אצלם יש אישה חילונית ובכך לטשטש את השוני בין המפלגות. אם תחבור לבנט זה יהיה משהו אחר. סיפור עזיבת הבית שחשו רבים למהלך של בנט, בתקווה שיהיה כבר הרחק מאחור, והמטרה תהיה הבאת ציבור גדול אל חיק הגוש.

במצב כזה הבית היהודי והימין החדש יצטרכו בגרות והבנה שהם תלויים זה בזה, ובקרב המשותף על מאגר המנדטים הזהה להיזהר שאחד הצדדים במשוואה לא יישאר מתחת לאחוז החסימה, כי הגוש כולו יפסיד.

דבר נוסף שיירשם לזכותה של שקד אם תרוץ יחד עם בנט, עקביות. דבר חשוב בפוליטיקה, היא יכולה לשאול את ציפי לבני, ולזכור את האמבוש שיצא עליה מלשכת רה"מ בנידון. שקד ובנט כבר צרובים כזוג פוליטי. עכשיו נראה אם הקלף הזה יחזיק מעמד. בנט יצטרך גם לתגמל אותה על כך.