בפרשתנו, עובר יעקב מהפסיביות בה הופיע בפרשה הקודמת לאקטיביות מוחלטת; כבר בתחילת הפרשה מתואר שיעקב נושא את רגליו בקלילות, בהמשך הפרשה ניצב יעקב מול הרועים הזרים וגוער בהם, ושיא העניין מופיע בגלילת האבן מעל פי הבאר – מלאכה שמספר רועים אינם מצליחים לעשות. בין פרשת תולדות לפרשת ויצא מתחולל שינוי מהותי באישיותו של יעקב, אט אט חושף יעקב את פן הגבורה שבנפשו ובכך מצדיק את קבלת הברכות מאביו. חז"ל רואים חשיבות גדולה בסיפור גבורתו של יעקב – "להודיעך שכוחו גדול!". מה משמעות גבורתו של יעקב?

מהי גבורה?

צבא לוחמים גדול ככל שיהיה, לא יוכל לנצח קרבות רבים ללא רוח ודחיפה פנימית. בגוף האדם השרירים מופיעים מבחוץ ונראה כי הם מלמדים על כוחו, אולם האמת היא שגם הם פועלים מדחיפה פנימית הרבה יותר, מרוחו, מנשמתו. הגבורה איננה מלמדת על הגודל הפיזי בהכרח, אלא על מידת הופעתה של הנשמה על הגווייה האנושית.

מנהג העולם לפרש את מושג ה'גבורה' כמייצג חוסן פיזי. האדם הגיבור, סבורים המון העם, הוא המסוגל ללכוד עיר. לעומת פירוש זה, התפיסה היהודית רואה בגבורה מקור כח פנימי הרבה יותר. שלמה המלך ע"ה קבע ש"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר". ההבטה אל החזות החיצונית מטשטשת את הערך המהותי ומייחסת לעולם הפיזי את מקור הכוחות. בכדי להדגיש זאת, אמרו חכמים: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". אם כן, הגבורה מתבררת כאן דווקא ביכולת לשלוט על מאוויי החיים ותשוקותיהם.

גבורת יעקב – גבורה ישראלית

המדרשים והפרשנים חוזרים פעמים רבות על העובדה שפרשת יעקב והרועים באה "להודיע גבורתו של יעקב". לתורה חשוב מאוד להדגיש שיעקב אבינו הוא אדם גיבור. הגבורה הנפשית מופיעה כאן ביכולתו לגעור ברועים על שאננותם על אף שאינו מכירם, והגבורה הגופנית מתגלה בכך שיעקב גולל את האבן "כמי שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית". התורה אינה חותמת את העיסוק במעשה זה בכך, אלא מסבירה שכוחו של יעקב הופיע דווקא בשעה שראה את רחל. מדוע דווקא אז התגלה כוחו של יעקב?

התורה מתארת שכוחו של יעקב להרים את האבן, בא מהמפגש עם רחל – "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל…וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן". אבן אשר שלושה אנשים אינם מסוגלים להרים, הצליח יעקב להרים בקלות. המפגש בין יעקב לרחל אינו נוגע כלל במישור הפרטי של חייהם, אישיותם של יעקב ורחל מתבטלת ונכללת בהיסטוריה הישראלית, בעתיד שהולך ונחרז למרגלות הבאר ובמימוש השליחות אליה שלחה אותו רבקה אימו. המפגש ביניהם מעלה את כל רבדי החיים מעלה, אפילו את הכוחות הפיזיים.

הגבורה של יעקב מתגלה כאן ככישרון פנימי המקרין כלפי חוץ. דווקא היכולת לשמור את הכוחות לזמנים נכונים היא זו שמסוגלת להופיע גם כלפי חוץ. התורה מפרסמת את כוחו של יעקב בכדי ללמדנו – דווקא יכולתו של יעקב להיות איש תם יושב אוהלים העוסק בתורה יומם ולילה, היא זו שהקנתה לו את הגבורה הפיזית.